היא מאוד קשורה רגשית להנקה, ולכן היה לי חשוב כשהפסקנו עם הלילות לתת אפשרות בזמן אחר ולא להפסיק לגמרי בבת אחת. גם עכשיו, יש ימים שהיא עסוקה ושוכחת לינוק, אבל כשהיא מבקשת- אם אני אסרב היא מאוד תיפגע מזה.
כרגע נוח לי עם המצב לא אכפת לי להמשיך להניק אותה ככה מידי פעם ביום, וגם לא אכפת לי אם היא תחליט שמספיק לה. אבל הבעיה היא כזו-
אחרי גיל שנתיים, על פי ההלכה אם יש הפסקה של שלושה ימים בלי הנקה, אז אסור לחזור ולהניק. אני מתלבטת אם לתת לה לינוק מתי שהיא זוכרת לבקש, ואז אם פעם היא תשכח כמה ימים, אז כשהיא תבקש שוב אני אודיע לה שיותר אי אפשר, או שעדיף להכין אותה מראש שאנחנו הולכים לגמור עם ההנקה, ולציין את זה בהנקה האחרונה.
כרגע אני נוטה לדרך השניה (להכין אותה מראש), אבל לא דחוף לי להפסיק אותה, אז בפועל יוצא שאם יום אחד היא לא ינקה, יום אחר כך אני מציעה לה מעצמי כדי שלא נגיע פתאום למצב שכבר אסור לה.
אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעברו את זה...
