ילד ש'עף על עצמו' כלומר, קצת שחצן, אבל מודע לערכו!
אוווו...
ילד שממעיט בערכו, וחושב על עצמו שהוא 'אפס'..
איזה מבין שתי הקצוות הייתם בוחרים, אם הייתם חייבים???
אני מחבב ילדים כאלה!
אבל לויידת.. כי השניי זה יותר טוב.. פחח לויידת.. חירטטתי פה בקצבב 
יותר כיף לשנות אחד כזה...
כל בן אדם שעף על עצמו זה טוב זה סימן שהוא אוהב את עצמו ושהוא מרוצה מהחיים!
אבל כמובן שהכל בתנאי שהוא לא רומס אחרים בדרך...
אני לא זה ולא זה...
אז אני לא בוחר שום קצה.
מה שאתה אומר לא מדוייק. משמע מהרמב"ם שבמצב שבו הדור נמצא במקום מסויים, יש צורך לאזן זאת. ולחליפין, כשאדם נמצא במצב קיצוני אחד הוא צריך לאזן זאת בכוח לצד השני.
בפנייה חדה של 360 מעלות, פרויד אומר בכתביו שישנן בחירות בחייו של האדם, שהוא עומד מולן וצריך פשוט לבחור. הבחירה של לא לבחור, או לבחור בחירה שאינה קשורה, "בוחרת" בריחה.
ולשאלת השואל(ת)- הייתי בוחר את האופציה הראשונה, שבה האדם ניתן יותר למימוש עצמי של כוחותיו ויכולותיו.
(אף על פי שנאמר שגאוותנים הם אחת משלוש כיתות שאינן מקבלות פני שכינה...)
כותב אחרת.
משנה תורה לרמב"ם - ספר המדע - הלכות דעות - פרק שני:
ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה לב שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו נמוכה למאד ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד ולא נאמר ענו בלבד ולפיכך צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח ועוד אמרו שכל המגביה לבו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך ועוד אמרו בשמתא מאן דאית ביה גסות הרוח ואפילו מקצתה וכן הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו ובעלי כעס אין חייהם חיים לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא הדרך הטובה ודרך הצדיקים הן עלובין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הייתי בשיעור של הרב צוקרמן ושאלו אותו את זה והוא ענה להם שהוא מתכוון פה על חמה ועיין הקדמות הרמב"ם למסכת אבות פרק רביעי.
ותראה ששם שהוא כביכול סותר את עצמו.
אבל הרב צוקרמן אמר שהן סתירה כי בהלכות דעות הוא מדבר על חמה.
וסתם משהו שחשבתי עליו לעניות דעתי הרמב"ם רשם את היד החזקה כדי שיהיה קל לאנשים פשוטים ללמוד הלכות ולאנשים הפשוטים שהרמב"ם ידע שלא יתעמקו מספיק ויגיעו להקדמה למשנה שלו הוא רשם את זה ומי שבאמת מוכן לעבוד על עצמו צריך למצוא את האמצע(אל תנסו לסתור אותו זאת רק השערה).
ולגבי מה שאמר הרב צוקרמן הוא שאל האם לא צריך לכעוס על עול שנעשה שלא בצדק אנו לא צריכים לכעוס על דברים רעים שאנשים עושים.
אני יביא דוגמא:
אנו לא צריכים לכעוס על מה שהנאצים עשו לנו??
כמובן שצריך לראות מה אנו עושים עם הכעס הזה אבל כן צריך לכעוס ולמחות על עול שנעשה לנו או לאחרים שלא בצדק.
שבת שלום ובהצלחה 
פניה של 360 מעלות היא בעצם סיבוב במקום כך שאתה לא פונ אלא חוזר לאותו מצב קיים! זה ניסיון בוטה להטעות את הקורא התמים אשר הוא ב3 יחידות וגם מהשיעורים האלו הוא מבריז. בנוסף זה חוצפה לכתוב בשפה גבוהה כי לא כולנו חכמים (למרות שתושבע זה לטיפשים....) וזה יכול לבלבל וליצור מבוכה (לרחוב הצר וכו) לסיכום אני רוצה להוסיף שאיתי לא שחקן כדורגל יום נעים לכולם ונפגש בשמחות (בא לי קליק...)
שמעי מתוקה.. ברור שאת הראשון , גם שהם עפים על עצמם- הם עושם אתזה בהכי צחוקים וזרימה בטירוף והשני זה סוג האנשים שפשוט מכריחים את עצמם לחיות במסכנת ואנלא סובלת אתזה בדרך כלל אם אני נפגשת באנשים כאלה אני מנסה לעודד אותם ולתת להם מסקנות על החיים שיבינו בדד שהם כע שווים שכל עוד הם בריאה של הקב"ה זה שוווה אחרת זה יוצא שהם מזלזלים בבריאה של ה' וחוצמזה כל זה נובע כי אתה משווה את החסרונות שלך לאחרים (ואתה אפילו לא מודע לזה שישלך דברים טובים)
למרות שזה לא ענווה, אבל זה הכי קרוב לזה
כי את השני יותר קל לשנות מאשר את הראשון!
ממש לא... זה עניין של אופי של בנאדם יש כאלה ויש כאלה
העדיפות של נטיה אחת על אחרת היא לעולם תלויה במקום שבו היא מופיעה.
!לפעמיים עדיף את הילד השני מאשר את הראשון..שאולי נמצא בנמקום נמוך יותר.
תלוי בסיטואציה.
שאתה עף על עצמך יותר מידי באיזשהוא שלב אינלך חברים כי זה מתסכל ממש..
מצד שני זה גרוע לחיות באשליה שאתה אפס כי ככה לא תצליח שומדבר בחיים!!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.