📢 לא יתכן לקדש שם שמים על ידי ויתורים ופשרות❗
הנה, אחרי תשע מכות שהביאו את פרעה הרשע ואת ארצו לסף ההתמוטטות, נענה ונשבר הרשע ואמר למשה רבנו : "לכו עבדו את ה', רק צאנכם ובקרכם יוצג, גם טפכם ילך עמכם". וכי אין זו שמחה גדולה? וכי לא יסכים משה? אחרי מאתים ועשר שנים של גרות ועבדות, כאשר הרודן העריץ מתקפל ונכנע, ופותח את שערי הכלא לחבושים ואור החרות מאיר להם,
היתכן שבגלל תנאי פעוט זה, "רק צאנכם ובקרכם יוצג", יתעקש משה רבנו? האם יש לדחות חרות ושלוה בגלל צאן ובקר?
אם הוויתור המועט הזה הוא מחיר היציאה משעבוד לגאולה - הבה נשלם אותו!
אך משה רבנו השיב כך: "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, ועשינו לה' אלוקינו. וגם מקננו ילך עמנו, לא תשאר פרסה..." .
מטרת הגאולה ממצרים אינה בעיקרה פדות מעבדות מצרית. כוונת ה' הרבה יותר עמוקה. רצון ה' הוא להוכיח לפרעה, למלכותו ולעולמו המכריזים בגבהות לבם: "לא ידעתי את ה'" - שאכן יש אלוקים בישראל, שאכן מלכותו בכל משלה, שאכן בידו נפש כל חי. מטרת יציאת מצרים היא ששם ה' יתגדל ויתרומם. קידוש השם!
ולימדַנו הכתוב, שכאשר מדובר בקידוש השם, אין פשרות ואין ויתורים. ובימינו השפלים, מי חכם וייבן אלה?
את הדברים האלה כתב הרב כהנא לפני למעלה מ25 שנה, בתחילת שיחות שמיר-ערפאת.








