אני יודע שהמנהג היה שכן אבל אם החצאית\שמלה מכסה אין סיבה.

כמו כן אם זה מבליט את הרגל אין סיבה

אלא מובנת מאד, עם תשובה הלכתית בהירה ומובנת מאד, בדיוק כמו שסיכמה בננית.

ההרגשה היא קשה ומורכבת? ייתכן. 

ההרגשה היא בהחלט נושא לדון בו ולהתייחס אליו,

אבל כשיש כאן שאלה הלכתית, היא ממש לא אמורה להיות גורם משפיע על ההתנהגות שלנו.

עושים מה שפוסקת ההלכה. ממש לא מה שהחוויה וההרגשה האישית אומרת.

ההלכות והגדרים הם תורה למשה מסיני. כמו שבראשית ברא, זה תורה למשה מסיני.

ואם מדברים על רגשות, אז ההקפדה על הלכות, גם כשקשה, ההתגברות והשליטה העצמית,

ממלאים בסיפוק גדול כ"כ. ממלאים בחוויה טובה כ"כ את האדם, הרבה יותר מכל דבר אחר.

(אני מתנצלת אם זה היה קצת חריף מדי... זה נושא שכואב לי.)

מה הבעיה ללבוש גרביים? ברור שגרב זה יותר צנוע, 

ודת יהודית זה לא לפי מה שמרגיש זה לפי מה הבורא מבקש!!!!!!!!

שפחות מ-10 ס"מ לא יעזרו לכסות בכל מצב.

בד"כ צריך אפילו יותר.

שלא שמעתי\לא הבנתי

"מעיקר הדין אין חובה לכסות את כף הרגל. 
גם כיסוי השוק מהברך למטה אינו מוסכם."

(http://www.yeshiva.org.il/ask/59294)

לספרדים שהולכים על פי השולחן ערוך, יש לדעת- 

השולחן ערוך מצטט (אני חושב באהע"ז) את דבריו של הרמב"ם, 

שהרמב"ם מצטט את פשט הגמרא:

שוק באישה- ערווה. שיער באישה - ערווה. יד באישה - ערווה.רגל באישה- ערווה.

היום מחפפים עם הכיסוי ראש וזה כבר הפך למקובל, אבל זו ההלכה.

והסיבה שלגרבים מעל העקב אין טעם, זה בגלל שצורת הרגל באישה היא ערווה כך שזה לא משנה.

לאשכנזים שהולכים לפי החפץ חיים - אני לא מכיר את ההלכה - אבל כפי שאת אומרת כנראה שמקל ב"רגל באישה ערווה" 

ולכן מספיק רק גרב, למרות שצריך לבדוק את זה לעומק מכיוון שזה עלול להיות פתח למכנסיים אז צריך לבדוק מהי סיבת ההקלה.

כיסוי כף הרגל - אני יודע שביהדות צפון אפריקה נהגו לכסות את כף הרגל אבל צריך לבדוק האם זה חובה.

ואני לא נכנס לדיון רק כותב את ההלכה היבשה.

מעניין.

כיסוי הראש לספרדיות מאוד תמוה -

לא נראה לי שזה בגלל חיפוף בהלכה אלא כי יש דרך להתיר.

אף פעם לא נתקלתי בספרדייה לא נשואה ששמה כיסוי ראש, גם בקרב אלה שמקפידות על קלה כבחמורה.

שווה בדיקה.

לפי מה שראיתי בכל מגוון התשובות באינטרנט - 

יש תועלת בגרביים לרוה"פ (וכאן יש עוד פרטים שלא אכנס אליהם),

ולאשכנזיות שהולכות לפי המשנ"ב בכלל אין צורך בכיסוי אחרי הברך.

ולגבי יהדות צפון אפריקה, למיטב ידיעתי דווקא לא כיסו את כף הרגל, אלא הלכו יחפות הרבה פעמים.

"לֹא יְהַלְּכוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּעֵי רֹאשׁ בַּשּׁוּק. אַחַת פְּנוּיָה וְאַחַת אֵשֶׁת אִישׁ."

ופירשו (כמעט) כל המפרשים שאם קולעת שערה לצמה (ואולי גם קוקו) אין זה נחשב פריעת ראש ומותר. שיער פזור ודאי אסור.

כנראה זו הפרשנות המקובלת כיום לדברים.

??

ש"שיער באישה ערווה"

דעת רש"י ועוד, זה שמדובר על שיער אשתו בזמן קריאת שמע,

אבל בשאר הזמן שיער אשתו מותר. ושיער שאר נשים אסור לראות.(קל וחומר שבזמן ק"ש).

דעת הרמב"ם ועוד, שמדובר בכל הזמן, בכל נשים ערוות.

כלומר, אסור לאדם לראות שיער של אישה שאסורה עליו.

ונושאי כליו כמדומני אומרים שמדובר על פרוע - פזור, אבל קלוע - צמה מותר (וכאמור אולי גם קוקו)

הריטב"א כותב (ב"יש אומרים") וכן הרא"ש והרשב"א (נראלי, עליהם אני לא בטוח 110 אחוז.) שמדובר על שיער מחוץ לצמה, אבל צמה מותר.

יש עוד מלא מקורות.

מי שרוצה מוזמן לבקש אני ישלח לו מאמר שלם בעניין.

רק עכשיו ראיתי...

במקום בו הם אומרים הפוך מדעת הרמב"ם כפי שהיא נראית איך תנהג וכו

בכמה ספרים המתעדים את המנהג בתימן זה מובא ככה וידוע שתימן היתה בירת היהדות של אפריקה..

ולענין הכיסוי ראש- זה שלא נתקלת זה לא אומר שזה לא קיים, אני מכיר לא מעט.

וזה שלא מקיימים את ההלכה, ולא משנה כמה יגידו שמחמירים וכו' פשוט לא מקיימים.

ההלכה כתובה וזו דת משה. 

אין אפשרות של שינוי ובטח ובטח שלא להקל, ההלכה אומרת שאין המנהג בא להקל אלא להחמיר.

אני פשוט מאמינה שאמצא סיבה מספקת למה זה ככה,

כי יש מספיק נשים יראות שמיים שלא מחפשות להקל ולא נוהגות כך.

ועל השאלה הזאת כבר בדקתי ומפשט דברי הרמב"ם מדובר בהחלט ברווקה.

אם אתה רוצה למצוא את המקורות לסבר- תראה את הערת הרב קאפח במקום

רמב"ם הל' איסורי ביאה פרק כ"א ה"ג:

"וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ זְנוּת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (איוב לא-א) 'בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי וּמָה * אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה'"

זה לעבור בשאט נפש על דברי הגמרא.

הוא זקן ממרא בעני.

פה זה לא איסלאם, לא כל מי שמוציא פסק מיד צריך להקשיב לו!

צריך לראות מה דעת הגמרא והראשונים.

איך לכסות? הכי טוב בחצאית ארוכה , חלק מתירים גרביים במקום חצאית ארוכה. 

כל המקורות מורים כך, המשנה ברורה הוא ממש דעת יחיד, והטענה הנכונה שהוא לא ראה את כל המקורות האוסרים , כי אם היה רואה לפחות היה מרחיב על כך בביאור הלכה. לכן המון פוסקים לפני ואחריו ( הרב אליהו, הרב עובדיה , הרב קנייבסקי, והרב ואזנר ועוד ) אסרו למרות שראו את המשנה ברורה. לכן לא פוסקים כדעת יחיד שיש עליו קושיות גדולות מאד. 

מי שלובשת חצאית ארוכה ממש לא צריכה גרביים, אלא אם כן נהגו להחמיר בישוב שלה , או שהיא רוצה לנהוג מידת חסידות

קיצר הרב יעקב אריאל רב העיר רמת-גן אומר חצאית מחסה את הברך בלי גרבים..

מי שלא לובש גרביים היה לו פיטריות שזה מזה מסריח 

וגם זה לא נוח כי הרגל משתפשפת

בסנדלים פחות בעיה

צניעות

השביעה אותה שתהיה צנועה.  זה דבר מאד מהותי בעבודת ה' 

ולעולם הנשי לא חסר מצוות

60/70 דנייר שזה ממש אטום

מי שרוצה להדר וללכת יותר אטום אדרבא

אתמול שמעתי את הרב קולודצקי, חתן הרב חיים קנייבסקי שליט"א

שכל תוספת הידור בצניעות זה תוספת שכינה, 

ותוספת שכינה זה עצום ביותר: פחות פיגועים, פחות מחלות, פחות תאונות, פחות אסונות, פחות הסתר פנים כי הבורא אוהב צניעות, ואם הוא כאן יש תוספת של שפע, ברכה הצלחה, ישועות, זיווגים, פקידה של עקרות וכל הישועות. 

כל סנטימטר שמוסיפים לחצאית, לאורך השרוול, הכל שווה כל כך.!!!

אילו היינו יודעים את שכרן של המצוות הללו, היינו רצים אחריהן!

הדיון על גרביים משמח אותי כי אין הרבה רווקות שמקפידות על גרביים במגזר שלנו ואני מחפשת אחת כזו לשידוכים

דברים שהתקבלו משום דת יהודית, הרי הם מדין דאורייתא. אני יכולה להביא לך הרבה מקורות בעניין זה. 

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.