שאלה קטנה...עליתיסטית

איך אתם הייתם מסתדרים עם בני דודים ודודים חילונים (למשל שמגלים לכם ומראיים לכם דברים שלא רציתם לדעת ולראות ואי אפשר להיות בבית שלהם כי הם לא שומרים על כשרות)??

תשובהמתיישב בנשמה

לי יש כאלה...

פשוט אין איתם קשר בכלל

^^ חבל..shira935


מתחמקים כשמשהו לא מתאים..מוריוש

ואוכלים תירס משימורים בחד פעמי...

זה מה שאני עושה לפחות (אפשרות גם לטונה)

ואם אין אפשרות להתחמק, ויש אתם קשר טוב??עליתיסטית


מסבירים.מוריוש

לפי התאוריה שפתחתי: אנחנו גם ככה חייזרים. לפחות נעוף עם זה..

אני בקשר טובאוהבת את מלכנו
אממ מאוד חשוב להתייחס בכבוד. להסביר בצורה נעימה. זה מותר זה אסור.. להסביר למה זה מאוד יפה שהם יבינו קצת על חיי הדת.. המשפחה שלי בקשר ממש טוב עם הדודים הגויים (אבא התגייר) והם מבינים הרבה מאוד דברים ומכבדים מאוד.. צריך רק להגיד בצורה נעימה
יש לי כאלה, ואני בקשר ממש טוב איתם.~תות~

ודווקא מחזקת את הקשר איתם, כי אולי אני יוכל גם להשפיע.

אז נכון, לא לבוא עם בטן ריקה ולהביא כוסות חד פעמיות.

אבל לאט לאט שאת מראה להם שהקשר איתם חשוב לך הם גם יעשו את הצעד שלהם, למשל כשאני באה אליהם הם תמיד מזמינים אוכל כשר וקונים חד"פ. 

לדעתי, לנתק קשר זה פחות הדרך.

נכון, לשמור על גבולות זה חשוב ואם יש משו שלא נראלך תסרבי.

ותסבירי להם על היהדות והדת, ולמה אתם לא עושים דברים שהם כן עושים, לאט לאט הם יבינו.

אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואם אנחנו נתייחס אליהם לא בתור חייזרים אלא בתור משפחה שאהובה וחשובה לנו זה ישפיע.

ובסופו של דבר הבני דודות שלי הן חברות ממש טובות שלי.

בהצלחה, ואני תמיד פה באישי

ניתוק קשרמתיישב בנשמה

אצלנו הקשר מנותק בעיקר כי הם גרים בחו"ל

זה לאא פיתרוןןן!!!!!! יש חשיבות גדולה לקשר משפחתי צריך למצואV.I.P


דרכים יצרתיות לפתור אתזהV.I.P


תכלס.. זה די בריחה ממה שה נתן להתמודד איתו..קיפודהאחרונה

ונראליי שאנחנו לא ממש עוזרים להה.. אנחנו אומרים איך הולך אצלנו וזה ב"ה די אחלה אבל היא תקועה עדיין במצב שלהה...

כמו ש~תות~ אמרה ולכבד ולהסביר שיש דברים שא"א לעשותקוד אבל פתוח

להגיד את הדברים בצורה נעימה, בלי לנסות לשנות אותם...

חילונים זה לא חייזרים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך, רק הם מאימינים במשהו אחר.

חס וחלילה לא לנתק את הקשר.

 

אולי את לא יכולה לאכול אצלהם בבית, אבל את בהחלט יכולה לבקר(בכל עיר היום יש פיצרייה וסופר בשביל חד"פ).

 

לגבי דברים שלא רצית לדעת... מה הכווונה?

אם זה לשון הרע, אפשר להגיד שלא מכובד לדבר על מישהו מאחורי הגב/ כל תירוץ כזה...

אם זה דברים לא מעניינים כמו כדורגל סלב וכו אין צורך להתעניין.

אם זה קללות אפשר לבקש בעדינות להפסיק עם זה(זה עוזר בד"כ).

אם זה דברים שעושים בעולם החילוני (לדוגמה כל מיני דברים 'בנו לבינה'), אפשר להזדעזע... אבל לא מבין למה לא לשמוע? למה לטמון את הראש בחול?

 

אם הם מראים אז מסבירים שאת לא מעונייינת לראות את זה וזהו.

 

 

הנקודה העיקרית היא שצריך לעשות את זה עם המון רגישות, ענווה, וחכמה...

אם יש שאלות יותר ספציפיות אשמח לענות באישי, אבל זה לעני"ד זה קצת לעשות מזבוב פיל.

 

בכ"מ בהצלחה...

מינימום בשביל לצאת ידי חובהanissan
מה? באיזה הקשר?קוד אבל פתוח
או שזה לא מכוון אלי?
אצלנו זה ככהטוביה2

כעיקרון אין כל כך קשר

בעיקר כי הם גרים רחוק מאוד והם עסוקים מאוד (ב"ה) (שניים עצמאים שעובדים שעות הזויות והשלישי מטפל באישתו שמצבה לא טוב והיא לא סובלת אותנו ככה שלא שיך לבקר)

אבל גם כשהיה יותר קשר זה היה ממקום שהם אומנם התייחסו אלינו כאל 'פגאנים' אבל כאלו אנחנו והם הבינו שאם רוצים משפחה - צריך לכבד את זה כלומר להתנהג יפה. אז נכון שבמפגשים משפחתיים זה היה יותר שאנחנו היינו אחראים על הבישולים והם על השתיה ודברים שהם קנויים (או שעושים על הא ואנחנו מביאים את המנגל), אבל אם אתם כמשפחה עומדים על זה אז זה אפשרי לדעתי

 

נ.ב. אם ההורים לא מתעקשים אז בעיה יותר קשה. 

נ.ב.2 הנסיון שלי הוא אומנם היה הרבה יותר קל - הבנות דוד שלי ילדות יחסית ככה שהקשר די ניתק כבר לפני שהן גדלו ואז (לפני 8-10 שנים - אני מרגיש זקן) לא כל כך היה סמרטפונים וכו'. ולכן אולי זה לא רלוונטי כלל אבל אם הם באים ממקום מכבד אני מאמין שאפשר לשמור על קשר (ובמכבד אני לא מתכוון בהכרח לדת אלה אלי כאדם - אם אני מאמין במפלצת הספגטי אתה יכול לשמור איתי על קשר או לא וזה לא תלוי באמונות שלך אלה בכבוד שלך כלפי - ואם מכבדים אפשר להסתדר). נכון שזה כרוך במידת מה גם בלוותר למשל אני אומנם מקפיד גם שם על כשרות אבל אם בשבילי הזמינו חלבי במקם בשרי ומהדרין ומתברר שזה לא ה-מהדרין שאני רגיל - אני אשאל את הרב שלי אבל בד"כ אוכל (זה דוגמה שבה הרב שלי אומר שצריך לזכור שזה הידור ולא חובה ולכן אם הם מתחשבים וזה טעות לא משמעותית אפשר להקל)

אז נכון שבחתונה של בן דוד שלי אכלנו מחמגשיות אבל זה שווה בשביל המשפחה וזה אפילו להפך הם יודעים שקשה לך לבוא ומעריכים אותך שאתה בא למרות שאתה נאלץ לאכול ככה 

מתמודדים.. סתם. מסבירים להם פשוט שלא הכל את יכולה לעשות כמותבועת סבון

כמותם

לא נכוןטוביה2

אם השדר זה אני לא חלק מכם (ולא משנה הסיבה) - היא באמת תשאר בחוץ.

השדר חייב להיות שאם אתם רוצים להיות משפחה אז כולנו צריכים לוותר

מסבירים בעדינותבועת סבון


אהבתי תחתימה!!החיים תותים

בוכה/צוחק

לא יצא לי שאכלו לא כשריהודיה בנשמה

אבל דודים שלי לא שומרים נגיעה ולכן כשהם באים אני מתרחקת וכך מתחמקת מחיבוק או נשיקה או לחיצת יד... ולפעמים יושבת במקום ולא קמה אליהם אלא אומרת שלום! הם בד''כ מבינים.. מציעה לך להתייעץ עם הורייך..

..החיים תותים

וואי מזכיר לי שנסענו לנופש עם בני דודים (ניראלי מסורתיים) ולא ידעתי שאסור לי להיות איתם בברכהאפאטי

עד שמישהו הסביר לי ועכשיו הבני דודים יודעים שאני שומרת נגיעה.... פשוט הם שמו לב שאני לא נותנת חיבוקים לבנים ואז כבר קלטו לבד 

מסבירים מה מותר ומה אסור. והקשר מדהים.shira935


לי יש.. המון.קיפודה

אני מסבירה כמה שיותר בעדינות שזה לא מתאים לי ואם הם יכולים להפסיק. או שאני פשוט יוצאת קצת החוצה או מתרחקת.. אוכל, תמיד מזמינים כשאנחנו נפגשים אז אין בעיות..

 

 

אם עוד משוו-- בפרטיי

כמו שמקבלים את הבני דודים הדתיים.הכל דבש..

הרי כל משפחה שונה מהמשפחה השניה בד"כ,גם אם הם גם דתיים.

פשוט מקבלים אותם כמו שהם,ומגשרים על הפערים.

הם המשפחה שלך אחרי הכל..

 

וחוץ מזה,את תדעי על הדברים האלה במוקדם או במאוחר..

וזה לא נורא,ואפילו סבבה, לדעת על השני ולחיות איתו..

הם לא חייזרים.. חייזר חצי חיוך

 

ואם את רואה שקשה לך עם זה,אז מעירים,הם בטח יבינו.. וינסו לשנות כשאת שם.

גם אותם מעניין למה את עושה ככה וככה ומתרחקת מזה וזה..

 

(מכירה את זה נורא מקרוב,גם עם משפחה וגם עם חברים..)

לי יש בני דודים שגרים בקליפורניהdvirm1

וכשהם באו לארץ הייתי צריך להסביר לבת-דודה שלי (בת 10) שאסור לה לגעת בי - חתיכת סיפור. גם ניסיתי להגיד לה: אבא שלך בטח לא נוגע באישה ברחוב, והיא אמרה לי: למה לא? 

אבל הם לא גרים בארץ כך שזה יותר קל

אנחנו לא באים אליהם, וכולן בנות, ולא יודעות יותר מידי דברים בעייתים.

כשהם איתנו הם אוכלים את האוכל שלנו שסבתא שלי מכינה או במסעדה.

 

מכירה מקרוב....מוריס

אנחנו המשפחה היחידה מכל המשפחה המורחבת משני הצדדים הדתיים.. פשוט חיים עם זה משלימים עם המציאות. אצלנו אישית יודעים שאסור לגעת ובשר אם אוכלים זה רק חלק ואם רוצים לאכול משו כולם ביחד פשוט מזמינים פיצה כשרה באזורחושפת שניים

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך