בס"ד
נכנסתי להדרכה כאשר לא הייתי באף סניף לפני חוץ מבהתחלה {עד כיתה ו'}
אז למה הכינסו אותי להדרכה? אני לא ממש יודע.
אבל אני יודע שסכ"ה היה לי טוב מאד עם החניכים ולהם איתי.
ולמה?
כי ידעתי לדבר אליהם.
לכן יש כמה דברים שצריכים לבדוק לדעתי.
1. לאיזה גיל את מכניסה את אותה מדריכה?
לבנות צעירות, יותר משחקים, צריך יצירתיות, להעביר את אותם מסרים בצורה אחרת, אבל בכללי בשאלה שלך יותר חשוב הרמה הדתית, כי את לרוב לא תכנסי עם הבנות הצעירות לדיונים פילוספים בפעולה נכון?
{והדרכתי שבטים קטנים, היכולות לשחק איתם, ולדבר איתם ופשוט את הדברי תורה שבאמת יש בהם יותר דוסים ממני{הדרכתי בגרעין של ישיבה כזה
} הם אולי ידעו, אבל ראו שזה מיוחד ושונה כי העברתי את זה אחרת, והדרך הכי פשוטה ומיוחדת להעביר דברי תורה כאלה היא לחיות אותם.
לבנות גדולות, יש יותר מקום להשקפה, היא צריכה לדבר איתם, יש יותר מקום ללמד אותן כבר דרך חיים לדון, ולדבר על משמעיות.
באותה מידה פחות או יותר ברמה הדתית בגיל גדול החניכות יותר יציבות ולא ישפיע יותר מידי{כמובן שעלול להשפיע טיפה ותלוי אבל בכללי.}
2. זה כבר באופן כללי לדעתי חשוב שיהיה למדריכים, העניין של מדריך ומחנך הוא שהחניך יריגיש כיאלו זה אבא אח חבר הכי טוב.
איך עושים את זה?מה זה אומר?
לדעתי מדריך/ה צריכים להיות בעלי הבנה שאפשר ליצור קשר עמוק עם החניכים וגם ללמוד מהם.
כאשר המדריך מבין את זה הוא מתקדם, והם יחד איתו.
זה מאפשר גם לחניכים להתייעץ ולהפתח ולהעריך את הדמות.
זה לא משנה אם אתה שקט{כמוני} או מגניב ורועש{מדריך אחר בסניף} אם אתה יודע לפנות ולשאול מה שלומם? לפנות לזה שהלך הצידה כי לא אוהב תופסת ואולי לשחק איתם ארץ עיר{גם אם אתה לא הכי טוב}, זה דברים שעשיתי ונתנו הכי הרבה נראה לי לקשר עם החניכים.
3. סתם משהו שכדאי אבל ממש לא חובה זה יצירתיות, כי כולנו יודעים שלא טוב להרביץ או מה רע וטוב בכללי.
אז לכן החניכים, בעיקר צעירים פחות מקשיבים למסרים, לכן טוב ללמוד את התכונה הזו להכניס את המסר מתוך המשחק, תחביב שלך, או סיפור.
זה מה שעלה לי כרגע, מקווה שהובן ויעזור, בהצלחה