טומא בלילה ופסקוהו הפוסקים.

ותתמודד עם הטענות והמקורות.

וכן נפסק בשו"ע.

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

"אין אפוטרופוס.."

כמה סיפורים צריך לשמוע על משפחות שהתפרקו, אנשים שנהרסו מהדבר הזה?

ואם אין לך את ההרגשה הבסיסית להבנה לקדושה או אתה כופר או רחוק מתורה ומצוות או

עם מדות מקולקלות. מזוויע לשמוע את מה שאתה אומר.

גם לאישה יש איסור הלכתי לראות אישה אחרת שלבושה שלא לפי גדרי ההלכה. !!

אנשים לא מודעים עד כמה המכשירים האלו הורסים. בריאות, משפחה, זוגיות, נפש וכו

מומלץ מאוד לסגור אותו כמה שעות ביום. להשאיר בבית. להשאיר באוטו. להגמל

הם לא רוצים, אבל אם יקפוץ להם מול העיניים - יכשיל אותם.

אבל אם יצטרכו לעשות "מאמץ" קטן כדי להגיע לכך - הם לא יעשו אותו. שמחים ב"מעצור".

וזה כדברי הגמרא על מה שאמר למנשה לרב אשי, אם היה בדורותיהם שהיה "מרים את שולי בגדו" כדי שלא יפריעו לרוץ לע"ז.. ל"ע. והמהר"ל מסביר, שבמצב רגיל, אדם רוצה שיהיה משהו ש"יפריע" לו להגיע לחטא.

אבל האם הייתם מוכנים להכיר מישהו\מישהי שצופים בכל מיני אתרי פורנו למיניהם? הייתם מסכימים לילדים שלכם לצפות?

זה היה שיא הציניות.

אם אין איסור אז למה מפריע לאנשים שהילדים שלהם יצפו בזה? או הבן\בת זוג?

העניין הוא הרבה מעבר לאסור\מותר (גם אם זה "רק" איסור דרבנן זה עדיין חמור") כל אדם בר דעת צריך להבין דבר כזה.

אלא כמה פרטים מתוכה. אמנם הרבה מאוד, אבל זה עדיין לא מצביע על אף אדם. 

מתוך הדברים שנאמרו אי אפשר לומר על אדם מסויים שהוא חטא, ולכן זה לא לשון הרע. 

בהקשר זה, את כלל ד:

אַךְ יִתְחַלֵּק זֶה הַדִּין לִפְרָטִים אֲחָדִים וּכְמוֹ שֶׁאֲבָאֵר, דְּאִם הוּא (ט) אִישׁ בֵּינוֹנִי כִּסְתָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשָּׁמֵר מֵחֵטְא וְנִכְשָׁל בְּחֵטְא רַק לִפְעָמִים, (י) וְיֵשׁ לִתְלוֹת, שֶׁעָשָׂה דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא בְּמִּתְכַּוֵּן, (יא) אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר, אוֹ שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא חֻמְרָא וּמִדָּה טוֹבָה בְּעָלְמָא, שֶׁהַכְּשֵׁרִים נִזְהָרִין בָּזֶה, (יב) אֲזַי אֲפִלּוּ רָאוּהוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעָבַר עַל זֶה, בְּוַדַּאי יֵשׁ לִתְלוֹת בָּזֶה, וַאֲסוּרִים לְגַלּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְבוּז בְּעֵינִי עַמּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּעֵינִי עַצְּמוֹ גַּם כֵּן לֹא יִתְבַּזֶּה, וְאָסוּר לִשְׂנֹא אוֹתוֹ עֲבוּר זֶה, דְּצָּרִיךְ לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וְהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "בְּצֶּדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" לְכַמָּה פּוֹסְקִים.

אֲבָל אִם (יג) יֵרָאֶה לָהֶן, שֶׁהַחוֹטֵא יָדַע אֶת עֶצֶּם אִסוּרוֹ וְגַם בְּמִתְכַּוֵּן עָשָׂה אֶת הַחֵטְא כְּבִיאַת עֲרָיוֹת וַאְכִילַת דְּבָרִים אֲסוּרִים וְכַיּוֹצֵּא בָּזֶה, (יד) שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט יְדִיעַת אִסוּרָן בְּיִשְׂרָאֵל, תָּלוּי בָּזֶה, אִם הוּא אָדָם בֵּינוֹנִי בִּשְׁאָרֵי דְּבָרִים, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּר עַל פִּי הָרֹב מֵהַחֵטְא, וּבָזֶה לֹא רָאוּהוּ שֶׁנִּכְשַׁל, רַק פַּעַם אַחַת בַּסֵתֶר, אֲסוּרִין לְגַלּוֹת אֶת חֶטְאוֹ לַאֲחֵרִים, (טו) אֲפִלּוּ שְׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהַמְגַלֶּה אוֹתוֹ, אָשׁוֹם אָשַׁם עַל זֶה כִּי אוּלַי הַחוֹטֵא הַהוּא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וִיגוֹנָיו בְּרַעֲיוֹנָיו עַל זֶה הַחֵטְא וְהוּא נְשׂוּא עָוֹן לִפְנִי ה', כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה לְפִי מְרִירוּת הַלֵּב, וּכְשֶׁיְּסַפֵּר זֶה אֶת הַחֵטְא לִפְנִי הֶהָמוֹן, יִהְיֶה לְבוּז וּלְקָלוֹן בְּעֵינֵיהֶם, אַחַר אֲשֶׁר נִחַם עַל רָעָתוֹ וְנִסְלַח לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, עַל כֵּן יֶחֱטָא וְאָשֵׁם הָאֱוִיל הַמַּזְכִּיר עֲוֹנוֹ. (טז) וַאֲפִלּוּ לְדיָּנִי הָעִיר אֵין לְגלּוֹת, וְאַף שֶׁיֵּשׁ אִתּוֹ עֵד שֵׁנִי לְהָקִים דָּבָר (דְּאִי לֹא בְּלָאו הָכִי {בלא זה} אָסוּר לְגַלּוֹת, כִּי אֲסוּרִין הַדַּיָּנִים לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו וְיַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ רַק לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב אַחַר כָּךְ) כֵּיוָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה תּוֹעֶלֶת מִדָּבָר זֶה, רַק צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ (יז) בֵּינוֹ לְבֵין עַצְּמוֹ, עַל אֲשֶׁר הִמְרָה אֶת אֱלֹהָיו בְּחֶטְאוֹ, וְשֶׁיִּרְאֶה לִגְדֹּר אֶת עַצְּמוֹ מִכָּאן וָאֵילָךְ מֵהַסִבּוֹת שֶׁהֱבִיאוּהוּ לָזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד לִידֵי חֵטְא, וְיִזָּהֵר הַמּוֹכִיחוֹ לְדַבֵּר לוֹ בְּלָשׁוֹן רַכָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְלִימֶּנּוּ, כְּדִכְתִיב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (יח) וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא רַק אָדָם בֵּינוֹנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא אִישׁ תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא חֵטְא, אַךְ עַתָּה גָּבַר יִצְּרוֹ עָלָיו, בְּוַדַּאי עָוֹן גָּדוֹל הוּא לְפַרְסֵם חֶטְאוֹ וְאָסוּר אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר אַחֲרָיו כִּי בְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאַף אִם יִצְרוֹ נִתְחַזֵּק עָלָיו פַּעַם אַחַת, נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ אַחַר כָּךְ עַל זֶה וּלְבָבוֹ יָרֵא וְחָרֵד מְאֹד עַל אַשְׁמָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּלַּיְלָה אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּיּוֹם, שֶׁבְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה *.

אֲבָל (כג) אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁהַחוֹטֵא הוּא מֵהָאֱוִילִים הַלֵּצִּים הַשּׂוֹנְאִים לְמוֹכִיחָם, כְּדִכְתִיב {משלי ט' ח'}: "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךְ ", וּבְוַדַּאי לֹא יִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנָיו, וַאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ בְּנָקֵל לָהֶם לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתָּם, וְאִם כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיָּבוֹא עוֹד הַפַּעַם לִידֵי חֵטְא, עַל כֵּן טוֹב לָהֶם, שֶׁיַּגִּידוּ לְדַיָּנִי הָעִיר, כְּדֵי שֶׁהֵם יְיַסְרוּהוּ עַל עֲוֹנוֹ וְיַפְרִישׁוּהוּ מֵהָאִסוּר עַל לְהַבָּא, וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין (כד) לִקְרוֹבָיו שֶׁל הַחוֹטֵא, אִם דִּבְרֵיהֶם יִהְיוּ מִתְקַבְּלִין לוֹ, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. וְכָל כַּוָּנַת הַמְסַפֵּר תִּהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבְקִּנְאַת ה', לֹא בְּשִׂנְאָתוֹ לוֹ עַל דָּבָר אַחֵר. וְהַשּׁוֹפְטִים גַּם כֵּן יְיַסְרוּ אֶת הַחוֹטֵא (כה) בְּהַצְּנִעַ וְלֹא יַלְבִּינוּ פָּנָיו בָּרַבִּים, כְּדִכְתִיב "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" וְכָל זֶה אִם רָאוּהוּ בִּשְׁנַיִם, אֲבָל אִם הוּא עֵד אֶחָד, (כו) לֹא יָעִיד עַל חֲבֵרוֹ, כִּי עֵדוּתוֹ חִנָּם, לְפִי שֶׁאֵין סוֹמְכִין עָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י"ט ט"ו}: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָאת". לָכֵן מוֹצִּיא שֵׁם רַע יֵחָשֵׁב, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמֵּעִיד יְחִידִי עַל חֲבֵרוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה וְכוּ' וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: ג' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן, וְאֶחָד מֵהֶם הָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ בִּיחִידִי. (כז) אַךְ יָכוֹל לְגַלּוֹת הַדָּבָר בְּהַצְּנֵעַ לְרַבּוֹ וּלְאִישׁ סוֹדוֹ, אִם יֵדַע כִּי יַאֲמִין דְּבָרָיו (כח) כְּדִבְרֵי שְׁנֵי עֵדִים, וּ מִתָּר לְרַבּוֹ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ עֲבוּר זֶה וּלְהִתְרַחֵק מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲבָל אָסוּר לְרַבּוֹ לְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲ חֵ רִים, דְּלֹא עָדִיף מֵּאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּסָעִיף ד'.

98% מאלו שקופצים מצוקים מוצאים את מותם באופן מיידי.

להגיד שמישהו מחזיק טלפון פרוץ - זה לשון הרע (ומותר רק לתועלת וכו'). להניח שאדם שיש טלפון פרוץ נופל - זה לא לשון הרע, אלא חזקה פשוטה.

שמע, אנחנו דנים כאן במציאות שלא הייתה בכל הדורות. לאדם יש בכיס מכשיר שהולך איתו לכל מקום, ותוך שניים-שלוש קליקים הוא חשוף לכל זוועות העולם. זה הרבה הרבה יותר מ"הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות"

כמו 80%

היא בהחלט מוסרת מידע שמספיק לנו כדי להבין שחייבים לסנן

אם בחורה שואלת בחור שיש לו מכשיר לא מסונן אם הוא נופל, והוא אומר שלא. אז בהנחה שהיא מאמינה לו לגמרי - אני במקומה הייתי חושש לבעיה רפואית בתחום של יצר העריות. לא באופן וודאי כמובן, אבל בהחלט חשש.

החל מהיכולת למלא כל טיפת זמן בתוכן מועיל (ובכך לצמצם -בראייתי, מהותית, את הסיכון לנפילות, הן בעזרת המכשיר והן באמצעים אחרים) ועד לעובדה שאדם לעולם לא לבד על כל המשתמע.

זה נכון שהמכשיר יכול לשמש לרעה, אבל לדעתי תכונותיו האחרות (שלפעמים אינן חיוביות לכשעצמן) מצמצמות התדרדרות  מהסוג הזה.

אני מתעב את קבוצות ה-whatsapp החופרות, אבל ברור לי שאדם שמתחזק מס' רב של קבוצות כאלה פשוט יהיה עסוק מדי מכדי למצוא לעצמו זמן לחטוא בצורה רצינית.

זה לא הופך את זה לבלתי אפשרי, אבל מפחית את הסיכון לשיעמום מהסוג הזה.

אם ניקח בחשבון את הסיכון הידוע של שלב ההליכה לישון בתור סיכון למחשבות אסורות, הרי ששימוש יעיל במכשיר מונע את הצרה הזו - דוחפים לאוזניות משהו להקשיב לו ובזה מסתיים הסיפור.

(כך עשיתי אני בגילאי ההתבגרות - מאחר ואיני מלאך היה לי לידי כמעט כל הזמן מכשיר עם משהו מעניין להקשיב לו בעת סיכון למחשבות אסורות).

המכשיר הוא בסך הכל כלי. הבחירה כיצד להשתמש בו היא בידיו של המשתמש, והמשתמש בלבד.

כל אדם צריך להיזהר על עצמו, הכי חשוב

אבל לגבי הענין השני - הסינון "לא יגרום" למי שרוצה להיכשל.

אבל בהחלט יעזור למי שלא רוצה.

ולפעמים, עלול להיות שהתחלת "רצונו", תהיה משימוש במכשירים כאלו לא מסוננים. שמענו גם על דברים כאלה.

"סייג", זה לא דבר שהתחדש בזמננו. בוודאי כאשר מדובר על "ולא תתורו", שהוא עצמו איסור. ואומרים חז"ל, שאם יש לאדם שתי דרכים לעבור, אחת ליד הנהר היכן שנשים מכבסות, ואחת אחרת - העובר שם הוא "רשע". ולא התנו האם זה יגרום לו בפעל משהו או לא. למה? כנראה כי עצם זה שלא איכפת לו להיזהר כשיכול בקלות לעשות זאת, אומר משהו...

כי תגיד שהסטטיסטיקה שמעידה על כך שנהיגה בהשפעת אלכוהול מסוכנת פי כמה וכמה מנהיגה ללא אלכוהול, ושאחוז תאונות גבוה מאוד נגרם בגלל אלכוהול?

סטטיסטיקה היא שקר ולכן לא תשים חגורת בטיחות ברכב כי תגיד שהסטטיסטיקה שמלמדת שחגורת בטיחות באחוז מאוד גבוה של מקרים מצילה חיים, היא שקר?

סטטיסטיקה היא שקר ולכן לא תשים מעקה בטיחות בגג שלך כי תגיד שהסטטיסטיקות על נפילות מגגות הן שקר, ובכלל, אם אני עולה לגג אז אם ארצה לקפוץ או ליפול אעשה את זה עם או בלי מעקה? ושבכלל גם אין שום סיכוי שאמעד בטעות בלי מעקה מעבר לגג (כמו ש"אין סיכוי שבטעות אראה ואכנס לדברים לא צנועים באינטרנט. אתה נביא במקרה?).

אנשים מצחיקים אותי לפעמים בטיעונים הקלושים שלהם, המנותקים מהמציאות ושנועדו להכשיר מה שלא צריך להכשיר.

אצלנו בבית לא היה אינטרנט בכלל, עד שלא נוצר אינטרנט רימון, ואז התחברנו לאינטרנט רק עם רימון.

אצלנו בבית לא היו סמארטפונים בכלל, עד שלא רימון ונטספארק פיתחו את הסינון לפלאפונים, ורק אז קנינו סמארטפונים עם סינון (וגם זה עדיין לחלקנו אין - משתמשים במכשיר ישן שמנותק מהאינטרנט בכלל).

ואג אחרון, חבר - אף פעם אל תגיד על מישהו שהוא לא אתה (גם אתה, אבל זה כבר סיפור אחר) ש"הוא לא יפול, בטוח". כי אתה לא יודע.

האם יש לך נתונים סטטיסטיים ל"רוב" הזה שאתה מדבר עליו?

קולמוסים רבים שנשתברו בעניין, מציטוטים של הוגים מפורסמים שבאמת מבינים

עד למאמרים רבים שחושפים את החולשות הרבות בסקרים וסטטיסטיקה שמפוזרים

כלאחר יד בלי ציון כלי המחקר ואופיו

יש בזה גם היגיון פשוט מאוד: 

מי שחוקר ואוסף סטטיסטיקה ויש לו מניע מובהק (אג'נדה פוליטית, להזהיר מפני

סכנת תאונה או נפילה ברשת) יכול לשחק עם הרבה דברים:

עם קהל העונים, עם שאלת המחקר, עם הצגת התוצאות, עם עיוות הנתונים בפועל.

(וכשהמטרה רצויה ללא השלכות שליליות רציניות, עיגול פינות לגיטימי בעיני)

מי שרוצה להתייחס לדבריי, אנא ייקח בחשבון את הדברים הנ"ל

אבל בלי לדייק בכל הדברים שציינתי מחוסר תשומת לב)

מצילת חיים בסיטואציות מסויימות (בעיקר תאונות בכביש מהיר, וכנראה שלא רק) והורגת במקרים אחרים (שריפות ברכב, פיגועי ירי, זריקות אבנים וכו'). 

זה לא מקרה שבאוטובוסים אין חגורות בטיחות (למעט חריגים)- זה נובע (בין השאר) מסיכוני העובדה שהחגורה תעמיס על משקל האוטובוס בהתנגשות את משקל הנוסעים ותחמיר את הנזק.

כמעט כל דבר סטטיסטי שמתעמקים בו מורכב יותר מאיך שהוא נראה בהתחלה, גם אם המסקנה שלו נכונה.

משקל של עוד כ- 5-6 טון (משקלם של 50 נוסעים) היה מחמיר את הפגיעה באוטובוס ובצד השני לתאונה בצורה משמעותית.

אבל זה סתם דוגמא למה הנחה סטטיסטית לא תמיד נכונה בכל סיטואציה, גם אם משתמשים בה כדי להציל חיים.

וכן את שאר מאפייני התוקף והמהימנות. אבל השיטה עצמה לא דפוקה. כולנו חיים על פיה, אפילו בלי לדעת.

אפוטרופוס" - 

אין פירושו שאדם יפתח בכוונה אתרים כאלה. גם לא ב"מסונן".

אם כבר, שלא יכול לסמוך על כך שיצפה ויגיד שבטוח לא יפריע לו..

ללא סתירה לכך שברור שחייבים להתאמץ ולשים חסימה.

אם כי אני לגמרי מסכים שצריך את הסייג הזה.

זה חמור מאד לכתוב כך.

על סף המגעיל.

חבל שאנשים פורקים ממחשבות ליבם על אחרים.

הוא בחור בריא. נורמלי. מבין מה פירוש הריסת החיים והזוהמה להיסחף לכך - ולא מתחיל עם זה.

כמו  גם מי שלא ילך לצפות בסרטים כאלה.

חבל מאד להגיע מהצורך להיזהר, לקיצוניות כזו. זה עצמו גורם שיכול להחטיא.

גם על מציאויות שאני מכיר.

לא עושה "סטאטיסטיקה".. הרי גם אני סבור שצריך חסימה, וגם אני משתמש בה במחשב (ולא מחזיק סמארטפון... לא נזקק לזה).

אני חושב שהקצנת האמירות לכיוון השני, היא אחד הדברים שמחטיאים בעצמם, במידת מה.

כמו שצריך מאד להיזהר - כך גם צריך להיזהר מ"אזהרות" מה בטוח שיקרה, כביכול...

וכמו שמקומות שכל הזמן מדברים על "שמירת העיניים", לא בטוח שזה לא גורם גם ל"רגישות יתר".

כמשפט הידוע, שמכללי הצניעות לא לדבר יותר מידי על צניעות..

יש סיכון גם באמירה...

ואינני יודע מה "הרוב".

אבל הסיכון הראשון עצמו, מספיק כדי להיזהר בכל תוקף, ולחסום כפי האפשר....

שתהיה  שבת שלום..

יש לי דברים יותר חשובים לעשות עם המכשיר מאשר לחפש כל מיני שטויות מהסוג ההוא.

(וכמובן גם במחשבים בבית/במשרד אין סינון, אין באמת דרך לעבוד כשמשנים לך פרוטוקולי תקשורת ומתערבים לך ב-HTTPS).

"שלושה הקב"ה מכריז עליהם בכל יום... רווק הדר בעיר אינו חוטא" (ציטוט מהזיכרון)

וכן בהלכות בית הכסא ועוד.

ברור שיש הבדל. לכולם אין אפוטרופוס לעריות, אבל עדיין המציאות שונה. אין לי נתונים, אבל אפשר בהחלט להניח שאצל נשואים אחוזי הנפילה יותר נמוכים. הם עדיין גבוהים, ועדיין אין שום הצדקה והתנצלות למי שלא שם סינון, ועם זאת יש הבדל.

אלא אם זה, כמו במקרה שלך, זה אילוץ .

כן, אפשר לחפש את הרוע בעולם. לא - לא חייבים לעשות את זה.

אדם שנמצא בעשיה יעילה ומנצל את הזמן שלו (דבר שאינטרנט מסייע לו מאוד) - עסוק, מאושר, ויש לו פחות זמן לבלבל על זוטות ודברים מזיקים.

אדם שמתבטל, עלול ליפול לחיפושי שחץ (לא רק במקלדת, גם בעולם הגדול והרחב) ולבזבז את זמנו על דברים מזיקים אחרים, הן על המקלדת והן בלעדיה.

אחרינא נכונים גם כאן. 

יתכן תאורטית אדם שלא ישים סינון ולא יהיה רשע, אני לא שופט מיקרים ספציפים ולא שופט אף אדם, רק מדבר על עקרונות תורניים

מי שלוקח את החיים ברצינות לא צריך "שומרים" מהסוג הזה...

באיזו דור מן הדורות הפריצות הכי חמורה הייתה נגישה כל כך? באיזו תקופה נדרש מיהודי להלך כל כך קרוב לתהום באופן תמידי ולא ליפול? זה פשוט עולם הפוך.

אז אתה מסתדר? אשריך וטוב לך. מן הסתם יש לך גם היתר הלכתי, כי בתוקף עבודתך ליכא דרכא אחריתא. אבל ההטפה שלך לאחרים בעניין הזה היא חוסר אחריות נוראית.

הפריצות הייתה נגישה בהיקף קרוב מאוד לנוכחי גם לפני עשור וגם לפני 15 שנה (הרחבתי על זה בשרשור אחר פה). העניין זה בעיניי לדאוג שלא יהיה זמן להתעסק בה.

השיעמום הוא בעיה של התרבות המערבית עוד הרבה יותר מהחשיפה לפריצות. הפריצות לא מזיקה אם אין זמן לעסוק בה.

אבל אני לא חושב שהוא חזות הכל. יותר מעומק זה חזון, מטרה, דרך, חיוניות וכו'.

נאמר זאת כך: אדם שכבר במציאות של נפילה, לענ"ד אין לו שום סיכוי להיכנס לתהליך של תיקון בלי שלב ראשוני (אך בהחלט לא מספיק) של חסימה.

אני לא חושב שאתה צודק לגבי הזמינות. לא הרי לקנות עיתון במקום ציבורי כהרי לשבת בחדר בלי שאף אחד רואה אותך, ולא הרי החדר כהרי מכשיר שנמצא עליך כל הזמן.

אין אדם שחקר את כולם, ופילח לפי המושגים הבסיסיים, הרקע וכד'. ואנשים גם מדברים מ"הרהורי ליבם".

לפי "סטאטיסטיקה" על סמך סקרים, גם תוצאות הבחירות האחרונות היו אחרת...

ב"טבע האנושי", יש נטיות טובות ויש נטיות רעות. ויש נטיות שצריך להשתמש בהן לטובה. ויש גם ערכים ושכל, ויכולת לראות ולחוש את הכיעור והזוהמה שבהתמכרות לדברים כעורים, גם כאלה שהיצה"ר יכול לבוא "לעזרתם".

ו"לחשוב אחרת", זה לא "לשקר לעצמך".. זו בחירה, לראות את הצד הנעלה יותר באדם. הצד שיכול לראות את הכיעור שבשפלות, ולנסות לעדן ולעלות, ולחיות בפאזה טובה יותר, עד סיגול תחושה טבעית של הטוב שבה מול הסלידה מהגסות.

כמובן, לא סותר כלל ש לצורך זה עצמו, ראוי להתאמץ כמה שאפשר לא להיפגש עם הזוהמה, כולל חסימה.

לא התכוונתי חלילה שהוא רוצה "לשקר".

התכוונתי שככלל, סטאטיסטיקה אינה כ"כ אמינה בכך. זה "מדגם", לא ממש כל הציבור.

שיש יצה"ר, זה לא דבר שהתחדש בזמננו... בזה כולם מסכימים: גם ש"האלוקים עשה את האדם ישר" - וגם שצריך לשים לב להיזהר מלגרות בעצמו יצה"ר. לכן לא שייך להגיד יש "מציאות".

אבל יש גם בחירה. בחירה חופשית זה אומר שאדם יכול לבחור לא ללכת אחרי זה. בוודאי לא "לחפש" את זה. וגם יכול לבחור לעבוד על עצמו היטב ולראות כמה הדברים כעורים - זה עוזר להגביר את הטוב.

[ואין צורך לומר "מי שחושב אחרת הוא...." הוא לגיטימי לא פחות מדעה שונה, ואולי מועיל בכך יותר ממנה..]

אבל לגבי המסקנה המעשית, אנחנו מסכימים לגמרי. שאכן, צריך לחסום גם את האופציה. יש להשתדל במה שאפשר. וכמו שכבר הוזכר לעיל מאמר הגמרא על מי שעובר בדרך ליד מקום שנשים מכבסות ע"י הנהר, כשיכול לעבור בדרך אחרת. שחז"ל אומרים על כך שהוא "רשע".  ולכאורה, יש צד של דמיון בנושא, שהרי בלא-חסום יכולים גם "לקפוץ" דברים שלא במתכוין. אז למה ללכת בדרך זו - אם יש דרך אחרת, "בטוחה" יותר...

ובוודאי שכוונתך בכל הענין - מעולה לגמרי. יישר כח.

אני לא מסכים עם ה"מידיעה" שלך..

א. כי גם מציאותית, אף אחד לא שאל את  כ ו ל ם. כולל כל הרוצים לבחור בטוב.  לכן אין בזה "ידיעה". לכל היותר אפשר לומר שנתקלו במספיק מקרים כדי להזהיר.

ב. אין דבר כזה "מידיעה" מה הסיכוי לאדם בעל בחירה. פשוט אין. הקב"ה נתן לאדם בחירה חופשית. ואין אדם שיכול לומר שכל זמן שמשהו אינו מול עיניו, אז "מידיעה", הרוב, גם מאלו שרוצים לבחור בטוב, יבחרו לפתוח מה שאינו ראוי. ח"ו. זה לא ענין של "להגיד רע על הציבור שלנו".. אלא על יכולת הבחירה של אדם הגון מישראל. אין לך בזה "ידיעה" יותר ממישהו אחר - ולא יכולה להיות.

אבל אם יכתבו כך הרבה-הרבה, אז באמת עלולים להחליש את כח הבחירה של אנשים טובים - ומי שישאו בחלק נכבד מהאחריות, הם אלו שאמרו הרבה שהם כביכול "יודעים" כך. כמו לא מעט "מזהירים" שהפריזו והכניסו לאנשים בראש דברים שלא עלו על דעתם.

לכן, צריך איזון: חייבים להזהיר, ואכן לומר שזה לא משהו אבסורדי נדיר, בפרט שיכולים גם סתם "לקפוץ" דברים בלי שפותחים אתרים ספציפיים -

אבל לאידך, לא להשתמש לצורך זה ב"הפחדות" שרק מולידות גם דברים שאינם קיימים. אדם צריך להיות מספיק אחראי כדי להימנע גם מקרבה אל מה שלא צריך.

מבין את דבריהם אחרת אתה מוזמן להסביר לי במה אתה חושב שטעיתי. 

האם אתה לא חשוב שזה בדיוק כמו המקרה שאדם יכול לעבור בדרך אחת שיש שם נשים 

ודרך אחרת שאין נשים

והוא עבר בדרך שיש נשים ונשמר ולא הסתכל עליהם, נקרא רשע.

זה לא אותו דבר?

אדם יכול לגלוש בלי סינון ויכול לגלוש עם סינון, האם לא ברור לך שמי שגולש בלי סינון למרות שהוא יכול לגלוש עם סינון , נקרא רשע?

צריך פשוט לא להסתכל. זה לא באמת קשה. 

כתבת "פה אולי לא תיפול", גם בעושות כביסה אולי לא תיפול. והרבה יותר קל שלא ליפול. שהרי באינטרנט הן לא רק עושות כביסה....

ושוב, אני לא בא לקרוא לו רשע, אלא מבין שחז"ל קוראים לאדם כזה רשע, 

והוא לא רשע כי ידע שיש איסור ועבר עליו אלא כי הוא הביא את עצמו לידי נסיון ללא צורך

ולכן גם באינטרנט, גם אם אדם לא יודע שיש איסור להיות בלי סינון

עדיין הוא הביא את עצמו לנסיון ללא צורך.

"חייבת להאמין שהם מוגזמים". את לא מסוגלת להתמודד עם המציאות.

זה לא שאנשים נמוכים ושפלים, אלא שהמציאות עצמה מעוותת. לא היה שום דור בהיסטוריה שהפריצות הייתה בו כל כך זמינה. זה פשוט טבע האדם הנורמאלי. אדם בריא בנפשו מתגבר על יצרו ושם חסימה, ומתפלל לה' שלא יביא אותו לידי ניסיון, כי גם גדולים וצדיקים ממנו לא עמדו בכל ניסיון.

מה שהיא אמרה זה בריא לגמרי.

כשאומרים סטאטיסטיקות מגעילות, וגם שלא יכולות להיות מדויקות מדעית, "מייצרים מציאות" מבחילה. גורמים לה ח"ו.

אתה צודק שהמציאות מעוותת. אבל חלק מטבע האדם הנורמלי מישראל, הוא גם לחוש את הכיעור, וממילא לעזור לעצמו לא לפנות לזבל הזה.

כמובן, גם צריך לשים חסימה. הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.

בפרט שגם בלי "לחפש" יכולים לקפוץ דברים לא הגונים. ואם אפשר בקלות לשמור על אוירה נקיה, מה ההיתר לא לעשות זאת..

כי ב"ה רבים מאוד אכן שמים חסימה. ה'סטטיסטיקה המגעילה' שייכת לאותם אלו שלא שמים חסימה. ושם אין שום סיבה לייפות את העובדות, ואדרבה: חשוב ונחוץ מאוד שלא לתת שום לגיטימציה לאי חסימה.

לאי-חסימה. כבר הדגשתי כמה פעמים..

[אני מעריך גם, מעבר לאי דיוקי הסטטיסטיקה, שחלק מאלו שלא שמים, זה לא בדיוק מי שרוצים להימנע מכיעור, לצערנו. אבל כבר אמרתי, בצד היכולת לא לפנות לכך, חייבים לעשות מה שאפשר כדי למנוע בכלל אופציה. ולו רק מהסיבה של מה שקופץ מעצמו בלי סינון]

ומכל מקום, אני מציע, בצד האזהרה מהתקרבות אל השלילה, לכתוב על החיוב. אולי לפתוח שרשור על שאיפות חיוביות מנישואין, של אישיות, ערכים. כשמדברים על האור שבחיוב, לא פעם זה עוזר לסלוד מהכיעור הנמוך. לרצות בטוב.

בוודאי צריך לנקוט למעשה בשלילת אופציית השלילה - ועם זה, עיקר הדיבור על החיוב והטוב. והחושך יידחה מפני האור.

בוא נעשה השוואה קטנה מה צריך לעשות כדי לחטוא במעשה, ומה צריך לעשות כדי לחטוא באינטרנט...

במעשה..

1.צריך להתחיל עם מישהי (יש מצב שתקבל כאפה)

2.להיות איתה בקשר זמן ממושך...

3.לתת לה מחמאות,

4.לקנות לה מתנות..

5.לשכנע אותה לחטוא

(ואולי שכחתי משהו באמצע)

באינטרנט

לכתוב בגוגל: #$$#%  ואתה מסודר...

אז תגיד לי אתה איפה יש יותר יצר הרע? ומה קשור מחלת נפש?

במחילה, זו שטות גמורה לומר את זה...

השיטה מבוססת על הרעיון שאדם צריך להכיר שהוא לא יכול להושיע עצמו מהחטא

אלא רק כוח עליון יכול להושיעו

אני לא אמרתי שיש זהות, אלא שיש דימיון גדול מדי

בניגוד גמור לטענת 12 הצעדים, לכל אדם יש יכולת להתגבר בכוחות עצמו (כמובן, עם עזרה תמידית מה', ובכל זאת בכוחות עצמו). השאלה היא האם נקודת הבחירה היא לשים חסימה, או לא ליפול בלי חסימה. מי אמר שנדרש מאדם לא ליפול בלי חסימה? זה בדיוק "מה יעשה אותו ובן ולא יחטא". נקודת הבחירה היא קודם לכן, אבל ברור שיש בחירות של האדם שלאחריהן הוא כבר במציאות שקרובה לאונס.

יותר מדוייק: יש אחוזים גבוהים של אנשים שבלי חסימה בטוח נופלים.

וזה שיש כוחות יותר חזקים מהאדם זה ודאי נכון לכולי עלמא. השאלה היא האם יש בחירה לעצור לפני שמגיעים למקומות האלה. זה בדיוק המשמעות של "תחילתו בפשיעה סופו באונס".

אין משמעותו שכל מי שהיה בניסיון נפל,

אלא שאסור לסמוך על עצמך, גם אם אתה צדיק, שלא תכשל.

אין במשמעותו שאנחנו מניחים שכל מי שהיה בסיטואציה נפל,

בתור עובדה קיימת.

הנה קישור לויקישיבה להסבר נוסף. 

30 מכוניות נקלעו לשדה מוקשים נרחב.

מתוכן 25 שרדו והצליחו לצאת.

אין ספק שזו היתה טעות להכנס לשם, כי אין דבר שיבטיח להם את שלומם.

בלשון אחרת, "אין אפוטרופוס לעריות".

זה לא אומר שאני יודע כמה חטאו, ואפילו לא יודע שהרוב חטאו.

יכול להיות שכן, אני לא יכול לקבוע ובטח לא להאשים.

אין ספק שקיימת סכנה, אבל כאן מאשימים אנשים בחטא. בפועל. בתור עובדה.

הסברתי את זה עם הדוגמא משדה המוקשים

אם יש סיכוי של 5/30 למות ממעשה מסויים, גם אם זה מיעוט ולא רוב, זה עדיין טעות חמורה.

כשאני אומר ש80% מהבנות שלובשות חולצה סגולה מסמסות בשבת (נגיד), אז אני מאשים.

ואם עשיתי כזה דבר, כדאי מאוד שיהיה לי מידע רציני שאספתי, ולא שקראתי את זה איפה

שהוא באינטרנט.

כלומר, אין משהו שהוא יכול לעשות כדי להציל את עצמו

ועדיין, לא כל מי שנכנס לשדה המוקשים הזה בהכרח מתפוצץ...

(זה שאנחנו יודעים שיש סכנה, לא אומר שאנחנו יודעים משהו לגבי התוצאות)

זה רעיון פשוט מאוד

תחשבי על המשמעות, אנשים נשואים קוראים את הסטטיסטיקה הזאת וחושבים:

"מה הסיכוי שבן/בת זוגי כאלה?" זה מכניס הרבה חרדה וחוסר אמון לחיי הזוגיות שלהם.

הם עשויים ליפול בעצמם מהמחשבה שבן זוגם גם נופל.

יכול להיות שהיא מוצדקת, אבל לא ברור. 

ואם מעוררים חרדה כזאת, כדאי מאוד שזה יהיה ברור.

ואני רק בא לומר, ש"אין אפוטרופוס לעריות" לא אומר לנו דבר על אחוזי הנפילות בפועל.

לשלום בית

לחשוב שיש לי בחירה על כל דבר כל הזמן - זה טעות. אתה ודאי מכיר את הרב דסלר המפורסם על שטח ההתמודדות. אין לנו בחירה על כל דבר כל הזמן. אנחנו כובשים שטחים, ומתקדמים. הבחירה היא לעשות תהליכים ולהתקדם.

(וראה כאן דיון על היחס בין הצעדים לרב דסלר.)

אבל בהחלט באחוזים גבוהים.

הדיון מתחיל לחזור על עצמו.

למשל:

ונאמר זאת כך: - לקראת נישואין וזוגיות

אשמח שתביא את הציטוט מספרות התכנית שמאשש את דבריך.

האם אתה בכלל יודע את שמות הספרים?...

ובחסד ה' גם נקי מאז, אוכל לומר שלמיטב הבנתי דווקא ההיפך הגמור הוא הנכון.

אדם שאינו מכור יכול תיאורטית להישמר. אדם מכור הוא זה שאין לו שליטה (אני במשך עשרים שנה כל הזמן הייתי עסוק בלצאת מזה ללא הצלחה), אבל אדם רגיל יכול לצרוך במינון סביר, אם הוא חילוני ומתחבר לזה, או לא לצרוך אם זה מנוגד למערכת הערכים שלו. ממש כמו אלכוהול - אדם רגיל יכול "לשתות כמו ג'נטלמן", אבל אלכוהוליסט לא יכול לעצור.

יתירה מזו - בעבודה רוחנית נכונה, גם אדם מכור (במצבים מסוימים) יכול להיות עם סמארטפון לא מסונן מבלי ליפול (ולא זה המקום להיכנס לדיון למה הוא לא פשוט מעדיף סינון ליתר בטחון, אלא אם כן מאוד תרצו).

למשל, המדריך האישי שלי בתכנית נמצא עם סמארטפון לא מסונן בארבע השנים האחרונות, ולא נפל אפילו פעם אחת (כאשר לפני התכנית הוא חצה את כל הקווים, על כל המשתמע מכך). הדבר גם כלל לא עלה בדעתו. אני, לעומת זאת, כרגע בלי סמארטפון מבחירה, וגם אם יהיה לי, אני חושב שאעדיף את חגורת הבטיחות של הסינון.

לפני התכנית חשבתי שכולם נופלים. היום אני יודע שהרבה נופלים, אבל בהחלט מאמין שיש כאלה שלא.

כל זה לפי הבנתי בלבד. ואגב, מאוד מצוי שמי שנמצא מחוץ לתכנית מייחס לה הרבה דברים לא נכונים. התכנית היא מורכבת, ויש בה המון פרדוקסים. דוגמא אחת: מי שנמצא מחוץ לתכנית בטוח שהיא שוללת את הבחירה החופשית, בעוד שמי שנמצא בפנים מבין שממש ההיפך הוא הנכון. לראשונה יש לי יכולת אמיתית לבחור היום לא לפעול על תאווה. לפני כן הייתי עבד, עכשיו בחסד ה' אני בן חורין. רק להיום.

שמפסיק לצפות בפורנוגרפיה לפני ואחרי שהוא מעביר שיעור גמרא, זה דווקא טוב מאוד.

להמשיך בפיצול הזה - הרסני ביותר.

מכיר אישית כמה כאלה...

על זה שלא היית עבד לפני כן?

האמן לי שזה לא כיף...

גם בסכין אפשר לדקור למוות וגם ברכב אפשר להרוג אנשים, זה עדיין לא סיבה לא להשתמש בהם.

אינטרנט מסונן דבר מגביל ומעצבן ולמעשה לא מאפשר לעשות כמעט שום דבר משמעותי בתחום (ובמילא מי שיש לו ידע טוב, יכול גם להיפטר מהסינון עצמו).

ביותר שידענו עד כה ושמאפשר להרבה אנשים שממילא כבר היה להם אינטרנט בבית ולא ממש היו מוציאים אותו, להתחבר לאינטרנט נקי הרבה הרבה יותר מבעבר (ושממשיך כל הזמן להשתכלל. וזה מה שטוב בו. לא מדובר על תוכנה שקופאת על השמרים ולא מתפתחת אא על פיתוחים כל הזמן, ועל יד ועין אנושיות שגם עוסקות בעניין.

בואו נגיד שהרבה מאוד מנערי, ילדי, וגם מבוגריי (ואולי ילדות, נערות ומבוגרות גם, על פי הסקר והחיים) עם ישראל, ניצלו מהרבה נפילות בזכות הרב יהושע שפירא היקר.

ברמה הכי בסיסית. 

קניתי מחשב נייד חדש אחרי שהצטרפתי לתכנית 12 הצעדים עם ווינדוס 8. תכנת רימון לא פעלה לפחות באותה העת, אז השארתי את המחשב החדש בארון במשך חודשיים...

בסוף פניתי דרך "שמור עיניך" לאיש מחשבים שקשור לאתר "ונשמרתם" מטעמם, שמציע את כל פתרונות הסינון, והוא המליץ לי על K9. הסינון טוב ולחסום את youtube זה ממש לא כזה נזק גדול. מתרגלים.

מה שכן, אף פעם לא ניסיתי לפרוץ...

שמעתי מכמה חברים שהם פרצו את התכנה. אבל שמעתי גם על המון חברים שפרצו את רימון.

בהקשר לזה שמעתי משפט מאחד החברים: "מכור לא יכול לבנות חומה שהוא לא יכול לטפס עליה...".

ותפסיקו לחרטט. מי שאין לו סינון- נופל. וכל מי שמעיד על עצמו שלא, הוא או משקר את עצמו, או לא במצב תקין, או שזה יקרה לו מחר...

בס"ד

אבל לא כולם נופלים?

מה הסיכוי שיש פה אחד

אחד

אני לא מבקשת כמויות

אלא רק אחד שלא נפל

זה דבר שקורה

עם ובלי בכל אופן

למי שיש גם עושה לפעמים אבל היית נוסע עם רכב בלי בלמים...

וחלק מהמלחמה ביצר זה לא לחקור ולא לגלות איך לפרוץ את הסינונים. כל סינון וכל סייג וגדר - זה גורם מעכב ומרחיק, אבל לא תחליף לעבודה ולבחירה בטוב.

לי, למשל, יש בהחלט גישה לטכנולוגיה, אבל אני בוחר בטוב ולא מגלה איך פורצים את הרימון.

זה חלק מהידע המתבקש בתקשורת מחשבים, א.ב. (כמעט) של פרוטוקולים בסיסיים שמשתמשים בהם לעבודה.

הרי יש דוגמה מעשית,

שגם בתוך הרימון אפשר להעביר בקלות מרמה לרמה.

ואע"פ כן, אדם בוחר רמה - אז הוא לא עובר לאחרת, אם לא לצורך ספציפי, כי הוא לא רוצה בכך.

לא צריך להקצין לאף כיוון. בוודאי שצריך תפיסה ישרה, ועבודת המידות, ורצון לטוב ונורמליות ונקיות, וגם לא "שיעמום" כמו שכתב אריק - וגם לייצר "עיכובים טכניים", כדי שלא יקפצו דברים; כדי שלראות משהו לא טוב ב"מכוון" ח"ו, יהיה צריך "השתדלות", ואדם בריא כבר לא ירצה בהשתדלות הזו, וגם השכל יכול לעבוד בינתיים.

לא צריך "ללעוג" לא לעבודת המידות, ולא לחסימות, ולא לכך שאכן יש "גריעות יתרה" ב"מראה עיניים". צודק יזהר - אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך.

לא חוגר, נוסע מעל המהירות המותרת, עוקף מימין.... לא פלא שמתרחש תאונה. האחריות היא לגמרי שלו.

אם הוא מקרה חריג, שלא מצליח בשום פנים ואופן לא לנהוג כך, כמו שקלפטומן לא מצליח לא לגנוב, וכמו שפירומן לא מצליח לא להתעסק עם אש, וכמו ש-OCD לא מצליח להפסיק לשטוף ידיים ולבדוק שהדלת נעולה - הוא כנראה צריך עזרה... והאחריות היא לגמרי שלו לבקש אותה ולפעול לפיה ככל יכולתו.

כמו שמחבל אחראי על הרצח ולא הנשק אחראי

אז למה להלחם בסמים? באלכוהול...? 

עזבי יותר מזה.. למה לא ללכת ערומים ברחוב?

יש אנשים שלא חוטאים ויש להם אחלה הזדמנויות (ואני הכרתי בעבר כאלה) רק בגלל שהם פחדו שיהיה להם ילדים מחוץ לנישואים..

נו אז מה זה אומר??  

בואו נסיר את כל המחסומים וניתן לאנשים לקחת אחריות...

ביום שאנשים יתחילו לחשוב כמוך אני עובר לירח

 שמעבר לכוחות שלו - אז הוא יפול.

הוא אחראי למעשיו, אבל הוא צריך גם כלי עזר.

גם בחינוך ילדים, אגב - אין דבר כזה לחנך באויר, בלי משמעת וכפייה ברמות מסויימות. צריך את שניהם, וכל אחד לבד לא יכול להצליח.

למשל, אדם שקפץ מצוק לא יכול לחזור בו ולהתחרט.

ראה דיון על 12 הצעדים כאן למעלה.

שבה הבחירה של האדם היא לא אם ליפול או לא ליפול, אלא האם להיכנס למהלך של עבודה, עד שיוכל להגיע להתגברות על החטא. יש תהליכים, יש תפיסות. לא כל דבר זה זבנג וגמרנו.

אבל אין סיכוי שהוא כאן

והוא גם אמר "גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב".

בחור שעוסק רוב הזמן בתורה, לא מסתובב ברחוב ובמיוחד בקיץ, לא צופה באינטרנט\ סמארטפון (לא מסונן-בטוח, מסונן נגיד שלא בטוח)

אינו "מוזר" - הוא מעולה.

ובוודאי שבנושא שדובר כאן, דהיינו זהירות מכניסה לאתרים לא ראויים, הוא המתנהל בצורה נורמלית וטובה. ויש רבים טובים.

התפקיד שלנו זה לקום אחרי הנפילה

דווקא כתבתי לכיוון "שלך"..

הקב"ה לא רואה ויודע מה את עושה ואיך את שומרת על עצמך?!

את חושבת שהקב"ה לא יודע מי הבחורה הצדיקה ומי רק נראית ככה?!

מה את חושבת הקב"ה יביא לבחורה ששומרת על עצמה בחור שלא מפסיק לחטוא ולבחורה זורמת בחור ישר?!

אל תתכנני להקב"ה את העניינים, תשארי טובה כמו שאת ותסמכי עליו שהוא יודע מה הוא עושה.

הצלחת להרגיז אותי

מאיפה את יודעת מה "הצדיקות" האלו עשו.

בכל אופן את מסכימה שבחורה לא צריכה להכניס את זה למערכת השיקולים שלה מה ואיך לעשות?!

"תמים תהיה עם ה' אלוהיך" וגם אם היא כן את יודעת מה היה איתה בגלגול שעבר?

תכניסי לעצמך יותר מידי סרטים בחיים לא תצאי מזה.

סתם הערת אגב

את לוקחת את זה כאילו אם אין אף אחד אז כולם צופים כל היום בסרטי פורנו.

יש אדם לא נופל, יש אדם שנפל, יש מידי פעם נופל, יש כל הזמן נופל. את חושבת שבחורות לא רואות בכלל ואף פעם לא ראו ?

אל תעידי על עצמך, את לא יכולה להצביע על בחורה ולהגיד היא אף פעם לא חטאה בצפייה? לא. יכול להיות שאת צופה ואת משקרת? את מבינה שאין לאף אדם שום יכולת להעיד על אדם אחר שהוא חטא או לא חטא. את יכולה להעיד רק על עצמך. אני מאמין לך אבל יש בנאדם שיגיד מאיפה אני יכול להאמין?!

א. אדם לא "חייב" לפתוח אתרים לא ראויים. יש לו בחירה. כמובן, הבחירה הנכונה היא לחסום מראש.

ב. לגבי הבנות "עדן-עדן" ו"אנונימת1111" ששאלו על בחורים כמו שהן מחפשות, בוודאי שיש. הרבה. ממש הבל לחשוב שלא. וטוב מאד שאתן מתאמצות - ותמצאו אנשים טובים וצדיקים מתאימים.

והם יגידו לעצמם "לפני יומיים זו הייתה הפעם האחרונה... אז אני כבר יכול להגיד שאני לא עושה את זה... זה היה פעם..."

אני נתקלתי בבנות שהודו שהן כן נפלו ולא רק בצפייה, לא אפסול בהכרח על זה.

להיות לא שמור זה דבר מאוד כואב.

במיוחד בשביל אדם ערכי ורוחני.

שבד"כ סתם אדם "מעולה", גם שם סינון - כי ראוי לשמור מרחק.

אך גם מי שלא - לא יחשוב כאילו זה איזה "היתר" להתעסק עם מה שלא צריך. מה פתאום לגשת לזה.

אבל ברור שאכן מסקנתך נכונה, וכל הכבוד שאת "אומרת ועושה"..

כדי לומר את האמת שבוודאי ראוי לשים סינון - 

לא צריך או לומר ש"חייבים להיכשל" (שזה עצמו גם גורם מכשלה), או שאין בעיה גם כך..

צריך לשים כי זה גדר נכון ובסיסי.

וזה עדיין לא פוטר מאחריות גם את מי שאין לו סינון, שלא לגשת בשום אופן למה שלא ראוי.

וכמובן, זה גם לא "היתר" לכלום. גם בלי לחפש משהו לא טוב, חלילה, בלי סינון יכולים "לקפוץ" דברים שאינם ראויים, גם בחיפוש רגיל לגמרי.

אלא שאני חושב שהרבה דיבור על כמה "לא יכולים", כביכול, הוא בעצמו גם לעיתים מייצר חולשות.

וזה לא סותר שאכן צריך כדברייך, לא ליצור קרבה ל"גבול", אלא לשים את המחסום הרבה לפני כן.

זה רעל.. (ברור שגם את מבינה כך, התכוונת רק להמחיש נסיון).

וזה לא מול העיניים. שלא יפתח את זה.

ואדם יכול וחייב לא לפתוח מה שמכוער ואסור. ועם זה, גם ליצור מראש את החסימה לאופציה הזאת.

ואת צודקת, שלפעמין ה"חיזוק" מועיל - ולפעמים מזיק. כל אחד לפי עניינו.

לכן, העיקר מבחינה מעשית, זו המסקנה: לשים חסימה בלי חכמות. וגם לשים לב בכל מצב, לא להתעסק עם הכיעור. והבא ליטהר - מסייעין בעדו.

[בין השאר]

שאכן צריך חסימה.

כי בלי זה, גם בלי שירצה, יכול להיתקל בדברים לא טובים. ואע"פ שגם היתקלות כזו עדיין אינה בהכרח "סוף פסוק", אבל היא בכ"ז פגישה עם כיעור, וגם סיכון להיסחפות. להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו.

בס"ד

זה כמו להאמין שתתחתני עם מישהו שלא אמר לשון הרע בכל ימי חייו

אלא מעבר לה.

אם כי גם "ברמה מסויימת" יש, אבל כמובן כמו כל דבר - ככל שהרמה יותר גבוהה ללא חריגה כלשהי, כך יש פחות צדיקים בעלי מדרגה כזו.

"יצר הרע" זה כח באדם.

צריך להתמודד, להתגבר, להשתמש לטובה.

בוודאי שיש רבים שלא פותחים אתרים לא ראויים במכוון.

אם כבר, ל"פסיכולוג" זקוק אדם שלא מצליח להתגבר על הנטיה לפנות לאתרים כאלה..

פסח עליהם. הגמרא אומרת שחלק מהמקרים האלו לא נגמרו טוב בכלל... 

אז שמור נפשך מלצחוק על היצר הרע ולהתרברב שהוא פסח עליך לחלוטין בקטע הזה - כי לעולם לא תדע איפה הוא יפול עליך. ולמעשה, גם אנחנו לא נדע - רק שאנחנו לא נדע לא לפני ולא אחרי, ואילו אתה כן תדע אם חלילה יקרה משהו ולא תדע איפה לקבור את הבושה שלך...

אם אמוראים וענקי רוח כרבי עקיבא ורבי מאיר היו יכולים ליפול, מי אתה שתגיד שאתה אין סיכוי שבעולם שתיפול? ואני שואל את זה לא כדי לזלזל בכבודך אלא כדי להמחיש לך כפשוטו את אמרת חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות. כי נראה שאתה כן עשית להן אפוטרופוס "דמיוני"...

השרשור הזה גורם לי חשק חזק לבטל את החסימה שיש לי בפלאפון, כדי לחזור לפה מתישהו כשאתחתן או משהו, ולהגיד - הנה, לא היתה לי חסימה ולא נפלתי בזה.
אתם כ"כ מגזימים לרעה, עד שזה מה שאני כבר רוצה לעשות...
כי ב"ה אני יודע שה' בחסדיו פשוט חסך ממני את הצרה הזו. ואני מאמין שאין שום סיבה שיקרה אחרת...

אם זה לא זילזול ביצר הרע ואמירה "לי זה לא יקרה" אני לא יודע מה זה כן.

אם יהיה לי כוח, מחר אחפש את הקטעים בגמרא על כך ואפרסם כאן כדי שכולם (וכולן) יראו (מי פעם ראשונה, ומי בפעם המי יודע כמה...) שגם צדיקי עולם שעליהם ב-א-מ-ת היינו אומרים שה' חסך מהם את היצר הרע הזה - יכולים ליפול...

רק בזכותו אני יכול לספר לך על בערך 30-40 חבר'ה מהישיבה שלי שהצטרפו בשלושת השבועות האחרונים לתוכנת הסינון, ואני בטוח שזה הציל לפחות כמה וכמה מהם מנפילות חמורות. ואל תיתמם, אתה יודע שאני צודק.

ולמה הם הצטרפו? כי היה לחץ חברתי חיובי. באו אליהם אחרים כל פעם ושאלו אותם, נו, אז גם אתם הצטרפתם כבר לנטספארק? וכל פעם שענו לא, חזרו והסבירו למה זה חשוב..ועוד ועוד.. וככה, לאט לאט, מצטרפים עוד ועוד ועוד... וכל נשמה תמימה שתישאר יותר תמימה בעקבות זה, שווה את הלחץ החברתי הזה ואת ה"חפירה" בנושא הזה.

ואם רק עוד מישהו/מישהי אחד/ת כאן בעקבות ה"חפירה" בשרשור הזה, יחליטו בכל זאת לנסות את הסינון, יראו כי טוב 1ולא יעצרו אותו - זה כבר שווה את זה!

בכל מקרה לגביך, אני רק מעיר שממה שכתבת " ה' חסך את זה ממני.." ושכתבת ש"אני מאמין שאין שום סיבה שיקרה אחרת" - זה בהחלט סוג של זילזול ביצר הרע. לא למדת פעם ש"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"?

אפילו צדיקים מבוגרים מעידים על עצמם שהם עדיין צריכים להישמר מהיצר הזה, אז איזה אדם כיום בן 20+- יכול להעיד על עצמו שאין לו את היצר הרע הזה (אלא אם יש לו בעיות, כמובן - זה כבר עניין אחר וחבל עליו..) בעולם כל כך שטוף גרויים מסביבנו? אני לא אומר שבהכרח הוא נופל, עכשיו - אבל לכל הפחות שיהיה מודע לכך שהוא בהחלט יותר ממסוגל ליפול - דווקא זה יעזור לו להישמר יותר. מי שממעיט מהערך של האפשרות שיפול, הסכנה שיפול מתגברת אפילו רק בקצת.

אני צריך להתאמץ הרבה כדי להכריח את עצמי לתמצת את כל מה שאני רוצה להגיד לשלושה משפטים, ואני תמיד ארגיש אז מתוסכל שלא באמת פרסתי את מה שאני רוצה להגיד ושלא יבינו אותי.. (פרפקציוניזם..). לכן לרוב אני מגיע לכתיבה ארוכה. כן, אני יודע שזה מוריד דרסטית את כמות הקוראים ובכל זאת אני מעדיף את זה על פני להרגיש שאני מחטיא לעצמי...

תשאל את אלו שעברו עינויים בשב"כ  (סתם, חלילה..אבל לצערנו זה דוגמא לא רעה להוכיח את זה.. ) 

לכן להגיד "הלחץ כבר נוצר ויותר זה לא יוסיף.." זה לא נכון. תמיד יש את הרגע שבו עוד אחד מחליט ש"אם כולם מנסים ואומרים שכדאי אז בוא ננסה גם אני ומקסימום אחרי זה אחזור לבלי סינון" וככה כבר נשאבים לתוך הסינון, וזה טוב, כי רע לא יצא להם מזה. מי שצריך עבודה וזה, כנראה בכל מקרה לא יסנן, ומי שיסנן - לא יאבד את מקום עבודתו או לימודיו בגלל זה, ככל הנראה...

השרשור נפתח ביום שישי 2 בצהריים

סה"כ 36 שעות - שבת= 11 שעות= 660 דקות

סה"כ תגובות : 217

19.72 תגובות בשעה 0.32 תגובות בדקה

לשעה 2 בלילה בין שבת-לראשון

עם כל הכנות

מהסיבה הפשוטה שגם לי יש מכשיר כזה (לא כשר)

ובימינו, מי שאין לו את זה בפלא' ונכנס בכוונה- ימצא דרך אחרת

וכ"כ הרבה נופלים בזה

וזה כ"כ קשה לא ליפול 

שאני לא ככ מאשימה אותם

כועסת על זה, לא מוצא חן בעיני בכלל, דוחה אותי ומעציב אותי

אבל אני בהחלט מבינה שכיום- מאד מאד מאד קשה להמנע מזה...

כמו שאני עושה את ההשתדלויות שלי- אני סומכת עליו שהוא גם עושה השתדלויות

ומעריכה אותו מאד על זה.

http://www.srugim.co.il/101589-%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99

מעניינת אותי התייחסותם של אנשים כמו @הלל גרשוני

וכמו כן "מחצית מבני הנוער הדתי, הם או חבריהם, נחשפו לתוכן מיני"

כמה חברים יש לכל אחד? וכמה חברים משותפים בין הנסקרים?

אם למישהו אחד יש 10 חברים ו-2 מהם נחשפו,

כשה-2 הם חברים גם של עוד כמה מאלו שנשאלו,

זה רק מקטין את הכמות לכאורה

ומה זה "תוכן מיני"? אתר פורנוגרפי או כותרת צד באתר ספורט?

נחשף לתוכן מיני (בתחנת אוטובוס, על האוטובוסים שעוברים, 

דרך חלון האוטובוס על המודעות וכו')

השאלה אם מצבם של אלו שהודו בכך פחות טוב מהבחור הממוצע

שלא נחשף לזה דווקא במכשיר שלו

שמי שנחשף ל"תוכן מיני כלשהוא" בסלולרי לפי הסקר המדובר,

נחשף ליותר תוכן מהסוג הזה כמו חברנו מתחנת האוטובוס בכפר סבא.

כך שהסקר למעשה לא אומר דבר, גם אם הוא מהימן

ומשחירה את פניהם של בחורים צדיקים והורסת להם ממש סתם

לא חבל? לא עדיף בלי?

הרי את בעצמך מודה שיש הגיון פשוט, ואין צורך בסטטיסטיקה

אז למה להשחיר פני יהודים לשווא

יהודי מספיק כשר גם נזהר מאוד ושוקל דבריו לפני שהוא שופט אחרים

עד להיום, כדברייך

עובדות זה לא "נראה לי שככה..."

מותר לך לומר שכך נראה לך או שכך דעתך

וכל מה שהוא לא בסדר (באמת!) זה שהוא לא מתקין סינון במכשיר שלו.

את באמת יכולה להגיד לבת להתרחק ממנו על סמך זה?

את באמת יכולה להשחיר פניו לפני שהכרת אותו?

את מבינה את גודל האחריות שלקחת על עצמך בהינף מקלדת?

משחירה לשווא את פניהם של צדיקים

את לא חייבת להשתמש בה כדי לעודד סינון. בכלל לא.

ובטח שאין לנו כל ידיעה שחטא בפועל

חזרת בתשובה בפועל

אני לא הייתי מדבר ככה על הרבה מאוד צדיקים וצדיקות שבדיוק כמוך

לא צריכים סקרים בשביל לחזור בתשובה, והם רוצים להתחזק

אז בואי ניתן צ'אנס לכל אלה שכמוך ונאמין שהם יכולים לתקן בצורה חיובית

ונימנע מלהרחיק מהם ולמנוע מהם שידוכים

השרשור הזה מוביל למצב חברתי שמי שאין לו סינון אז יתרחקו ממנו

כמו ממצורע

את הוכחת שגם למי שאין סינון יש תקווה להתחזק בדרך חיובית.

לא צריך להתרחק ממך ולספר לכל העולם שאת לא כשרה כדי שתצליחי

להתחזק בעצמך

ושיש מקום לימין מקרבת לפני נשק יום הדין של שמאל דוחה

תארי לך כמה אדם סובל כשכולם אומרים "אין לך סינון, אתה לא כשר"

מה הסיכוי שלו להתחזק?

את יכולה להבטיח לעצמך שאם חברה שלך היתה מתרחקת ממך

כי "זאת אין לה סינון, היא לא כשרה" אז היית מצליחה ככה להתחזק?

בעצמך הוכחת שימין מקרבת מצליחה, אז למה את לא מאמינה במה שאת בעצמך הוכחת

ומתחזקת מעצמך

שמאל דוחה זה שאומרים לך "את לא כשרה, תתרחקי מאיתנו"

כפי שהוכחת בדוגמא אישית,

הדרך הראשונה היא מצויינת לגרום להם להתחזק.

אין טעם להשתמש בדרכים קשות יותר מזו אם היא מוכיחה את עצמה

וש"יודע צדיק נפש בהמתו", בדיוק כמו שאת כתבת 

אם יותר אנשים ייחשפו לרעיון ככה, אין ספק שרבים יתחברו אליו

זאת דרך חיובית להעברת מסרים, דרך שאנחנו רוצים יותר בחברה שלנו

דרך שפעלה ודרך שתפעל

(ב) אנחנו לא יודעים שהסטטיסטיקה נכונה

(ג) כמו שאמרת אנחנו לא צריכים אותה כדי להצליח להתחזק

תודה

אבל אם יש בה סכנה אז חשוב שלפחות נדע בבירור שהיא נכונה...

שוב תודה

ורק כשאין ברירה משתמשים בזה

בעיניי, צריכה מוגזמת של תרבות חילונית מערבית גם היא מזיקה מאוד.

וכן השאלה האם תדחי הצעות אם זאת הבעיה היחידה ששמת לב אצל הבחור

זה מה שיוצא מדברייך

לבעלי אינטרנט ללא חסימה.

והאחוזים סתם גורמים דברים רעים מיותרים

אין סיבה להאמין לסטטיסטיקה כפשוטה כשלא ברור מי הגוף הסוקר,

מהי שאלת המחקר (במדויק! ולא מה שאתה זוכר) ואיך בחרו את קהל הנסקרים.

בטח כשהגוף שערך את הסקר בעל דעה מוקדמת מאוד ברורה (ויש לו רעיון להבהיר).

ועוד, כשתוצאות של סקר עוברות מפה לאוזן באופן סתמי, הדיוק הולך ויורד,

וממילא גם היכולת להסיק מסקנות רציניות ממנו.

עד עכשיו, בשרשור של קרוב ל330 הודעות, לא הוצג מחקר רציני אחד מהסוג הזה,

למרות שנשמע לכל כך הרבה אנשים שהמציאות כ"כ ברורה וודאית להם.

(לפחות מספיק וודאית כדי להסיק מסקנות ברורות על כל כך הרבה יהודים)

את מה שאת כתבת, את החלטת בעצמך, ולא מידיעה מסויימת או בירור מסויים

כל הכבוד שהעלית את הנושא.

חייבים מודעות!!!

ומי שרוצה לקבור את הראש בחול ימצא חול חדש לכסות בו את הראש.

נגיד שרק ראו פרסומת האם זה מותר? ואם אפשר למנוע את זה אז למה לא? 

בנוסף הרבה פעמים אנשים שנפלו בעברם ונכנסו לאתרי חושך שכאלה, החליטו שהם לא רוצים להכנס לשם יותר והם עמדו בזה עד שהם ראו "רק" פרסומת לא צנועה באינטרנט ומכיוון שהם כבר היו עם המכשיר ביד הם המשיכו לאותם אתרי חושך. וגם אם הם לא הדרדרו לשם, אני שוב שואל אם אפשר למנוע הסתכלות אסורה למה לא לעשות את זה? לצערנו כשאנו הולכים ברחוב אין באפשרותנו לשלוט על מה שנמצא מסביב וגם שם צריך להיות חכם לא להכנס למקומות שיש בהם פריצות, אבל במכשירים שלנו למה שלא יהיה שם סינון? למה שנצטרך להתקל בטעות בדברים שמטמטמים את ליבנו הטהור? 

"לזרוק" אחוז חמור כזה, בלי להבדיל בין קל לחמור, ובלי שאפשר באמת לדעת אותו (אף אחד לא ראיין את "כולם", עם פירוט), זה דבר בעייתי מאד. אין לכך כל קשר ל"אם אפשר למנוע את זה אז למה לא" ולכל שאר הדברים הנכונים שכתבת. אדרבה, לפעמים אמירות כאלהיכולות לגרום לאנשים לחשוב שהם ב"נורמה" חלילה, ושמדובר בדרישה ל"יחידי סגולה".. שזה כמובן שטויות.

אז צריך להתרגל, להציג חומרה של דברים בלי להגזים ב"הפחדות". לכתוב דברים חשובים כמו שכתבת, בלי לפרסם נתונים חמורים ללא הבחנה.

להגדיל את הרצון הטוב, להאמין בבחירה הטובה, בעליונות הטהרה והשמחה בה - ולנקוט כל אמצעי סביר שלא להיתקל בהפכה, חלילה.

אני לא יודע מאיפה הוא לקח את המספר הזה, אבל כשמשתמשים בסטטיסטיקות המוכרות באינטרנט, אפשר לקבל מספרים אחרים לגמרי של "נפילות".

(וזה כולל התייחסות לעולם החילוני ששם זה כמובן לגיטימי ומותר).

בישראל אין אף אתר "למבוגרים" במקומות גבוהים מאוד, וגם אתרים כאלה מחו"ל מדורגים נמוך יחסית.

http://www.similarweb.com/country/israel

מקום 47 (ומטה) זה האתר המגעיל הראשון שראיתי שם.

יש כמובן דברים אחרים כמו פרסומות לא צנועות, בגדי ים בפייסבוק, כתבות זנות באתרי חדשות מובילים וכל אלה, אבל לא מדובר על אתרים לא צנועים במובן הפשוט של המילה.

א. אף אחד לא טען ש95% נופלים כל היום וכל הלילה, עד שזה נתח מאוד משמעותי מכלל נפח הגלישה שלהם.

ב. יתכן בהחלט שבתחום הזה, בניגוד לאתרי חדשות או קניות, אנשים עוברים מאתר לאתר, ולכן זה לא ניכר בסטטיסטיקה הבוחנת אתרים ספציפיים, אלא רק בסטטיסיקה מקובצת, הבוחנת סוגי אתרים ולא אתרים ספציפיים.

בצורה גלויה, ועוד קודם לכן רץ בצורה יותר שקטה בכל מיני ישיבות, כולל תיכוניות - במסגרת מאמץ גם הסברתי וגם שיווקי של חברת נטספארק (רימון, היינו אך - רימון במשתמש הפרטי ונטספארק עובדת מול קבוצות מאורגנות) - שיחד עם הרב יהושע עוברת בישיבות (ואולי גם אולפנות למרות שאני לא בטוח) ומסבירה על עניין הנפילות באינטרנט וכו', ואז מציעה סינון שיותאם לישיבה וינוהל באופן מערכתי על ידי "נאמן" של הישיבה שיהיה אחראי לסינון של כל התלמידים שיצטרפו לסינון (הוא יחזיק בידו את כל הסיסמאות, אפשרויות הגישה, וכו' - וגם יקבל גישה יותר נוחה למוקדי השירות של החברה במקרי תקלות ובקשות עזרה שהוא לא יכול לספק).

אז יש כבר כמה וכמה ישיבות שבתוך זה - תיכוניות והסדר - ובעזרת ה' יצטרפו עוד ועוד. הגם שזה הרבה עניין של כסף, ברור, שהחברה רוצה להרוויח - כאן יש מצב של וין-וין - היחשפות לעובדות ולחץ חברתי חיובי שמופעל על תלמידים כדי להגן על עצמם טוב יותר - הוא מבורך מבחינתי. ולא משנה אם בסוף יבחרו גם סינון אחר... 

גישה נוחה למוקדי השירות של החברה במקרי תקלות ובקשות עזרה. וואו..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים