פנימיה זה אילוץ.

וזה לא מתאים לכל אחד.

ואם יש ישיבה טובה ליד הבית, עדיף.

או אולי יש בקירבת הישוב מוסדות לימוד פחות תורניים?

מאיזה מערכת נפלטים אם בכל זאת יוצאים מהישוב כדי ללמוד במוסד לימודים אקסטרני?

אמרתי שהילדים שלי לא ילכו ללמוד בפנימיה בחיים. גם בנים וגם בנות. שילמדו אקסטרני.

ואם הנער מתאים, חברותי, ובעל בטחון עצמי סביר, אין סיבה שיקרה לו משהו לא טוב חלילה.

חשוב להיות בקשר עם הילד גם כשהוא בישיבה. 

הבן שלי הולך להיבחן לישיבות עם פנימיה לשנה הבאה וממש קשה לי עם זה רגשית מלחשוב על זה שאראה אותו רק פעם בשבוע. לפעמים אפילו פחות.

אבל אני באמת מבינה ששם יקבל חינוך הרבה יותר טוב. אצלינו יש גם את עניין המרחק, אבל בלי קשר, בבית לא יהיו לו פעילויות חברתיות בערב, לא תהיה לו תפילת ערבית שהולכים ביחד כל החברים, לא יהיה לו סדר לימוד ערב.

מה יהיה לו בבית חוץ ממשפחה שאוהבת אותו? מחשב? ספרי פנטזיה? שיעמום ובטלה?

כבר עדיף שיהיה במקום שיעסיקו אותו בדברים חיוביים.

בעלי וחלק מהאחים שלי מתארים את הישיבות התיכוניות כמקום שבנה אותם בשנים הקריטיות של גיל ההתבגרות. לצערי לא אוכל לתת לו רמה כזאת בבית.

לא כדאי בגלל סיפור כזה או אחר להכפיש את כל המפעל הזה.

בדורות הקודמים זה הוקם כאילוץ ע"י הרב נריה..

היום המצב אחר ולא צריך לבנות אידיאלים ורעיונות על דבר שהוקם באילוץ.

גיל 14 זה ילד!!!

ולצערי אין באזור ישיבות תיכוניות ברמה סבירה שהן לא פנימייה. רוב מוחלט של בני הנוער כאן לומדים בפנימייה (הבנים. לבנות יש אופציה לאולפנית שהיא לא פנימייה). יש באזור ישיבות תיכוניות מצוינות - אבל עם פנימיות.

אם יקימו בכל מקום ישיבות תיכוניות אקסטרניות שלא מקבלות כל אחד יצא שהמוסדות לא יחזיקו כלכלית (כלומר יסגרו).

מאוד קשה להחזיק מוסד עם 100 תלמידים ופחות. וזה בדיוק מה שאתה מציע. כי רוב המקומות לא יכולים להחזיק מוסד רק עם ה'טובים', כי אין מספיק כאלה.

ולבנות על הבניין של ישיבת הסדר? ישיבת הסדר בונה על גבי היסודות שקיימים. אם יש יסודות טובים הבניין יהיה גבוה. עם היסודות יהיו רעועים הבניין יפול. חוץ מזה ההסדר הוא רק שנה וחצי לפני הצבא שזה מעט מאוד (אעפ"י שיש הרבה מה לבנות בפז"מ כזה).

ולמען הגילוי הנאות, אני למדתי באקסטרני שקיבל את הכינוי תיכון חילוני לחובבי דת ומסורת (מוקצן מאוד, אבל זה הגיע מאיפה שהוא)

בגלל שנער מתנייד בתחבורה ציבורית הרבה פעמים אין לו אפשרות להיות בישיבה בלי פנימיה גם במקום שהוא חצי שעה נסיעה ברכב מהבית שלו כי בתחבורה ציבורית זה ייקח שעתיים.

בנוסף, ילד שגר ביישוב ואין לו מספיק חברים שהולכים איתו לישיבה שהוא לומד בה כבר אין לו דרך להגיע לישיבה כל יום (גם אם מדובר ברבע שעה נסיעה ברכב).

הפנימיה מחנכת לא רק בשעות הלימודים אלה גם בשעות הפנאי (ואולי בעיקר...)

בתיכון רגיל החינוך צריך להדחף איפשהו בין שעות המתמטיקה והתנ"ך בעוד שבפנימיה יש אפשרות לעטוף את הילד במסגרת חינוכית 24 שעות ביממה... אני מדברת על ארוחות ערב אצל הרב או המחנכת, שחנ"שים עם המדריכים, שיעורי רשות, שבתות...

בנוסף, הפנימיה יוצרת ניתוק מתפנוקי הבית שהרבה פעמים מפריעים לחינוך כמו טלוויזיה ומחשבים ומעודדת חיי חברה עשירים הרבה יותר...

כי בעצם יוצרים נתק בין הילד להוריו. מי שעוטף אותו 24 שעות הם לא המשפחה הטבעית וההורים אלא אחרים.

אולי לפעמים זה נצרך, אבל ב"ה ברוב המקרים לא.

ויש גם מקומות עם חצי פנימיה.

ישיבה =תורני

תיכון = לא תורני

וחבל מאוד שהישיבות מנצלות את הסטיגמה וגובות אלפי שקלים מההורים עבור חינוך רגיל

שנמצא בכל תיכון

שעות הגמרא המתוגברות בישיבה  לא מלהיבות את הלמידים ולא גורמות להם לאהבו אתה גמרא

מה עוד שכיום הפנימיות לא נותנות מענה ואל מגבות שכן הילדים הם דור האינטרנט וכל אחד שקוע בעצמו

ההורים חייבים להתגבש ולחזק את התיכונים בערים שלהם ולחסוך אלפי שקלים בשנה (קרוב ל 15000)  כשבמצטבר יכולים לעזור לילד להתחיל את החיים שלו הרבה יותר טוב

לקבל את כל תלמידי האזור. ולכן נוצרים בתי ספר פחות תורניים או לא תורניים בכלל עם כותרת של "ישיבה תיכונית"

פנימיה יכולה לקבל את מי שהיא רוצה ולסנן את מי שלא- וככה נוצר בי"ס תורני יותר/מה שהם רצו מלכתחילה..

מתאימה רק למקרים שבהם מוסד הלימודים רחוק מאד וכיום כמעט בכל מקום יש מוסד חינוכי טוב קרוב לבית. כל מי שיטען ל'יתרונות' שישאל את עצמו איך זה שהחינוך הממלכתי לא גילה את היתרונות הללו ? איך זה שבחינוך הבנות כמעט לגמרי נגמלנו מהשיטה הזו ?

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות