בס"ד
לא מזמן הייתי עם האולפנה במסע משואה לתקומה.. מסע מהמם ממש אבל זה לא הנושא
ביום האחרון של המסע היינו בהר הרצל, כחלק מהתקומה.. מול קבר אחים של גיבורי גוש עציון. צמרמורתת
עשינו כזה מעגל סיכום- כל אחת אמרה מה היא לקחה איתה מהמסע\ היה משמעותי לה וכו..
פתאום הנהג שלנו (!) ביקש לדבר.. אמאלה מה שהוא אמר..
הוא נעמד ואמר ככה- "אני פשוט לא מבין איך אנשים כ"כ מכבדים את המתים שהם אפילו לא מכירים אותם (הר הרצל- שקט, כבוד, נרות נשמה, תפילות, ליטוף של הקברים, אהבה..), ובאותו זמן את החיים- האנשים שחיים ממש לידם הם כל כך מבזים ומשפילים (צעקות, קללות,כאילו על דברים מפגרים כמו חניה או תור בסופר!!) איך??".
היה שקט.
באלי לבכות