עונה לשאלה שנשאלה פה מזמן
"והלא כתוב בתורה ועבדום ועינו אותם, הרי גזר על המצריים לעשות רע, וכתוב: וקם העם הזה וזנה אחרי
אלוהי נכר הארץ, הרי גזר על ישראל לעבוד עבודה זרה - ולמה נפרע מהן? לפי שלא גזר על איש פלוני
הידוע שיהיה הוא הזונה, אלא כל אחד ואחד מאותן הזונין שעבדו עבודה זרה, אילו לא רצה לעבוד לא היה עובד,
ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם. הא למה זה דומה? לאומר 'העם הזה יהיה בהם צדיקים ורשעים'.
לא מפני זה יאמר הרשע" כבר נגזר עליו שיהיה רשע, מפני שהודיע הקדוש ברוך הוא למשה שיהיו רשעים בישראל,
כענין שנאמר 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ'.
וכן המצריים - כל אחד ואחד מאותן המצרים לשראל, אילו לא רצה להרע לה, הרשות בידו, שלא גזר על איש ידוע ,
אלא הודיעו שסוף זרעו להשתעבד בארץ לא להם. וכבר אמרנו שאין כח באדם לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא
דברים שעתידין להיות.".
(משנה תורה הלכות לשובה פרק ו הלכה ה).
