לא שהכל מה', אלא ה' יודע מה נעשה.

ה' לא כועס, ה' מעניש את מי שעובר על מה שהוא אמר.

יש לאדם 2 אפשרויות: או לגנוב, או לא. זה שה' יודע מה הוא יעשה, זה לא אומר שה' מתערב לו בנעשה, 

וזה שה' מעניש אותו על זה שהוא עשה דבר אסור, זה לא אומר שהוא כועס, אלא האדם עשה דבר שאסור ועל זה מגיע לו להיענש..

מקווה שהצלתי לענות..

איך הגעת למסקנה שהוא לא כועס? הרבה פעמים כתוב בתורה אחרי שבנ"י חטאו שה' כעס..

(לא זוכרת ציטוטים, אז אשמח לשמוע למה אתה חושב כך..)

בודאי שכתוב שה' כעס, והסיבה שכתוב כך היא - דיברה תורה כלשון בני אדם.

כשאבא רוצה להסביר לתינוק שאסור לאכול לכלוך אז הוא אומר אבא יכעס אם תאכל! 

הוא באמת יכעס? לא, זה רק כדי שהילד ילמד שזה לא נכון.

כך גם כשכתוב בתורה שה' כביכול כועס, זה רק כדי להסביר לנו שעשינו דבר לא טוב, זה לא שה' כעס, אלא אנחנו עשינו דבר אסור..

רמב"ם הל' יסודי התורה פ"א הל' י"א-י"ב:

יא וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבָּרֵר שֶׁאֵינוֹ גּוּף וּגְוִיָּה יִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֶחָד מִמְּאֹרְעוֹת הַגּוּפוֹת. לֹא חִבּוּר וְלֹא פֵּרוּד. לֹא מָקוֹם וְלֹא מִדָּה. לֹא עֲלִיָּה וְלֹא יְרִידָה. וְלֹא יָמִין וְלֹא שְׂמֹאל. וְלֹא פָּנִים וְלֹא אָחוֹר. וְלֹא יְשִׁיבָה וְלֹא עֲמִידָה. וְאֵינוֹ מָצוּי בִּזְמַן עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית וּמִנְיַן שָׁנִים. וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם לוֹ שִׁנּוּי. וְאֵין לוֹ לֹא מָוֶת וְלֹא חַיִּים כְּחַיֵּי הַגּוּף הַחַי. וְלֹא סִכְלוּת וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת הָאִישׁ הֶחָכָם. לֹא שֵׁנָה וְלֹא הֲקִיצָה. וְלֹא כַּעַס וְלֹא שְׂחוֹק וְלֹא שִׂמְחָה וְלֹא עַצְבוּת. וְלֹא שְׁתִיקָה וְלֹא דִּבּוּר כְּדִבּוּר בְּנֵי אָדָם. וְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין לְמַעְלָה לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא עֲמִידָה וְלֹא עֹרֶף וְלֹא עִפּוּי:

יב וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן הוּא. כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי נְבִיאִים הַכּל מָשָׁל וּמְלִיצָה הֵן. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ב-ד) 'יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק'. (דברים לב-כא) 'כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם'. (דברים כח-סג) 'כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה'' וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. עַל הַכּל אָמְרוּ חֲכָמִים דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ז-יט) 'הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים'. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג-ו) 'אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי'. וְאִלּוּ הָיָה פְּעָמִים כּוֹעֵס וּפְעָמִים שָׂמֵחַ הָיָה מִשְׁתַּנֶּה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִין אֶלָּא לַגּוּפִים הָאֲפֵלִים הַשְּׁפָלִים שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם אֲבָל הוּא בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם עַל כָּל זֶה:
 

הכל מתחיל בטעות האריסטוטלית הקדמונית, שמנסה להסביר את האינסוף במושגים הסופיים. הטעות הזאת הולידה טעויות משנה רבות, כמו למשל סוגיית התארים.

אדם כועס בגלל שלא הולך לו, מעליבים אותו וכו', בקיצור כשדברים נעשים נגד רצונו. אך איך תוכל לומר דבר כזה על ה'? הרי כל מה שה' רוצה שיקרה הוא בקלות יכול לגרום לו לקרות. לכן לומר שהוא כועס זו טעות מעיקרה. 

וכשכתוב שה' כועס זה בגלל שה' בחר שהוא יכעס, זה כמו שהרמב"ם אומר על איך צריך לכעוס כשצריך (הלכות דעות ב,ו) "ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו, או על הציבור אם היה פרנס, ורצה לכעוס עליהם, כדי שיחזרו למוטב--יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם". כמובן שזה לא בדיוק אותו הדבר, אך אין דבר שהוא בדיוק כמו הקב"ה.

צריך לזכור שכל מה שה' עושה זה לטובתנו. אדם שהוא כועס - זה מאגו, גאווה. כי הוא בעצם מודה שיש פער בין הציפיה שלו, לבין מה שקרה בפועל. אדם שלא יכול להשלים עם זה - כועס. הוא אומר מגיע לי וכו'. אך ה' כועס בשבילנו, אין בזה שום מניע עצמי. ה' מראה לנו שעשינו רע. אנחנו צריכים לראות את הכעס או לקבל את העונש כאות, ולשנות את מעשינו על פי זה.

והוא נתאווה לדירה בתחתונים?

מה זה 'מתאווה'? כשאתה מביא דבר מהמדרש, אתה צריך להביא את מכלול הדברים,

כל המדרשים נלמדים, ככה שהם לא לדקלום, והרבה מהם יוצאים מפשוטם.

זה לא שה' יש לו תאווה ורצונות שהוא לא מסוגל  לבצע.

אולי זה קשור לבנין בית המקדש שאנחנו צריכים לעמול ולבנות אותו אבל אני לא יודע

נתאווה - ולכן ברא את העולם.

אמנם לשם עדיין לא הגעת, אז אתה מעדיף לאנוס עליהם את דעתך, ולא לצחוק עליהם. בכל מקרה, ברור שאתה יותר חכם מהם, ואין שמהו שהם יכולים לחדש לך. כל משהו שיש בו ספק חידוש - מיד מוצא מפשטו ומועמד כאליגוריה מנותקת ומעורפלת.

ואת מי אנחנו באמת עובדים? מי מצפה לבחירתנו הטובה? רק ה' יודע (כביכול. כי גם ידיעה זו תכונה אנושית).

זו באמת לא אותה הקשבה כמו שלנו. ההקשבה שלנו היא משל, בבואה להקשבה האמיתית, השורשית והעמוקה של הקב"ה.

הרמב"ם אומר שה' לא שייך במושגי "אוהב" או "לא אוהב". האמירה כאן היא הפוכה: הוא הכי שייך. הוא מקור האהבה. אנחנו שייכים רק במשהו מעין האהבה האמיתית.

אז קודם תשלול גשמות, מדבריך אפשר להגיע להגשמה מוחלטת

איך יתכן שדרך רוחני, נבדל, אינסופי ואחדותי - יוצר קשר עם נבראים פחותים ומוגבלים שכמונו?

וכן "כי לא יראני האדם וחי.

אך עיקר האמונה שלנו כבני אברהם הוא שיש מדע המגיע מן הבורא לבני האדם וזה שעושה אותם מרוממים מכל ברוא.

הנבואה שהם אמורים להעביר?

סוף סוף אתה מכניס את הבורא למושגים מוגבלים. תוסיף עוד השתלשלות, עוד הדרגתיות, זה לא פותר את הבעיה בשורשה.

בהחלט זה מעיד על גדולתו ולא על קטנותו.

אנא הסבר לי מהו ההבדל המהותי בין מדע המגיע לאדם לבין אהבה המגיעה לאדם.

תלמד תרגום אונקלוס.

ואחר כך נביאים "אני ה' לא שיניתי".

ואחר כך בגאונים -

"ברוך שאין לפניו לא כזה ולא מרמה לא משא פנים ולא מקח שוחד"

וראשוני אחרונים "אין לו דמות הגוף ואין לו גוף"

אחר כך תלמד רמב"ם כהוגן, ותראה שהרמב"ם בכל הזדמנות אומר בפירוש ושולל כל גשמות לה'.

שאר מידות . זה מבואר ברמב"ם וספרי המקובלים , ומוסכם על כולם. 

זאת אומרת שבעומק ה' נעלה מכל מידה שהיא ריגשית או גבולית, רק בצד הגלוי יותר , בפעולות של ה' יתברך יש פעולות שמראות כביכול על כעס.

שנזכה לא להכעיס אף פעם .

ראיתי גם סיפור לפני הרבה שנים בילדים מספרים על עצמם על ילד שלא נזהר עם סיר רותח ונכוה קשה בפנים. והוא לא הזעיק עזרה בגלל שהוא פחד מה ההורים שלו יעשו...

קודם כל,הק''בה כועס מתוך דאגה ואהבה.ולא חלילה להפך.

ה' כועס עלינו ,כדי שנבין שעשינו טעות ונתקן.

הוא יודע הכל,הוא יודע מה יקרה ,והוא גם יודע מה הבחירה החופשית שלנו.

והק''בה מחליט שכך תיהיה הבחירה החופשית שלנו,כדי שנתקן  אם עשינו משהו לא רע.

מקווה שמובן(:

זה מה שאני חושבת

מתוך מצוקה / עניין גרידא.

גם במשנה תורה משמע ככה - נוער וגיל ההתבגרות

ה' נותן לכל אדם בחירה חופשית להחליט בין טוב לרע, והוא גם אומר לנו מה טוב ומה רע.... (לדוגמא גנב- ברור שזה רע לגנוב....)

וכאשר אדם בוחר בחירה של רע הוא מקבל על זה עונש .... לכל אדם יש החלטות מה לעשות בחיים וכמובן שיש עלזה מחיר(לפעמים גבוהה ולפעמים פחות) ה' יודע מה נבחר והוא מתכנן את ההמשך לפי הבחירות שלנו... אם הוא לדוגמא החליט שלמישו יגנב הבית והוא יכנס לחובות בגלל זה זה החלטה שלו ותכלס אין מה לעשות חוץ מלהתפלל לטוב אבל אם מישו מחליט מעצמו לגנוב את הבית זה בחירה שלו .... לא שזה משנה אם ייגנב הבית או לא כי ממילא הוא ייגנב ע''י מישו אבל בחירה של כל אדם היא אם לגנוב.... 

סורי על ההחפירות ניסיתי לעזור

אני קראתי עד היום כמה עשרות עמודים שהרמב"ם כתב בנוגע לזה.

מציע לך ללמוד גם, זה יעשה לך סדר

אלא הוא פשוט יודע מה נחליט...

אבל הם יחסית קשורים זה בזה. הכל מכוון מלמעלה ז"א שכל הדברים שקורים צריכים לקרות אבל הבחירה של האדם אם לעשות עבירות שמתגלגלות על ידו או "להשאיר" לאדם אחר את העבודה.. כנ"ל לגבי המצוות. ואני מסכימה עם התגובות שלפני לגבי כעס ה'-שזה בא להיראות בעיניים שלנו כבני אדם, ואין לייחס לקב"ה תכונות אנושיות ח"ו

הרב קוק בעין אי"ה:"שלא ברא ה יתברך כל רע,ואין במציאות רע מוחלט,והרע המורגש הוא מצורף אל הכלל כולו להשלים את הטוב"

ואני לא מצליח לראות את הקשר המוחלט

או המלבי"ם על הפסוק שמע ישראל-"כל העדר הוא לצורך הויה"

מחלוקת ראשונים גדולה.

אני מצדד בדעת הרמב"ם שאין

אשמח אם מישהו ימצא ויכתוב..

הקב"ה לא "יודע שהעבירה תיעשה, אך לא מי יעשה אותה", אלא הוא יודע שאתה תעשה אותה!!!!

מה שאמרת לגבי שהעבירה צריכה להיעשות אך לא על ידך, זה לא לגבי ה' אלא לגביך - אם ה' רוצה שמשהו יעשה, אפילו אם אתה נמנע מזה, זה יקרה בכל זאת על ידי מישהו אחר. אך זה לא אומר שה' לא ידע שאתה תעשה את זה...

יש פה שני נושאים שונים אחד של הבחירה החופשית שה' יודע במה נבחר ועדיין היא קיימת, והנושא השני הוא שהכל מכוון מלמעלה- שעליו בעצם עניתי בתגובה הקודמת.. שה' לא 'מכוון' במה נבחר ויש לנו בחירה חופשית אבל ברור שהוא יודע במה נבחר ואלו נושאים שונים.

דבר ראשון ה לא כועס עלינו אנו הילדים הכי אהובים שלו ה ברא את הרע בעולם כדי להדגיש את הטוב אם היה רק טוב בעולם זה לא היה משהו מיוחד שונה זה היה נראה לנו מאוד לגיטימי 

אם אני יביא לילד קטן לבחור בין מאה שקל לבין סוכריה, ואני יודעת שהוא יבחר בסוכריה ,זה לא אומר שהתערבתי בבחירה שלו. אני פשוט ידעתי במה הוא יבחר!

שפשוט כשעכשיו אנחנו עושים את זה אין לנו בחירה, כבר חתמו על זה ביום כיפור ועכשיו אי אפשר לשנות את זה.. נראליי. זה מה שאני הבנתי.

מכיוון שה' שלם, לא קורה לו שום דבר שקורה לבני אדם, 

כמו כעס, עצב, צחוק, שמחה, וכו'.

אלא כל מה שנכתה בתורה, על זה אמרו חכמים ''דיברה תורה כלשון בני אדם''.

אם היא כתבה בלשון בני האדם, זה אומר שהוא כעס בלשוננו, אז הוא כן כעס!

אם הוא כעס או לא תקראי תרגום אונקלוס ותראי מה הוא אומר במקום...

דיברה תורה כלשון בני אדם לא דיברה התורה בעברית

זה כמו להבדיל לאלף אלפי הבדלות שתרצה לומר למישו שלא מבין עברית בכלל שאתה כועס עליו, אתה תגיד לו כלשונו, באנגלית.. זה מה שאני הבנתי, ואשמח לשמוע את דעתך.

כועס?

משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה התורה פרק א הלכה י"א:

"וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתבאר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף:  לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עלייה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה.  ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים; ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי.

ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם.  כך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, לא עורף ולא עיפוי."

זה לא סותר את מה שאמרתי..

אשמח שתתקן אותי*

ולכן אני אעצור בזה

ה' לא תכנן שהוא יגנוב, בדיוק כמו שאמרת - הוא נתן בחירה. זה לא עולם דרטמיניסטי שבו המעשים שלך קבועים מראש.

דבר שני - בדיוק למדנו שה' לא "כועס" כי העבירות פוגעות בו - הרי זה לא "אכפת" לו ולא מפריע לשלמות שלו שמישהו יחטא, אלא זה בשבילנו - כי הוא רוצה להעניק לנו את הטוב וכל זה וכשאנחנו חוטאים אנחנו פוגעים בעצמנו (או באחרים) ופוגעים בעולם הטוב

מקווה שהסברתי כמו שצריך... השגחה ובחירה זה נושא מורכב יותר מזה

שבן אדם מכניס יד לאש ברור שהוא מקבל כוויה וזה לא עונש זה תוצאה של המעשה שלו!

כשבורא עולם מעניש מישהו הרי זה ברוב רחמיו שמרחם על האדם שעשה בחירה לא נכונה

ומטרת הצער/סבל/כאב להזכיר לו שבחר בחירה שגויה. 

הבורא פשוט חומל על האנשים שטועים בדרך, כי מה לעשות לטעות זה אנושי,

אבל לחזור על אותה שגיאה זו סוג של טיפשות.

וידוע שלא כל סבל בעולם הוא עונש, יש יסורים של אהבה,

יש יסורים שמטרתם לזכך את הנשמה למקום גבוה יותר. 

שהצדיק יבוא לעולם האמת מזוכך, ושרשעים יבואו לעולם הבא אחרי שקבלו את שכרם כאן.

יש הרבה מאוד מאמרים ותשובות שנכתבו על הנושא הזה, אפשר למצוא באתר של הידברות ושל ערכים הרבה חומר על השאלה המאוד מהותית בחייו של האדם. 

ה' יודע מה נבחר אך הוא מעמיד אותנו בניסיון כדי לראות אם נצליח להתגבר על היצר הרע...

ה ידע את זה לפני אז למה הוא נתן לנו לפול ונתן לנו נסיון גדול מידי?

איך יש בחירה חופשית? ידוע שהרמב"ם ה 8 פרקים מתיחס לזה, וגם בתחילת ספר התניא כותב שהמקובלים הסכימו לרמב"ם בצורה מסויימת.  

הכוונה ש ה' יתברך יודע היא לא ידיעה שמובנת לנו. היא חלק מעצמות האלוקות. אבל בעולם שלנו שהוא מצומצם מהאור האלוקי יש בחירה.  זו תשובה מורכבת . לכן מבחינתנו מה שחשוב שנדע שאנו חייבים לבחור בטוב, ויש בחירה חופשית. ו ה' אוהב אותנו ורוצה שנבחר טוב. אם בחרנו רע, הוא מכוון אותנו לפעמים בעונש , שזה נקרא "כועס" .

מקווה שעזרתי

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!