לבין מדינה ציונית כאתחלתא דגאולה - רעיון שמצד החסידות הוא כפרני מתחילתו

יש מצב אתה מסביר לי למה בעצם להקים מדינה זה כפרני?

ויש להקים מדינה - דהיינו קבוצה מצומצמת של אנשים עם רעיונות שמבוססים על כפירה בבורא העולם שהקימו מסגרת כזו בשביל לשלוט.

ובשביל לממש את חזונם הם ניצלו יהודים מרחבי העולם בתירוץ של לאומיות וכדו'.

היהודים שומרי תורה ומצוות נחלקו איך להתייחס אל זה.

שיטת חב"ד היתה שלא מכירים במדינה כמדינה (עם כל סמליה וכו) אלא מכירים בשלטון היהודי בארץ ישראל ועזרים לבסס אותו עם כמה שיותר תורה ומצוות

(יש את שיטת הרב קוק שתומכת חלקית במטרתם, ויש את שיטת סאטמר שפוסלת הכל ויש עוד כמה שיטות באמצע ואכ"מ)

למעשה היה מיעוט בלבד שממש התנגד בפועל להקמת המדינה.

 באופן שהיא קמה.

100% שגם הרב קוק לא נהנה מהמדינה כמו שהיא קמה והיה מעדיף אותה אחרת, רק שלשיטתו גם זה טוב, או שזה חלק מתהליך לקראת טוב יותר (אופס... אין לי מושג מה שיטתו באמת... ספרי לי אם טעיתי).

היותר ממיעוט כוללים את הדתיים והחרדים, אבל גם את כל מי שלא היה מה"הגנה"... המון פוליטיקות הלכו שם, בקום המדינה.

מתנגדים בפועל היו אולי מיעוט, אבל לא חייבים להתנגד כדי לא להסכים.

ו... שלום

לא נראה לי שסתרת את דבריי. ואני חוזרת ומתייחסת לאותה "קבוצה מצומצמת" כדבריו של מושיקו וטוענת שבעם היהודי בתש"ח- חלק מהיהודים היו באופן מעשי בעד הקמת המדינה, חלק ישבו בשקט ולא אמרו כלום ומיעוט בלבד התנגד להקמה בפועל. (שימו לב לדבריי- לא התנגד בפועל, בעזרת מעשים, אלא התנגד להקמה בפועל).

יוצא שאין סיבה לא להגיד שהמדינה הוקמה ע"י עם ישראל.

וכן, גם הרב קוק ותלמידיו סוברים שהמצב הקיים וכן המצב בקום המדינה הוא לא אידיאלי, בלשון המעטה. לכן זה רק אתחלתא ולא גאולה שלמה. לכן משתדלים לפעול ולשנות ככל יכולתינו.

הקבוצה שלא רצתה להיות חלק מהמדינה, ניסתה על ידי שליח בשם דהאן לעשות איזשהו חוזה עם הבריטים בענין שהם לא יהיו תחת מדינת ישראל.

הדבר הזה היה כבר בשלבים מתקדמים יחסית והגיעו כבר להסכמות

מישהו, כנראה מהעם היהודי רצח אותו בטרם הספיק, זאת על מנת לחייב את כל הקבוצות היהודיות להיות חלק מהמדינה בעל כרחם.

הרצח הזה מעולם לא נחקר, מעולם לא נכנס לספרי ההיסטוריה של תוכניות הלימודים

ולא בכדי...

ולגבי המניע, זו רק פרשנות שהבאת כאן. אפשר גם לפרש זאת כפעולת הגנה מצד ההסתדרות הציונית ותומכיה.

הרב זצ"ל רצה להקים תנועה נפרדת מהציונות כי היא לא דתית ואין סיכוי אמיתי להשפיע מבפנים (אגרות הראי"ה ח"ג) 

אומנם שיטת הרצי"ה היא שהיות וכך קרה זה סימן שצריך ללכת על זה וכו' אבל בברור שלפי הרב זצ"ל זה לא הלכתכילה

וברור שחלק גדול ממנו לטובה - לטעון שבשל כך הרב לא היה רוצה יותר טוב זה ממש לא מובן כי אם כן למה לא להסתפק בעדיפות הבריטים על הטורקים

אבל בכמעט כן

זאת כדי שיהודים ייצמדו ליהדותם - גם אם בדרך של בידולם מבחוץ בכוחו של משטר האוכראנה (הבולשת) הרוסית האימפריאלית הקלגסי. ולא שייסחפו ברוח הליברלית המהפכנית של הצרפתים ואירופה המערבית. אינני בטוח בשום אופן לאיזה ניצחון הוא היה מייחל במערכה המחתרתית טרם קום המדינה. ואינני חושב שמישהו מאיתנו יכול לטעון שהוא "יודע מה היה חושב הרב" אילו חי אחרי הכרזת העצמאות.

במיוחד שהרב כתב שלא לנסות להשפיע מבפנים כי זה חסר טעם

אני לא בא לעשות ניתוחים על האם הרב זצ"ל היה מסכים לשיטת הרצי"ה או לא - אבל ברור שרצי"ה חשב כך ולכן אין לי הסבר אחר

ששופכים את התינוק עם המים

היו מגזרים שפשוט התעלמו ועברו על זה לסדר היום.

שנלחמים נגד דבר נותנים לו מציאות.

מי שאמת לא מאמין - מתעלם מזה.

אז כל דבר שאנחנו מתנגדים אליו, הכי טוב זה להתעלם?

נניח, אנחנו אמורים להתעלם מכל מעשי השמאל (פינויים למיניהם וכו') כדי לא לתת לזה מציאות?

כגון הקמת המדינה.

מדבריך השתמע שמי שבאמת התנגד- לא נלחם כנגד הקמת המדינה בתש"ח.

ואני לא מבינה מה ההבדל בין מעשה של הקמת המדינה שלדברכם הוא פסול, לבין מעשה של פינוי שהוא פסול?

ולא על כל דבר כל אחד צריך ומועיל למחות

ברור שיש בזה הגיון..אבל זה הלכה מפורשת שאסור להקים מלכות שהיא לא לשם שמיים? 

ו..יש לי עוד שאלה-איך אתם מאמינים שתבוא הגאולה?

וכל אדמטר"י חב"ד וביחוד הרבי הסביר כל פרט בזה.

בצורה גשמית ורוחנית

אבל לא זו דרך השלטון עפ"י היהדות.

לעלות את המודעות והאהבה בעם כלפי א"י.

לפעול כמה שיותר ע"מ שהמנהיגים שינהיגו את העם יהיו דתיים,ילכו לפי רוח התורה וההלכה,שזה מה שיעמוד לנגד עיניהם. ולהתפלל,להתפל כמה שרק אפשר לא להרפות לרגע!!

וככה,ע"י השתדלות מצד עצמנו הקב"ה יבוא לקראתנו כמו שאומרים:

"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.."

ונזכה לגאולה השלמה-לגאולת עמ"י תורת ישראל וא"י בקרוב ממש!

לי אישית,קשה עם המצב הנוכחי -יום עצמאות וירושלים בשבילי הוא יום שצריך להרבות בתפילות כי עוד לא הגענו למצב התקין והאידיאלי.

אבל כן מאמינה שאנחנו באתחלתא דגאולה,עצם זה שאנחנו בארץ ויש פה סוג של שליטה ואוטנמיה מה שבעבר לא היה..

אבל לא מאמינה שהממשלה הנוכחית היא זו שתביא לגאולתינו.

הספר מלא במאמרי חז"ל על כל הנושאים של גאולה, מלכות ישראל ועוד. מסודר לפי פרקים. אל תשמעי לסטיגמות בגלל שזה הרב כהנא זצ"ל.  אני ממליץ יותר מאשר הרבי מילובביץ , שגם אין להם ספר של הרבי מסודר בנושא. וגם שיטתם נגד גדול האחרונים - הגר"א.  ( דרך אגב , יש ממשיכים של הגר"א ששוללים את המדינה החילונית מכל וכל. תומכים ביישוב הארץ , אבל לא במוסדות הכפירה).

כל הדרך של חב"ד וכל התורה של הרבי עמוסה בנושאים האלה...

הגוי בארץ וכו' כמו הרעיון היהודי.  

( דרך אגב, אתם מקיימים חיוב אכילת סעודה שלישית? סתם מעניין)

ונכון שחלק מהדברים המובאים קיצוניים מאוד .. (כי חלק מהציטוטים הם מחוגים וחסידויות קיצוניים)

אבל זה כן נתן לי פרופורציה לגבי הציונות והמדינה...

צריך אומץ כדי להיחשף לזה....

שאני רגילה שמהללים את הציונות והמדינה וכו וכו'

והספר נתן לי יכולת לבדוק עמדות שמעולם לא נחשפתי אליהם...

נכון, אני גם לא מקבלת את כל דברי הרבי מסאטמר הלכה למעשה..

אבל כן אני בעד לדעת מה אומרים בחוגים אחרים

המחבר הודה בכך אגב,

ורק טען שניתן לו אישור מרבותיו לשקר בשביל להכפיש את הציונות

צר לי עלייך שנשאבת לשם

אבל אני ממליץ לך על כמה קבצים מבית היוצר של ישיבת תורת החיים, שהפסיקה בשנת תשס"ה לחגוג את יום העצמאות.

יסודי, מעמיק ומעורר הרבה מחשבות. אם יהיה לך עוד שאלות על הדברים את מוזמנת לשאול.

עולים על דרך המלך

היחס ליום העצמאות

סוגיית הערב רב

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.