העמדת השאלה כבעיה הלכתית אינה נכונה.
בהלכה יש הרבה התייחסויות למקרים שונים, והרבה שיקולים נלקחים בחשבון בכל הכרעה.
הבעיה המדוברת היא בראש ובראשונה בעיה רפואית.
ייתכן שדברים שנאמרו לכם על ידי רופאים, לא נאמרו מתוך התחשבות בהשלכות הלכתיות העולות מכך, וייתכן שישנם פתרונות אחרים.
כאשר שואלים רופא ומרגישים שהתשובה שהוא נתן אינה מספקת, לא צריך להתבייש לפנות לרופא אחר. אותו הדבר גם כששואלים רב - אם מרגישים שהתשובה שהוא נתן אינה מספקת, לא צריך לחשוש מלפנות לרב אחר.
השאלה שאתם מעלים היא שאלה כבדה. בהחלט הדבר אינו נעים להיחשף בפני עוד ועוד אנשים, כאשר יש חשש שבמקום לקבל את התמיכה החשובה שאתם כל כך זקוקים לה במצבכם, אתם מרגישים שאתם עלולים דווקא להיות מותקפים.
בפרט, שאתם חוששים מעימות עם מי שאמור לכאורה לעזור לכם. ובאמת, אם יתברר שאין אפשרות היתר, הרי שתעמדו בניסיון גדול - ותזדקקו להמון תמיכה. ואוכל להוסיף, שהקב"ה נותן נסיונות קשים דווקא לאנשים גדולים, שיוכלו לעמוד בנסיונות אלו; אולם כולנו מתפללים לה' שלא יביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון.
הרבנים שהמליצו לך עליהם, הם רבנים שעוסקים בנושאים אלו שנים רבות, ומכירים היטב את הצדדים ההלכתיים והרפואיים. אתם לא הראשונים לשאול אותם את זה. מכון פוע"ה שבראשות הרב בורשטיין עוסק שנים רבות בנושאים אלו, ואני חושב שתוכלו לקבל אצלם הסברים מפורטים, ובמידת הצורך אף ליווי ותמיכה (ואם תרצו, אולי הם יוכלו לחבר אותכם לזוגות עם בעיות דומות, כקבוצת תמיכה).
אני עצמי מוסמך לרבנות, ואף עברתי הכשרה בעניין טהרת המשפחה וקבלתי תעודה מאחד מרבני מכון פוע"ה, אך אני לא מבין בתחומים הרפואיים, ולא אעיז לנסות לפסוק בשאלה מסוג זה. עצם זה שאת שואלת ומבינה שצריך להיזהר מלעבור כל איסור, מראה עד כמה הנושא חשוב לך, אך את ההיתרים ההלכתיים לא תוכלי למצוא בפורום זה, וגם רוב הרבנים לא יוכלו להשיב לך, אלא רק הרבנים המתמחים בתחום זה.
כדאי גם לציין, שבדרך כלל הרבנים המתעסקים בתחומים אלו, הם אנשים חמים ונעימים, המגלים אנושיות רבה, ומחפשים את הצדדים לעזור לבני הזוג שמולם, על פי מידת יכולתם.
חזקו ואמצו!
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה