היי חברים ^-^ איך עובר הצום?..מיכל =>

 

אני אתמול לא הרגשתי כ"כ טוב ועכשיו אני קצת חלשה >.< ... ביאוס~

 

[[ איזה חוק מרפי זה שזה קורה דווקא עכשיו חחח..חצי חיוך ]]

אוך איזה מרגיז זה..שורדתתת

לפחות הוא יוצא מוקדם הפעם

 

תתעודדיקורץ

 

אני מאלה שזה לא משפיע עליהם....בריו
לדוגמה בי"ז בתמוז לפני שנתיים עבדתי בחקלאות מ 8 בבוקר עד 5 בערב
בינתיים בסדריעל

אבל אני הולכת להיאבד באוניברסיטה בשלהי הצום

אני אמות היום, ללא ספק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חס ושלום.

היי אסור לך.....בריו
למה?יעל


חחח..ח"ו ..מיכל =>

/כן צום קל אחותי/

תודה יעל


לא הייתי מחייך היוםעיאית"י


לא מרשה לך למות.בריו
[[הגבת בטעות אלי..]]מיכל =>


[לא נכון]יעל


[כן נכון ^ ]מיכל =>


[הוא הגיב לאן שהוא היה צריך להגיב]יעל


[אה?]מיכל =>

צוחקולמה אנחנו מדברות בסוגריים?

[בואי נסגור את הדיון הזה כאן? ]יעל

אני זרמתי איתך

[דווקא נחמד לדבר ככה..|בסוגריים| ]מיכל =>


[אבל אני רעבה]יעל


[בקטנה נגמר עוד 3 שעות ככה ]מיכל =>


[אבל בשלוש השעות האלה אני רעבה!]יעל


[ביום רגיל חופשי לא רעבים -רק בגלל שזה צום את רעבה]מיכל =>

זה פסיכולוגי כזה

[יש מצב ]יעל

למרות שאני רעבה תמיד

[...עוד שעתיים- תעשי ספירה לאחור חח]מיכל =>

גם אני לא, אבל הצום חזק ממנייעל

בעזרת ה' אני אצא חיה מהיום הזה.

 

 

 

 

תודה.

חחח..איזה סימפטית מיכל =>


אני מער צריכה ליווי?בריו
יעל

אני יותר צריכה אדם שמכיר את המפלצת הזאת שקרויה אוניברסיטה...

תל אביב?בריו
כןיעל


הייתי שם פעם אם זה עוזר אה ויש wazeבריו
גם אני הייתי שם פעם, זה לא אומר שאני יודעת להתמצא שםיעל

ואני הולכת ברגל, לא יודעת עד כמה וויז יעזור.

 

 

 

 

מה גם שאין לי וויז.

לי יש אז לבוא?בריו
אנשים זה יום עצוב למה אתם מחייכים וצוחקיםעיאית"י


החיים מצחיקים אז צוחקיםבריו
חסר טקטעיאית"י


כפרה אל תגיד לי חסר טקט יאינפנטילבריואחרונה
ב"ה.. היה טקס מרגש.. בכיתי. שמעתי כל היום שירי שואהאוהבת את מלכנו
נסיון פעילקפיץ
נסיון לא פעילקפיץאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

אולי יעניין אותך