לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד לִבְחִינַת "קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים". כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ מַה שֶּׁלּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים. אַל יִפּול לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁהוּא בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ וְרוֹצֶה לִכְנס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁיַּחֲזר וְיֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶׁהָיָה שָׁם בַּתְּחִלָּה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וְיַחֲזר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו. וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים... וְאִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִמְשׁךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יַחְמל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִכָּנֵס עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לִפְנִים מַמָּשׁ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה.
(משיבת נפש קד)
)
