אפשר להסתכל בח"ח כמה זה חמור.

סליחה שלא הסברתי טוב..

שקול כנגד כולם: "כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד ג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲרָכִין {דף ט"ו:}. וּבְמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: תָּנָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד ג' עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, דִּכְתִיב הָכָא {תהילים י''ב ד'}: ''לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת", וְאִלּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב {שמות ל"ב ל''א}: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְּדוֹלָה". וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת כְּתִיב {בראשית ל''ט ט'}: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת''. וּבִשְׁפִיכַת דָּמִים כְּתִיב {בראשית ד' י''ג}: ''גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא'', בָּא לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁקָשֶׁה לָשׁוֹן הָרָע מִשְּׁלשׁ עֲוֹנוֹת הַלָּלוּ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהַהוֹרֵג אֶת הַנֶּפֶשׁ אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת, וְהָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֵג שְׁלֹשׁה, הַמְסַפְּרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד זֶה? מִדּוֹאֵג, שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֲחִימֶלֶךְ לִפְנֵי שָׁאוּל, וְנֶהֶרְגוּ שְׁלָשְׁתָּן. שָׁאוּל שֶׁקִבְּלוֹ, וַאֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְדוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ. שָׁאוּל שֶׁקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ''. וְדוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, שֶׁנִּטְרַד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים נ''ב ז'}: ''גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח'' מִן חַיֵּי הָעוֹלָם, וּמִי גָּרַם לוֹ? לָשׁוֹן הָרָע."

שמירת הלשון שער הזכירה פ"ד.

אני לא בא לזלזל חלילה, רק מציין- 

הרמב"ם כותב רבות שלשון המדרש חריפה לפעמים מההלכה, ומחורה מההלכה מכיוון שהמדרש בא להזהיר.

צריך להיזהר כשאומרים דברים בשם המדרש, שהמדרש לא מייצג את ההלכה אלא רק בא לתת מוסר השכל בעיקר כדי לשפר את המידות.

שימו לב! האיסור בלשון הרע פחות חמור מאיסור רכילות.

ובהחלט צריך להיזהר בזה.

אבל שוב- מצוות שצוותה אותנו התורה אנו מוזהרים עליהם יתר מדרבן, שמצוות דרבנן הן סייג.

יש בזה אמת.

אבל לגבי לבישת מכנסיים לא נאמרו דברים כ"כ חריפים.

בהלכות דיעות 

וזה לשונו"אמרו חכמים, על שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא--עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים; ולשון הרע, כנגד כולם.  ועוד אמרו חכמים, כל המספר בלשון הרע--כאילו כפר בעיקר, שנאמר "אשר אמרו, ללשוננו נגביר--שפתינו איתנו:  מי אדון, לנו" (תהילים יב,ה).  ועוד אמרו חכמים, שלושה לשון הרע הורגת--האומרו, והמקבלו, וזה שאומרין עליו; והמקבלו, יותר מן האומרו."

מה הסיבה בה הגעת לזה?

וגם אם נניח שכן זה "עוברת על דת יהודית" ולא על "דת משה" שאז אולי זה היה בר השוואה ללשון הרע.

גם מכנסים חמור,אבל לשון הרע לדעתי יותר..

לדעתי..

צריך לשאול רב

ומכנס זה דאורייתא "לפני עוור לא תתן מכשול"

מכנס זה אולי לפני עיוור, אך גם לשה"ר (ח"ח פתיחה, לאוין ד). אפילו אם תחמיר במכנס תגיע אולי ל4 עבירות, אך לשה"ר, שוב, מינימום 11. (לשה"ר כולל גם חילול ה', שזה אחד העבירות החמורות - תשובה ויוה"כ תולים, ורק מיתה מכפרת (יומא פו.) ועי' גם קידושין (מ.) ואבות (ד,ד) עוד מה שהוסיפו לבאר על חומרת חילול ה'.

לשון הרע היא לא לאו מהתורה אלא אך ורק רכילות.

חכמים אמרו שזה כמו לעבור על 11 איסורים מכיוון שאנשים לא נזהרים בזה.

מכנסיים זה אסור בגלל צניעות (ולא "לא ילבש", כי מכנסי נשים אינם בגד של גברים). וצניעות אינה מצווה מפורשת בתורה (תקנו אותי אם אני טועה). 

אך בלשה"ר עוברים על מינימום 11 עבירות (5 ל"ת ו6 עשה), עם אפשרות לשדרוג ל31+. וכל זה בלי כל מאמרי חז"ל, שלשה"ר שקול כנגד ג"ע, רצח, וע"ז (ומכנסיים זה רק סעיף בג"ע). בנוסף - ביהמ"ק נחרב בגלל לשה"ר, ולא בגלל מכנסיים.

ומי שעוד לא הבין, שילמד את חמשת ספרי הח"ח על לשה"ר - חפץ חיים, שמירת הלשון, חובת השמירה, זכור למרים, שם שמים.

זה תורה שבעל פה אף כי אין לה אזכור מפורש בתורה שבכתב.

זה אחד מ18 דברים שהם הלכה למשה מסיני ואין להם אזכור בתורה 

(כמו זה ש4 המינים אין להם אזכור מפורש).

לא התכוונתי שזה מדרבנן, רק שזה לא מפורש (לא הייתי בטוח אם הלכה למשה מסיני פחות חמור מלאו רגיל)

היא העיקר בקיום.

התורה שבכתב זה לידיעה הנכונה של ה' ולמוסר. (לא מזלזל! פשוט התורה שבכתב זה העיקר, כי העיקר זה הידיעה.)

מבחינת הציווי- לשון הרע זה לא מהתורה ומכנס כן.

לכולי עלמא זה לאו האוסר לדיבור לשה"ר 

אני טועה?

למרות ששינם דומים, שניהם זה דבר שפוגע ברבים ומפיל רבים.

לפני עוור לא תתן מכשות.

(אישה חוגרת בסינר הלכה למשה מסיני)

אבל זה לא שעצם הלשון הרע (המספר בגנות חבירו) 

אלא הנלווה על זה.. (הוצאת שם רע, לא תלך רכיל וכו)

המשך הפסוק הוא ולא תלבש אשה כלי גבר. מהפסוק הזה למדו לא רק על איסור מכנסים אלא גם על איסור נשיאת נשק לנשים

כמעט כל הפוסקים פסקו שמכנסי נשים אינם בכלל "לא ילבש" כי הם בגד מיוחד

לפני עוור לא תתן מכשול

לא רגל.

הרבה הרבה יותר חמור

נראה לי שהיא באה לתת לגיטימציה לדברים אסורים. [או מ"מ נותנת]

מזכיר לי את הסיפור על תלמיד של הח"ח, שדרש באיזה כפר ואמר שלדבר לשוה"ר יותר חמור מלאכול חזיר. בסוף ההרצאה בא אליו כפרי אחד ואמר לו, שהוא תמיד חשב שאכילת חזיר זו עבירה חמורה, והנה התחוור לו שהיא קלה אפילו יותר מלשון הרע.

לשון הרע. הגמ' (יומא ט.) כותבת: "בית ראשון נחרב על גילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה, ובית שני נחרב על שנאת חינם". שנאת חינם עדיין לא תוקנה ולכן עדיין לא זכינו שיבנה בית ה', לעומת שלושת העבירות הללו, שבזמנם עשו עליהם תשובה שלימה וזכו לראות את בית המקדש השני נבנה. 

יש כמה לאווים של תורה שעובר מי שמדבר לשון הרע, ובספר חובות הלבבות כתוב שמי שמדבר לשון הרע- כל המצוות שלו עוברות למי שהוא דיבר עליו! לא חבל לפספס???

ופשוט וברור שאין יותר שנאת חינם מלדבר רע על מישהו. 

שנזכה לראות כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם!

זה שני חטאים שלא קשורים אחד לשני

אולי התכוונת לשאול מה יותר חמור ע"פ ההלכה. צריך לעשות בירור במקורות.. 

ממתי התפקיד שלנו להחליט מה חמור יותר?

במיוחד שהם לא סותרים או משהו,אז למה זה משנה בכלל?

א'-האיסור במכנסיים ארוכות אינו דאורייתא. (לפני עיוור אפשר להגיד על הרבה דברים.) ולה"ר הוא דאורייתא.

ב'- ע"פ המדרש לשון הרע חמור יותר מע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים, כך שהמשוואה הפשוטה אומרת שהוא חמור יותר מגילוי עריות ממש, אז כ"ש שיותר ממכנסיים ארוכות.

אבל אולי במכנסיים ארוכות יש חילול השם והפקרות (מצד פריצת הדת) גדולים יותר.

מצד ההלכה לשון הרע.

מצד ההשתייכות לציבור יר"ש ופריקת העול שבדבר הליכה עם מכנסיים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....