בתורת החיים אומרים בפה מלא שמי שלא חושב כמוהם הוא ערב רב.

הרב מלמד לא הזכיר את המונח "ערב רב". סך הכל מביע ביקורת לגיטימית, אולי חריפה אבל לגיטימית.

אסור לרב חשוב בישראל למתוח ביקורת על תנועה מסויימת? 

כנראה שלמי שלא חושב כמוך אסור להביע את דעתו. (נראה מדבריך שאתה סובר שמי שלא חושב כמוך הוא ערב רב)

ומשתדלים לכבד גם את מי שלא מסכימים איתו, גם אם חולקים נחרצות וחושבים שדרכו הרסנית (כל עוד הוא בתוך ה-70 פנים).

מותר לרב למתוח ביקורת, אבל לא בהכפשות והכללות חסרות בסיס.

אז תשתדל לכבד אותו.

גם אם אתה חולק נחרצות וחושב שדרכו הרסנית.

וגם את ערוץ 7, המארח שלך כאן. אחרי הכול מדובר בערוץ פרטי של אנשים עם אג'נדה מסויימת. גם אם אתה לא חושב כמוהם בכל דבר, אל תכפיש אותם כל הזמן. 

בין ביקורת חריפה לדמגוגיה ומניפולציה.

מותר לבקר בחריפות, אבל לעשות ניתוח אנתרופולוגי לקבוצה על סמך אירועים בודדים של אנשים יחידים - זה לא הגון.

שהוא "וויתר על הטלית והתפילין"

http://www.srugim.co.il/136423-%D7%91%D7%A0%D7%98-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94

זה לא דמגוגיה ?? 

בעיני זה בדיוק "מי שלא חושב כמוני ערב רב" גירסת תורת החיים.

הוא ערב רב זה לא "תורת החיים" ולא הר ברכה ולא שום דבר זו עם ארצות מוחלטת מה הקשר המשפט הזה ומה שהרב מלמד כתב או מה שגרינצייג כתב מה אסור לבקר? כל ביקורת שנאמרת זה אומר שהמבוקר ערב רב? מה נסגר? 

לא מדבר על כלל תושבי הגבעות. ככה שלא ברור לי אם ככה איך מגדירים כאן "הכללה".

בנוסף: "חסרת בסיס" - גם זה לא ברור לי מאיפה קובעים שלרב מלמד אין בסיס במה שהוא אומר - כאילו מחליטים בשבילו מה הוא ראה ומה הוא חושב על אותם אנשים ואיך הוא חושב שהם טועים מבחינה הלכתית ומבחינה טכנית. במיוחד כאשר הוא הבהיר את דבריו גם אז וגם כעת ביתר שאת בצורה מנומקת, ארוכה ובסגנון הדברים שהוא כותב בסדרת ההלכה הנפלאה שלו. דווקא בגלל יכולת ההתנסחות וההסברה המעולה של הרב, כל כך הרבה אנשים שאני מכיר אוהבים את הספרים שלו.

בנוגע ל"70 פנים" - אני חושב שהרב מלמד הבהיר שלדעתו הדרך שבה נוהגים אותם הנוהגים ככה, אינה נכללת בגדר המותר ובגדר "התורה" אלא זה ביזוי התורה - ואם ככה, ברור שזה מבחינתו לא ב"70 פנים". 

אלים שמבזה את חיילי צה"ל ולומדי התורה.

הוא תקף חלק מאנשי הגבעות בהאשמות של זלזול באחרים, אלימות וכדו', תוך ציון שזה לא כולם, ובנוסף הוא תקף אותם על ההתיישבות על שטחים לא מוסדרים [לא כל בנייה שאינה חוקית], כי לטענתו היא גורמת נזק להתיישבות. 

אגב, מעניין אותי לשמוע את עמדת הצד השני ביחס לשיטת ההתיישבות הזו. מהי היא נועדה להשיג? מה היא השיגה בינתיים? האם נכון שהיא גורמת גם נזקים, ואם כן, מה ההצדקה לכך?

נראה לי שהתגובות לרב מלמד עד עכשיו באו בעיקר להראות את הצדדים הטובים של נוער הגבעות, או לדרוש הכלה.

היה מקום להתייחסות מסודרת לטענות, ולהבחנה בין הדברים השונים שהוא מדבר עליהם.

אפשר לטעון למשל שאנשים בוחרים באידאולוגיה אלימה כי הם פראיים, אנשים  בוחרים באידאולוגיה חסרת אחריות כי הם פזיזים, ומנגד שאנשים בוחרים באידיאולוגיה שמתנגדת לעימותים כי הם עצלנים ופחדנים.

השאלה אם זה נכון במקרה הזה. [וגם אם זה נכון, האם באמת במידה הקיצונית שזה מתואר].

לא ראיתי התייחסות שלו בהקשרים אחרים לשאלה האם ילדים מחוייבים לרבותיהם של הוריהם, אבל לא נראה לי  סביר שהוא חושב שמי שגדל בבית חרדי אסור לו לעבור למרכז.

ביחס לנושא קרוב, נראה שעקרונית הוא סובר שבנים לא מחוייבים להוריהם בנושאים כאלה, ורק אסור להם לזלזל בהורים, או לדבר איתם בצורה של התנצחות.

אני מביא ציטוטים מדבריו (פניני הלכה ליקוטים ג,  א טז)-

"ענף ממצוות כיבוד הורים הוא שלא לסתור את דבריהם, היינו שלא לומר לאביו או לאימו בדרך של התנצחות "אתם טועים!". אבל מותר להתדיין עמם בדרך כבוד."

"אם ההורים תובעים מבנם שילמד דווקא מקצוע מסוים, כגון, רפואה, ואילו הוא רוצה ללמוד מחשבים. אם ישמע בקולם יקיים מצווה. אך הוא אינו חייב לעשות כן, כי זו החלטה שקשורה לחייו ואינה קשורה ישירות לענייני הכיבוד או המורא. ואף אם ההורים יטענו שבנפשם הדבר, ואם לא ילמד רפואה יחיו כל ימיהם ביגון, אינו חייב לשמוע בקולם, כי אין זה דבר הקשור ישירות אליהם. ואם הוא בטוח שעדיף לו ללמוד מחשבים, כי מקצוע זה מתאים לו יותר ובו יוכל להצליח, עדיף שילמד מחשבים. ועליו להציג זאת בפני ההורים בדרך ארץ ולא בחוצפה. וההורים חייבים ללמוד להכיר בעצמאותם של ילדיהם, כדי שלא יטעו ויקימו שערורייה סביב כל החלטה עצמאית של ילדם.

ובמיוחד כאשר מדובר בהחלטות הקשורות למצוות וערכים, כגון שהבן רוצה ללמוד תורה וההורים מתנגדים, או שרוצה להתגייס ליחידה קרבית וההורים מתנגדים, או שרוצה להתיישב בישוב חלוצי וההורים מתנגדים, או שרוצה לעלות לארץ וההורים מתנגדים – בכל המקרים הללו צריך הבן לקיים את המצווה ולא לשמוע בקול הוריו, שכן בכל עת שיש התנגשות בין מצווה ממצוות התורה וכיבוד הורים – מצוות התורה קודמת. וכן לעניין חתונה, כפי שלמדנו בהלכה הקודמת."

אתה טוען שבגלל שהרב מלמד לא מסכים איתם, הוא נוקט בהכפשות והכללות חסרות בסיס.

הרב מלמד יענה, שכל טענה שהוא אומר היא נכונה, והוא מכליל את הדברים שנכונים להכליל, ולגבי הדברים שלגביהם לא נכון להכליל, הוא כתב במפורש שהם לא נכונים לגבי כולם.

נראה לי שהמישור הנכון לנהל את הדיון, הוא להגיב עניינית לטענות.

אחרי שענית עניינית, והסברת למה לדעתך הטענות [או חלקן] לא נכונות, אתה יכול להעלות השערה מה גורם לרב מלמד לטעון אותם, וגם זה, רק אם אתה רואה שיש צורך ברור להיכנס לנושא.

הוא באמת ראה כמה חבר'ה שהפריעו לשיעור תורה. והוא באמת נתקל באירוע או שניים שאנשי הגבעה של רונן נתנו דיווח מוגזם לטענתו. מצויין. אז שיכתוב את זה ויסביר שהוא רואה את זה בחומרה. אבל מה שהוא עשה זה איפיון קבוצה שלמה, כאילו מנהגם הקבוע הוא להפריע לשיעורי תורה מתוך אידאל. זה פשוט הכפשה. אין מילה אחרת.

לכאורה, הוא מתייחס למיעוט מתוך קבוצה, אז אפשר לטעון שהתופעה פחות מצויה ממה שהוא טוען, אבל לכאורה אין קבוצה שהוא הכליל.

"בין אלפי היהודים שמתגוררים בגבעות ישנן מדרגות שונות. קשה להעריך את המספרים, אבל אולי כמאה עד מאתיים מהם יכולים להתנהג ממש בפראות וברשע..."

"ויש עוד כמה מאות שבטיפשות מגיעים לזלזול ושנאה כלפי קודשי ישראל, אבל בתוך לבם יש גם כבוד ואהבה לתורה ולחיילי צה"ל." 

אז הוא לא הכליל את כולם. מצוין, אבל סוף סוף הוא הכליל מאות בגלל מקרים של בודדים, ועוד כתיאור מאפיינים מוחלט, ללא כל הסתייגות.

מה שהיא באמת.

כי להכליל, זה בעצם לומר על כל אחד ואחד מהקבוצה, את ההאשמות.

כשמייחסים לתופעה היקף רחב יותר ממה שהיא באמת, זה לא מאשים מישהו מסויים באופן אישי.

[כמובן, גם את זה לא צריך לעשות].

מתבטאים על אחרים "ערב רב"

מדוברות המועצה האזורית בנימין נמסר ל'כיפה': "אלו מאחזים שלא נחשבים ליישובים שלנו ואלו גם לא תושבים שלנו, הם לא חוקיים ולא לגיטמיים".

(על הרס מאחזים שהיה בשטח המוא"ז)

ודריינוף.

לא רק המאחזים לא נחשבים יישובים, גם יישובים שהוקמו במקביל ליישובים אחרים, לדוגמא במועצת שומרון הם פורחים ובבנימין הם לא מוקפאים הם מיובשים, כמעט כל שרות שהייתי צריך מהם בכל תחום זה היה מתחת לכל ביקורת  ביישוב שגרתי בו היה צו של בג"ץ על חלק קטן ממנו, הם החליטו להכיל את הצו על כל היישוב  מועצה זוועה ועוינת, 

אז בגלל שזה לא "שלנו" אז אפשר להרוס.

וחוצמזה שאלו כן תושבים שלהם, שלא ישקרו. לפחות בחלק מהמקרים.

לברר בדיוק מי הם הפראים האלה שהוא מדבר עליהם

ובאותה משיכת דפוס גם תוציא סטיקר של גם אני נוצרי.

זה על אותו עיקרון של "אני אספסוף גאה".

ראה כאן.

(אני החבר בהודעה שלו..)

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=174822666206607&id=100010366238260&pnref=story

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.