תני חיוך ומייד.. 

אגב,  שם מגניב הניק הזה.. (: 

היא רק מנסה לעקוץ....

אני מוכן לאסוף את המדוייטת מהבית, קונה לה שוקולד טעים, קוטף לה פרח, מציע לקנות לה שתיה...

מצד ההגיון הייתי אומר שבהתחלה חצי חצי-

וכשיש איזה קשר סמפטי, אז הגבר ישמח לשלם..

למרות שבפועל נראלי העולם נוהג הפוך.
 

אתם מנסים לשלם על הגברת כשהיא מסרבת.

פגשתי פעם עקשנית לא מהעולם הזה..

בעבר יצאתי עם איזה אחת שאשכרה התעקשה לשלם עליי... 

ובתור אחד שאוהב לעשות חסד. נתתי לה את מה שרצתה.. (: 

תעדכני אח"כ איך היה ...

ולרגע חשבתי שאני לא יקבל עדכון.. (: 

בקיצור תלמדי , דייט הבא על חשבונך..

היא כבר נשואה.

אבל אף אחד לא יודע מה יילד יום..  

שלא נדע..

ושזו למעשה מוסכמה טיפשית שצריך להפסיק

לא מצחיק  בכלל, להוציא עליי סכום ..  

ששלמתי עליה עד היום מטרידה אותי, 

עזבי אותי.. (: 

אגב,  מחר בערב פנויה? 

אל תדאגי נעשה חצי חצי? 

בכך שהבחור - בהתחלה (הדגשה בהמשך) - ישלם גם על הבחורה.

אבל, וזוהי ההדגשה - זה בנוגע להתחלה, ממש לפגישות הראשונות. וגם אז כמובן לא להשתולל במחירים, בטח אם הבחור הוא בייניש/סטודנט תפרן בדרך כלל...  ובכל מקרה, בפגישות טיפה יותר מתקדמות (נניח, 5-6 וכו'..) כבר הגיוני מאוד שהבחור לא ישלם הכל על הבחורה אם בכלל... בחורה שמצפה שגם בפגישות מתקדמות הבחור ימשיך לשלם כל הזמן (וזה בדרך כלל יגיע עם "מחשבה" שהבחור הוא כל הזמן בכל הפגישות האלו זה שיהיה צריך להגיע עד לעיר של הבחורה...) - תחשב בעיניי בחורה מוזרה ואני אבדוק טוב כמה הרגישות החברתית שלה מפותחת...

אז אוכל קצת יותר להבין "התעקשות" להמשיך עם ה"מעמדות" האלו כמו בעבר. עד אז, אני לא מאמין בזה עד הסוף. אני כן מקבל את זה שתהליך החיזור הראשוני לפחות צריך להיות של הגבר - אבל זה ממש לא צריך להעמיס עליו בלי סוף.

מוזר שנשים שחושבות שהיום הן יכולות להיות לא פחות מכל בחור ובחור ושבחור ש"יעיז" להגיד להן שלדעתו האישה צריכה לשבת בבית ולגדל את הילדים ולא לעבוד - יקבל מהן "שטיפה" על כך - נשים כאלו הרבה פעמים יחתכו בחור בגלל שלכאורה הוא "קמצן" או "לא מספיק גבר" כאשר בפגישה חמישית הוא כבר מציע לה להתחלק בתשלום (שימי לב, רק "מציע". אפילו לא קובע עובדה..).

כמו שאמרתי ברישא - אם אישה היא "מושפעת" והבעל הוא "המשפיע" - אז בבקשה, תראו לנו שזה נכון בעוד ועוד ועוד אספקטים ולא רק באלו שנוחים לכם. 

וזה עוד בלי להתייחס לעובדה שפעמים רבות לבחורים האלו אין הכנסה יותר מידי פנויה כי מה לעשות והם לומדים תורה כי בן תורה אמיתי צריך כמובן לעשות מסלול ישיבתי כלשהוא... ככה שבכל מקרה תזרים המזומנים שלהם די דחוק. 

אבל בפועל הם משלמים, כי הם בטוחים שזה התפקיד שלהם..

הטוסט כבר מוכן...

דימוי עצמי זה בינך לבין עצמך

גאווה זה בינך לבין אחרים

אני הולך לישון אני עייף..

וכמובן זה משתנה בין כמה לשלם? 

וכן בין בנות נורמליות שלא ירצו מאשר כאלו נצלניות שתמיד ירצו.. 

אבל אני מתכוון... שבנאדם צריך תמיד לבוא בגישה של "מה אני יכול לתת לשני" 

ברגע שמתחילים לחשוב בכיוון של (יעני) שוויון זכויות, ואני אתן רק כך כך שהיא לא תנצל אותי..

פה כבר מתחילה הבעיה בזוגיות (ובמידות בכלל)

עם כל בן שאני יוצאת איתו, אני מבהירה לו מההתחלה שאני גם משלמת. וישר כמובן מבהירה שזה לא בגלל פמיניזם כזה או אחר, פשוט זה נראה לי לא הוגן שהוא ישלם עליי.

מה אני? ילדה מסכנה שלא יכולה לשלם על עצמה? וחוץ מזה ששנינו בד"כ עניים ומסכנים (סטודנטית ובייניש, מה כבר יכול להיות?) ולשנינו אין כסף מיותר, אז למה שיבזבז אותו עליי?

אני יכול להבליג,

אבל מסכנים? .. 

איפה הערך העצמי?

(:

ובכן ....

אני .

לפחות בהתחלה-שכל אחד ישלם על שלו,

לי אישית לא נעים שישלם עלי מישהו שהוא לא בהכרח במצב כלכלי יותר טוב ממני ולא בטוח שיהיה לי איך לגמול לו על כך..

אבל אם הקשר מתקדם מאד- אני חושבת (וגם קצת מקווה) שארגיש יותר בנוח שהוא ישלם

ובאותה מידה אני אשלם עליו לפעמים..כך נראה לי..

אא"כ הוא יגיד ויבקש לשלם כי כך הוא מרגיש שנכון לעשות...

בד"כ זה שתיה וזהו.

אם הגבר עובד אז למה שלא ישלם (או חצי חצי - מה שמתאים)?

אבל אם הוא לא עובד - כדאי להתעקש (כמובן בגבולות ההגיון הבריא) גם אם הוא לא מוכן (כן, לפעמים לגבר לא נעים לתת לאישה לשלם אבל אח"כ יהיה לו קשה להמשיך לשלם ואז זה בעיה שקשה לצאת ממנה - נקודה למחשבה)

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.