הפסדתי הרבה זמן לימוד, כי הייתי חולה.
זה עולה 20.
הנסיעה לא תהיה כייפית.
מצד שני,
התוועדות בקבר דוד עם אחשלי.!.
לא הייתי בסיבוש רגיל כבר יותר משנה.
אם כבר הייתי חולה, אז שיגרה בכל מקרה אין לי, אני יכול למשוך את זה עוד יום.
אני יכול ללמוד בנסיעה..
הפסדתי הרבה זמן לימוד, כי הייתי חולה.
זה עולה 20.
הנסיעה לא תהיה כייפית.
מצד שני,
התוועדות בקבר דוד עם אחשלי.!.
לא הייתי בסיבוש רגיל כבר יותר משנה.
אם כבר הייתי חולה, אז שיגרה בכל מקרה אין לי, אני יכול למשוך את זה עוד יום.
אני יכול ללמוד בנסיעה..
אני מתוסכלת מזה שאני לא יכולה לסוע
פוסעת
אופ אני לא אוהבת לבוא לאולפנה יום שלישי וכל הזמן אני מפסידה תשיעור שלו
מתחילת שנה הייתי רק באיזה שש:-/
פוסעתאחרונהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)