כל אבות האומה נקמו ורצחו את אויביהם.

"ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע"

אדם יהודי שרוצח את האויב שלו - מגיע לו צל"ש, חס ושלום להתעלל בו וענות אותו, לא יעלה על הדעת!

על זה בדיוק נאמר: מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר על רחמנים.

אני גם יותר בעד.

"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"

אז מה ההבדל?

"להרוג בן אדם אחר =להשחית את הנשמה שלך"

זה משהו שבאמת משחית את הנשמה כי הנשמה כביחול טהורה ונקיה וכשאת הורג מישהו אתה לא מיתדמה לדרכיו של הקבה.אבל כן יש מושג של נקמה.אם אתה לא תנקום אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבלך-"והינקמה נקמה אחת משתי עיני מפלישטים"אבל אם זה לא מה שימנע את המצב הזה שנהרג יהודי ביום אז אין שום סיבה הגיונית למה לעשות את זה!

זה לא משנה כמה שורות תכתבו.

אם המניע הוא נקמה- משחית

אם המניע הוא פגיעה בדבר משחית, או עצירה של רוצח חסר מעצורים- מחזק את החוף ומחסן את הנפש.

המניע משפיע על האדם

המניע - מעלה את הנפש

אולי אפשר לומר שהשקלול חיובי.

בטחון במעשה לא קשור בעובדה האם הוא נכון או לא אלא הוא קשור ברמת הידיעה הנפשית בצדקת הדבר.

הידע האם זה מעשה נכון או לא- זה תלוי בכל אחד ואחד.

זה לא אומר שאני צריך לשאול רב לפני

כל דבר ביהדות לאחד מותר ולשני אסור. תלוי עד כמה מחפשים את האמת וכמה מחפשים להתחסד בעיני אומות העולם 

עד כמה שידוע לי המקרים היחידים שמותר להרוג ע"פ שיפוט עצמי הם:

-רודף

-בועל ארמית

אולי יש עוד, אך איני רואה הרג של ערבים שלא עושים/עשו פגיעה ביהודים עדיין כאחד מהם.

לכן במקרה הזה כן יצטרכו לשאול רב לפני כן. ונראה לי שלשאול רב אחד זה לא מספיק, שבדיני נפשות צריך 2 יותר...

וגוי שעובר על אחת משבע המצוות.

תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

הוא לא ממש קשור..

רמב"ם הלכות ממרים פרק ג':

א  מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵינוֹ זָקֵן מַמְרֵא הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. אֶלָּא הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וּמִיתָתוֹ ביד בְּכָל אָדָם:

ב מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּרְסֵם שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה [מוֹרִידִין אוֹתוֹ] וְלֹא מַעֲלִין וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְהָאוֹמְרִין אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְהַמּוֹסְרִין וְהַמּוּמָרִין. שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וְאֵין צָרִיךְ לֹא לְעֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה וְלֹא דַּיָּנִים אֶלָּא כָּל הַהוֹרֵג אֶחָד מֵהֶן עָשָׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה וְהֵסִיר הַמִּכְשׁוֹל:

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאִישׁ שֶׁכָּפַר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּבִדְבָרִים שֶׁנִּרְאוּ לוֹ. וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ הַקַּלָּה וְאַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְכוֹפֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה תְּחִלָּה כְּצָדוֹק וּבַיְתּוֹס וְכֵן כָּל הַתּוֹעִים אַחֲרָיו. אֲבָל בְּנֵי הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה וּבְנֵי בְּנֵיהֶם שֶׁהִדִּיחוּ אוֹתָם אֲבוֹתָם וְנוֹלְדוּ בֵּין הַקָּרָאִים וְגִדְּלוּ אוֹתָם עַל דַּעְתָּם. הֲרֵי הוּא כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּינֵיהֶם וְגִדְּלוּהוּ וְאֵינוֹ זָרִיז לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַמִּצְוֹת שֶׁהֲרֵי הוּא כְּאָנוּס וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא יְהוּדִי וְרָאָה הַיְהוּדִים וְדָתָם הֲרֵי הוּא כְּאָנוּס שֶׁהֲרֵי גִּדְּלוּהוּ עַל טָעוּתָם כָּךְ אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ הָאוֹחֲזִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָם הַקָּרָאִים שֶׁטָּעוּ. לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחְזִירָן בִּתְשׁוּבָה וּלְמָשְׁכָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתָן הַתּוֹרָה ולא ימהר אדם להורגן:

להרוג בן אדם אחר כן פוגע בנפש.

לפעמים זו מצווה גדולה מאד ואשרי מי שזוכה לכך.

אם צריך לנקום וזו אכן מלחמה אז מובטח לנו שנשמתנו לא תושחת לכן זה לא טיעון (לא זוכר איפה ראיתי את זה אבל אני יחפש מקור)

"ונתן לך רחמים ורִחמך" משהו כזה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....