מה דעתכם על העברת השואה לילדים (בדגש על קטנים)?
האם זה נכון שמערכת החינוך מלמדת על השואה כבר מכיתה א' (אולי אפילו כבר בגן)?
האם לא עדיף שילדים קטנים לא ידעו שום דבר על השואה?
איך אפשר להעביר את האסון הזוועתי והמחריד ביותר בתולדות האנושות לילדים רכים בלי לפגוע בנפשם?
מה עושים אם ילדים שואלים שאלות כמו "האם יכולה להיות שואה כיום?"?
איך גורמים לכך שילדים לא יחשפו לתכנים קשים ביום השואה? (אפילו המשדר של הדלקת המשואות מכיל תכנים קשים, ובדרך כלל ילדים ערים בזמן הדלקת המשואות)
אשמח לשמוע את דעותיכם (כל אחד יכול לענות, לא צריך להיות הורה או מחנך בשביל לענות)
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
לרגל עשרה בטבת: השואה לילדיםהמרקד
יש סיפור "מה קרה בשואה?"- בחרוזים. קליל. בלי זוועות מיותרותנפש חיה.
זה נשמע הזוי. איך אפשר להעביר את השואה בחרוזים וקליל?המרקד
וגם אם מצליחים, אחר כך הרי באות השאלות הקשות, האם לא עדיף להימנע מזה?
כ-ל מה שכתבתי נמחק...נפש חיה.
גם אם באות שאלות- עונים לפי הרמה של הילדים.נפש חיה.
מה עם השאלה "האם זה יכול לקרות כיום"? מה עונים?המרקד
ילדים גם עשויים לשייך בין הפיגועים שהם שומעים עליהם לבין השואה.
מה אם הם יחששו שהפיגועים שיש כיום יתרחבו לשואה גדולה?
כששואלים- עונים תשובה אמיתית וכנה [מנסיוני בגן-כצופה בשיעור]נפש חיה.
אכן, אנחנו נמצאים במצב לא קל - כמו שהילדים וודאי יודעים. [ואין ילד שלא יודע היום ברמה זו או אחרת מה זה פיגוע]
בלי להרחיב יותר מידי,
אבל אנחנו מאמינים ויודעים שהשם שומר , "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" - השם לא 'ישן' כביכול אף פעם
הוא שומר ומגן מכל רע
...
והיום לא תהיה עוד שואה - לפחות ברמה מעשית- יש לנ וצבא חזק. יש לנו מדינה. יש לנו ממשלה.
= דברים שאמורים להשרות "ביטחון"- שאנחנו בעלי עוצמה שלא תיתכן שוב חזרה על ימי השואה
[שאז בניגוד להיום- לא הייתה מדינה, היינו בגלות- היינו תחת שלטון זר של גויים- מה שאיפשר בקלות את קיום השואה]
ומסיימים לרוב בשיר "אני מאמין"
או
אנחנו מאמינים בני מאמינים"
או כל שיר אחר
שמשרה אוירת ביטחון ושמחה בהשם.
@המרקד
אולי זה ניצלו"ש, אבל לא הייתי מתימר לקבוע:חסדי הים
"האסון הזוועתי והמחריד ביותר בתולדות האנושות"
אולי חורבן בית מקדש ראשון או שני, שהיה בהם גם איבוד נפשות וגם איבוד הנכס הרוחני הכי יקר לנו בית המקדש. כישלון מרד בר-כוכבא (שלפי פשטות חז"ל בבבלי גיטין, ירושלמי תענית, ואיכה רבה נאבדו בערך אותו סכום של נפשות כמו בשואה), סימל גם את יציאתנו לגלות הארוכה.
הקיצור לא הייתי קובע בנחרוץ את קביעתך.
אולי חורבן בית מקדש ראשון או שני, שהיה בהם גם איבוד נפשות וגם איבוד הנכס הרוחני הכי יקר לנו בית המקדש. כישלון מרד בר-כוכבא (שלפי פשטות חז"ל בבבלי גיטין, ירושלמי תענית, ואיכה רבה נאבדו בערך אותו סכום של נפשות כמו בשואה), סימל גם את יציאתנו לגלות הארוכה.
הקיצור לא הייתי קובע בנחרוץ את קביעתך.
עזוב, זה לא שייך לדיון. אם אתה רוצה, תפתח שרשור חדשהמרקד
כשלמדתי גיל הרךאל הר המוריה
היה לנו כמה שיעורים על הנושא.
אתה לא יכול להתעלם לגמרי, כי הילד רואה מה קורה מסביבו, אבל אתה לא רוצה לפרט יותר מידי ו לעשות פחדים, לכן בכל גיל מדברים על דברים אחרים בהקשר.
דברים שפחות יפחידו טפחות מזעזעים.
נגיד בגיל שמתחילים יותר ללמוד מתחילים מסיפורי גטו פשוטים יחסית- רעב, צפיפות, שאי אפשר ללכת לכל מקום שרוצים, טלאי צהוב וכו'.
מנסים להתאים לגיל. אני חושבת שעם השנים ממש השתנה, אמא שלי זוכרת את כל עניין השואה כטראומה, בעוד שאני זוכרת את זה בסבבה, פשוט כי נתנו סיפורים פשוטים יחסית, על זה שבגטו נגיד אין פרפרים.
אבל להתעלם א''א כי זה חלק ממה שקורה והילד שומע, אז עדיף בקצת ובעדינות. כשיגדל, הוא ישמע את הזוועות.
אתה לא יכול להתעלם לגמרי, כי הילד רואה מה קורה מסביבו, אבל אתה לא רוצה לפרט יותר מידי ו לעשות פחדים, לכן בכל גיל מדברים על דברים אחרים בהקשר.
דברים שפחות יפחידו טפחות מזעזעים.
נגיד בגיל שמתחילים יותר ללמוד מתחילים מסיפורי גטו פשוטים יחסית- רעב, צפיפות, שאי אפשר ללכת לכל מקום שרוצים, טלאי צהוב וכו'.
מנסים להתאים לגיל. אני חושבת שעם השנים ממש השתנה, אמא שלי זוכרת את כל עניין השואה כטראומה, בעוד שאני זוכרת את זה בסבבה, פשוט כי נתנו סיפורים פשוטים יחסית, על זה שבגטו נגיד אין פרפרים.
אבל להתעלם א''א כי זה חלק ממה שקורה והילד שומע, אז עדיף בקצת ובעדינות. כשיגדל, הוא ישמע את הזוועות.
בקצרה: מערכי השיעור בגן מותאמים לילדים. כמעט בכל נושא שנדרשנפש חיה.
להתייחס אליו.
את השואה בד"כ מעיברים באופן מותאם ויחסית רך.
עושים הטרמה [לפני האירועים כמו צפירה וכד' מסבירים מה הולך להיות]
הסיפור עצמו- מסופר בחרוזים עם עלילה מסויימת שילדים מתחברים אליה
והסוף אופטימי- הקמת המדינה וכו'...
זה תמצות של מה שכתבתי קודם
לכתחילא
לא מכבירים בסיפורי זוועה
כן אומרים-
שכמו שהיו לנו אנטיוכוס/ המן/ נבוכדנאצר
שרצו להרוג את היהודים
היה עוד מישהו כזה
והייתה מלחמה
ונהרגו יהודים [הרבה]
אבל השם עזר
המלחמה נגמרה
עלו לארץ
והקימו את המדינה... - על מנת לסיים בטוב. באופטימיות.
ככלל- מתאימים את היום ומאורעותיו- לרמת הילדים.
* משוחחים על נר זיכרון- ומדליקים. מסבירים מה זה .
* אומרים פרק תהלים וכד'
* מסבירים על הצפירה קודם שהיא מושמעת.
בשאר היום - הטקס כן יכול להשפיע על יצירות/ הבעות של הילדים.
לא ברמת בתי הספר ואילך שההטקס והתוכן הוא מאופיין ב"כבדות" יותר.
@המרקד
מילד עד גיל 7 אי אפשר להסתיר?המרקד
לא מסתירים! מתאימים את התוכן אליו. יש הבדל בין השניים.נפש חיה.
אבל למה לא להסתיר בגיל צעיר מאוד?המרקד
הרי אם מסתירים את זה מילד בגיל 3-7, אין מצב שהוא ישמע על זה בשום מקום, אז למה לא להסתיר בגיל הזה?
משום שחשוב לסנן את המידע שיותאם לנפש הרכה שלו.נפש חיה.
אחרת הפרשנות של הדברים שישמע יכולה להיות חריפה מאד
ולהזיק
לעדינות ולתמימות שלו.
יש לו מספיק שנים בחייו להתבאס ולהצטער על זוועות העולם....
וגם על השואה
לא הבנת אותיהמרקד
אני שואל האם אי אפשר לגרום לכך שילד עד גיל 7 לא ישמע בשום מקום שום דבר על השואה?
אני מסכים שעם ילד בגיל 10 ומעלה צריך לדבר על השואה, כי אם לא כן הוא יקבל מידע ממקומות אחרים בצורה לא מתאימה לגילו. אבל עד גיל 7 כן אפשר להסתיר דברים באופן מוחלט מילד. אם לא מספרים לילד עד גיל 7 על השואה, איפה הוא כבר ישמע על זה? בגיל הזה הם מרוכזים בעולם שלהם ולא שמים לב למה שהמבוגרים מדברים.
אז האם לא עדיף, בגיל בו אין מצב שהילד ישמע מידע על השואה אם לא נספר לו, להסתיר כל עוד אפשר?
לא חושבת. הרי איכשהוא [שיחות / חברים] - הוא כן ישמע. סטריליזנפש חיה.
מוחלטת- גם אם תהיה-
במוקדם או במאוחר
יכולה לגרור שאלות
ברור
שבגיל הרך ילד מרוכז יותר בעצמו ולכן לא ישים לב או לא ייחס חשיבות ברמה של שאלות עומק.
ולא כל כך נכון שעד גיל 7 אפשר להסתיר דברים באופן מוחלט.
הרי ילד עירני בד"כ לסביבה.
ואני לא חושבת שעדיף להסתיר.
כי הרי בסביבות גיל 5-7, הילד כבר מבין [אפילו מעט] ורואה ולומד- מתייחסים לזה גם במסגרת הבית ספרית.
במסגרת החינוכית- נערכים לתווך את עוצמת האירועים עם הילד-
על מנת לחבר אותו עם האירוע שעל גבו נסובה הקמת המדינה [לכאורה, כן?]
כך שגם אם ממילא נחשף- זה יהיה לפחות בצורה תואמת לו
כדי שידע להכיל גם בגיל בוגר יותר את העניינים האלו. ולא להיבהל מהעוצמה שלהם.
מה שמייתר את ההסתרה.
ואם בכל זאת בוחרים להסתיר-
הילד מבחי ןבזה ויכול לשאול למה לסתרים- עונים לו בצורה פשוטה וברורה.
לא!אל הר המוריה
כי יש צפירה, ומדברים ברדיו, ובבית ו אנשים שנזכירים את המילה הזאת.
וכשאתה לא מתייחס למשהו בכלל, זה הרבה יותר קשה לילד.
וכשאתה לא מתייחס למשהו בכלל, זה הרבה יותר קשה לילד.
אניאוהבת את מלכנו
סיפרתי לאח שלי הקטן (בן חמש).. בלי זוועות מיותרות.. אבל הוא יודע שזה שש מיליון וזה רצח, רק בגלל שאנחנו יהודים. זה גורם לו להיות גאה!!
לא נראה לי שהמספר 6 מיליון אומר לו משהוהמרקד
אם הוא היה קולט את הגודל של 6 מיליון הוא היה מזדעזע, אבל בגיל הזה 6 מיליון או 6,000 או 600 או 60 - זה הכל אותו דבר.
נכון. לילדים אין תפיסת כמות וזמן כמו לנו המבוגרים- לכן המידענפש חיה.
שנתווך להם
יהיה בהתאם.
["לפני הרבה הרה שנים..... לפני שאתם נולדתם... היה 123...." למשל]
נכון..
אוהבת את מלכנו
אבל בכללי המספר מיליון- זה אומר להם הרבה. אז כשהוא מספר על זה הוא אומר "שש מיליוןן!!" עם מבט מזועזע.. בינתיים זו התחלה של הבנה לילד..
נכון. כדיין הוא אומר זאת בזעזוע כי מחקה את צגובתנפש חיה.
הזביבה.
בלי להבין את משמעןת האןבדן
אלא ברמה הילדית
שזה "המון " ואפילו "ממש המון"...
לבטא ריבוי
בלי להבין את משמעןת האןבדן
אלא ברמה הילדית
שזה "המון " ואפילו "ממש המון"...
לבטא ריבוי
רוצה להגיבl666
בפסח אנחנו מספרים איך זרקו תינוקות לנילוס והכניסו לתוך קירות
בפורים מספרים איך רצו להשמיד את כולם ועל תלייה על העץ
בט' באב מספרים על חורבן בית המקדש ומצור ועל רעב קשה
ילדים שלומדים תורה וממשיכים לנביא, גם שם מתואר המון דברים לא קלים,
גם היום כל יום קורה פיגוע ויכול להיות שילד מכיר אישית את אלה ששכלו את יקיריהם או נפצעו, כל כמה שנים יש גל פיגועים או טילים על צפון או דרום, ונהרגים הרבה יהודים כולל ילדים קטנים. אי-אפשר להסתיר את זה מילדים
למה שואה לא? במשפחה שלי סבתא זקנה נרצחה על ידי שכנים אוקראינים אחרי שגרמני לא רמה לעשות לה כלום והלך
זה יכול לקרות שוב? בטח שכן. כל מי שנוסע לאומן מפרנס ילדי רוצחים בשואה, אירנים וגם ערבים בהחלט רוצים להרוג את כולם
ובאירופה התחלף דור והם כבר לא מתביישים לשנוא יהודים, אגב הסבר על שואה גם מונע לפחות חלקית התבוללות
מה שכן - לא צריך לחשוף לתיאורי עינויים ומיתות שונות ומשונות, מיותר ולא בריא
אני אישית גדלתי על סיפור על רצח סבתא של סבתא, וזה חשוב כדי ילדים לא יחיו באשליות של שלום ולא ישאלו למה? ואיך זה יכול להיות? כי ככה זה
בכללי מצבנו טוב בארץ לאין ערוך מזמן השואה.נפש חיה.
חייבת להגיב-מ.מ.
בעשרה בטבת אנחנו מתאבלים על חורבן בית המקדש.
בית המקדש הוא הלב של עמ"י הוא שאיפת וצפיית כל הדורות.
כאשר הלב חולה (בית המקדש חרב) אז גם הגוף חולה (צרות, פוגרומים, שואה..)
למה שתרצי בעשרה בטבת ללמד על השואה?
לא הרבה יותר נחמד וכיף ללמד על בית המקדש?
לא הרבה יותר חשוב ללמד על בית המקדש??
לא רק עלזה . עניתי כי הוא שאלעל יום הקדיש הכללינפש חיה.
לא על תייחסות ספציפית לבית המקדש.
יש ערך מבחינה לאומית להיות מעורבים ולא רק לחנך שהציפייה לבניין כמה שחשובה
סותרת או משנהאת היחס לצרות נוספות שקרו ביום הזה.
למה לא מלמדים על צום עזרא.
על תרגוםהשבעים בגן
אותו דבר.
הצדקנות הזו לא במקומה
יש ערך מבחינה לאומית להיות מעורבים ולא רק לחנך שהציפייה לבניין כמה שחשובה
סותרת או משנהאת היחס לצרות נוספות שקרו ביום הזה.
למה לא מלמדים על צום עזרא.
על תרגוםהשבעים בגן
אותו דבר.
הצדקנות הזו לא במקומה
כי היום הזה נקבע כיום הקדיש הכללייוני
כמובן שמדברים על חורבן הבית אבל גם על היהודים שנרצחו בכל הדורות
אפשר פשוט לתת להם לראות חדשות. זה גרסה מרוככתטוביה2
גם שם רוצחים ומענים יהודים רק כי הם יהודים
תלוי איזה גיל וגםמישהייי חסויה
אם זה גיל קטן,לא לספר ולהרחיב כי זה גורם לחרדות!
אם זה גיל סביר.אפשר לספר בלי להרחיב.יש גם ילדים גדולים שזה עושה להם חרדות
להסביר בכללי.מושיקו
לא להכנס לפרטים
הדיון על זה מקודם בעמוד הראשי של הפורומים! פעם ראשונה שלי!המרקד
טוב, אולי זה קצת ילדותי להתלהב מזה.
אבל תסלחו לי, פשוט הייתי חייב לציין את זה.
פעם ראשונה! יאי! 
(תופים)סחתיין!
נפש חיה.אחרונה
מה דעתכם?אני:)))))
תשמרו בבקשה על שיח מכבד.
שאלהנחלת
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
את עם סינון של רימון?פצל"פ
הוא הרבה פעמים עושה בעיות עם אליאקספרס
כן.תודהנחלת
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
אני בןפצל"פ
ואני לא מכיר את נטפרי
עונה לדעתיחיה.מושקא
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
תודה!נחלת
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
😊 תודה! אעיף מבטחיה.מושקאאחרונה
למה ארץ ישראל הישנה ו*הטובה*?פתית שלג
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
- למה אומרים שהיום לא? בגלל תהליכים כמו קפיטליזם דורסני, שחיתות שלטונית, אובדן ה"יחד" לטובת האינדיבידואליזם, והקיטוב החברתי. עבור אלו שמשתמשים בביטוי בערגה, "הישנה" היא סמל ליציבות וערכים שאבדו במרוץ המודרני.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
- מי זו "ארץ ישראל הלא טובה"? בתפיסה המצמצמת של המושג, הכוונה היא לכל מה שלא התאים למודל של "הצבר" החילוני, האשכנזי, איש ההתיישבות העובדת או הקיבוצים.
- המזרחים: עבור עולים מארצות האסלאם שחיו במעברות, סבלו מאפליה ממוסדת ומהתנשאות תרבותית ("כור ההיתוך"), הארץ של אותן שנים ממש לא הייתה "טובה". עבורם, המושג הזה מייצג תקופה של דיכוי ומחיקת זהות.
- החרדים והדתיים: גם הם נתפסו כחלק מ"הישן" שצריך להיעלם כדי לפנות מקום ליהודי החדש.
- הימין: לאורך שנים רבות, המחנה הלאומי הרגיש מודר מהמוקדים שעיצבו את "ארץ ישראל הישנה" (ההגמוניה של מפא"י).
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
- עבור צד אחד: געגוע לישראל היפה, התמימה והמאוחדת.
- עבור צד שני: ביטוי מתנשא שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה שבה קבוצה אחת שלטה בנרטיב והדירה את כל היתר.
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
- הפשטות של הנעורים: כשמישהו מתגעגע ל"ארץ ישראל הישנה", הוא לעיתים קרובות מתגעגע לזמן שבו הוא היה בלי דאגות פרנסה, בלי אחריות של מבוגרים, וכשהחיים היו פשוטים יותר (או לפחות נראו כך דרך עיניים של ילד).
- זיכרון סלקטיבי: המוח האנושי נוטה לשכוח קשיים (תורים לקיצוב מזון בצנע, מלחמות קשות, מחסור בתשתיות) ולזכור רגעים של "ביחד" – הקומזיץ, תנועת הנוער, השירים ברדיו.
- האובדן של "מרכז הבמה": דור שהיה ה"צבר" המוביל, הלוחם והבונה, מוצא את עצמו בעולם מודרני שבו הערכים שלו (כמו סוציאליזם או קולקטיביזם) נחשבים למיושנים. הגעגוע הוא לא רק לארץ, אלא למעמד שהיה להם בתוכה.
- המוזיקה כעוגן: הביטוי נטבע חזק בזכות אריק איינשטיין. המוזיקה שלו יצרה "מרחב מוגן" של נוסטלגיה. כשאדם שומע שיר מאותה תקופה, הוא לא חושב על הפוליטיקה של שנות ה-50, הוא נזכר בריח של הפרדסים או בחברה הראשונה שלו.
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
אוקיי, אבל מה המסר שלך?נקדימון
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
כשמתשמש במושג אריק איינשטיין וכדו' זה מובן ליפתית שלג
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
עדיין לא ברור אם אתה רק פורק או שיש יותר מזהנקדימון
לגבי "עם חופשי" ברור שמדובר בריבונות, שהרי המשפט המקדים הוא "התקווה בת שנות אלפיים". מהי אותה תקווה? מה איבדנו לפני אלפיים שנה? יפה, את הריבונות והחירות; החופש הוא מעול הגויים שהיה על צווארינו.
בקיצור, הבנת.
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
בקיצור, הבנת.
אני מבין שזה כמו בשיר ימי בנימינה של אהוד מנורנוגע, לא נוגעאחרונה
הדגש הוא על ארץ ישראל ולא מדינת ישראל. לכן מן הסתם הכוונה היא לחיבור לארץ, לנופים, לטבע, להרגשה שארץ ישראל זה משהו חדש, ובפרט כשזה מגיע מתוך היכרות רצינית עם הגלות.
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
חחח הגרוק הזהבנות רבות עלי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ז' בשבט תשפ"ו 15:21
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
- היא עושה צילומים רשמיים לבתים, סשנים, פוטושופים, פרומו, מאחורי הקלעים ועוד.
- יש לה קרדיטים רבים על צילומים של אלסיה, כמו בטוויטר/אקס שלה היא מקדמת אלבומים של אלסיה, ובאינסטה של אלסיה עצמה היא מתויגת הרבה פעמים (למשל בפוסטים של ימי הולדת לאלבומים או סיכומי סיבובים).
- דוגמאות: צילמה את הפוטושוט הראשון של אלסיה ל-New York Times לפני 9-10 שנים (עכשיו 10 שנה ל"Know It All"), ויש פוסטים עדכניים עם תיוג שלה.
- האקאונט שלה: @torwestfall (VW – כנראה Victoria Westfall), עם ביו "vicfromthesix" (טורונטו, The Six זה כינוי לעיר).
- היא עוקבת אחרי אלסיה (ברור), ואלסיה עוקבת בחזרה כי הן עובדות יחד כבר שנים.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
עזרה!צאט
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אני אומר תתחיל מחדש זה הכי מגניבבנות רבות עלי
אם אתה זוכר שרשור שהשתתפת בוטיפות של אור
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
גם אני אותו דברחיה.מושקאאחרונה
ופתחתי חדש
כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.
לא אהבתי את הביצועים
מזה הכוכב הבא?בנות רבות עלי
זה סתם משעמםadvfbאחרונה
עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
אמתין עד סוף התוארבין הבור למים
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
יפהזיויק
קודם כלנקדימון
קרן מלגות לתחומים בהם אני רוצה יותר בוגרי ישיבות רציניים - שישבו ברצינות והתאברכו ואז החליטו ללכת לעולם המעשה - כדי שישפיעו במדינה. הייתי רוצה לסנות קרן שתהיה מסוגלת לספק להם תמיכה משמעותית כדי שילכו דווקא ללמוד תואר בלי (כמעט) דרגות פרנסה.
מסקרןזיויק
מה היית רוצה שילמדו לעשות? או להיות?
להשקיעמשה
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 8:43
לא?
ברורמשה
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.
התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
אםרועישםטוב
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד
הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
🤭טיפות של אוראחרונה
'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'
לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+
"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון
ואת אשריהם תכרותון."
יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים
מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום
ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.
אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד
מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.
ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.
ובכל זאת אסור להחזיק פסל
שאלה מעניינתנקדימון
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍
נדמה לי שיש סיפור כזה בגמראשלג דאשתקד
על רבן גמליאל, שגרם לכך שהפסל יהיה של גוי והכריח אותו לבטל אותו.