טוב אז ברור לי שאף אחד באמת לא יודע איך להתמודד עם המציאות המטורפת שאנחנו חיים בה כרגע כבר מעל לשלושה חודשים.
סכינאות כפי שמגדירים את זה עכשיו בכלי התקשורת (כן כבר יש לזה שם, בערך כמו לאבחן מחלות ל״ע) פושטת והטרור הולך ומתגבר.
ראינו את זה היום לצערנו שוב, בצורה של פיגוע דריסה שתוכנן להיות אסון גדול יותר וב״ה בחסדי שמיים עלינו הקב״ה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. אבל לאן זה מוביל אותנו?
להמשיך להתמגן. להכין עוד 300 מיגוניות למגן את תחנות האוטובוסים ברחבי ירושלים.
אותי זה מרתיח! זה הפתרון לטרור? זו האמירה שלנו? להמשיך להתגונן?
נכון, אני מודה. אני לא פוליטיקאית (וטוב שכך) ואין לי סיסמאות גדולות ופתרונות קסם. אבל להמשיך להתמגן מבחינתי זו אמריה של הטרור כאן והוא הולך להימשך עוד הרבה זמן אז בואו נשתמש כרגע בכילים שיש ברשותנו.
אני נגד אמירה כזו.
היא רק מחזקת את המפגעים בנו.
היא מחלישה אותנו.
היא הופכת אותנו למתמגנים ולא לתוקפים.
יש פה טרור רצחני. נקודה.
עד שלא נתעשת על עצמנו ונבין שהתגוננות היא לא פתרון. היא הסכמה למצב הזה. מעין השלמה איתו. עד שלא נבין שלה מגן זה לא פתרון לבעיה. זה רק טיפול בסימפטום וגם בזה אני לא בטוחה.
יש כאן קריאה למנהיגים שלנו(שגם מעלה כאן שאלה מהי דמותו של מנהיג..,) ולעצמנו לחזק את הגאווה היהודית שבנו, לא לפחד.
עם רוצחים מתנהגים כרוצחים. ממצים בהם את כל חומרת הדין.
הפעולה הבאה צריכה להיות התקפה. לא הגנה.
אין לי פתרונות קסם. כבר אמרתי. אבל בהתגוננות אני רואה חולשה. קשה לי עם זה. זה לא התגובה שאני מצפה לה.
שנזכה בקרוב ממש לראות בעינינו ״ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה... וטיהרו את מקדשך״
שלהבתחיה
ה' שמר עליי.
).
