תני חיוך ומייד.. 

אגב,  שם מגניב הניק הזה.. (: 

היא רק מנסה לעקוץ....

אני מוכן לאסוף את המדוייטת מהבית, קונה לה שוקולד טעים, קוטף לה פרח, מציע לקנות לה שתיה...

מצד ההגיון הייתי אומר שבהתחלה חצי חצי-

וכשיש איזה קשר סמפטי, אז הגבר ישמח לשלם..

למרות שבפועל נראלי העולם נוהג הפוך.
 

אתם מנסים לשלם על הגברת כשהיא מסרבת.

פגשתי פעם עקשנית לא מהעולם הזה..

בעבר יצאתי עם איזה אחת שאשכרה התעקשה לשלם עליי... 

ובתור אחד שאוהב לעשות חסד. נתתי לה את מה שרצתה.. (: 

תעדכני אח"כ איך היה ...

ולרגע חשבתי שאני לא יקבל עדכון.. (: 

בקיצור תלמדי , דייט הבא על חשבונך..

היא כבר נשואה.

אבל אף אחד לא יודע מה יילד יום..  

שלא נדע..

ושזו למעשה מוסכמה טיפשית שצריך להפסיק

לא מצחיק  בכלל, להוציא עליי סכום ..  

ששלמתי עליה עד היום מטרידה אותי, 

עזבי אותי.. (: 

אגב,  מחר בערב פנויה? 

אל תדאגי נעשה חצי חצי? 

בכך שהבחור - בהתחלה (הדגשה בהמשך) - ישלם גם על הבחורה.

אבל, וזוהי ההדגשה - זה בנוגע להתחלה, ממש לפגישות הראשונות. וגם אז כמובן לא להשתולל במחירים, בטח אם הבחור הוא בייניש/סטודנט תפרן בדרך כלל...  ובכל מקרה, בפגישות טיפה יותר מתקדמות (נניח, 5-6 וכו'..) כבר הגיוני מאוד שהבחור לא ישלם הכל על הבחורה אם בכלל... בחורה שמצפה שגם בפגישות מתקדמות הבחור ימשיך לשלם כל הזמן (וזה בדרך כלל יגיע עם "מחשבה" שהבחור הוא כל הזמן בכל הפגישות האלו זה שיהיה צריך להגיע עד לעיר של הבחורה...) - תחשב בעיניי בחורה מוזרה ואני אבדוק טוב כמה הרגישות החברתית שלה מפותחת...

אז אוכל קצת יותר להבין "התעקשות" להמשיך עם ה"מעמדות" האלו כמו בעבר. עד אז, אני לא מאמין בזה עד הסוף. אני כן מקבל את זה שתהליך החיזור הראשוני לפחות צריך להיות של הגבר - אבל זה ממש לא צריך להעמיס עליו בלי סוף.

מוזר שנשים שחושבות שהיום הן יכולות להיות לא פחות מכל בחור ובחור ושבחור ש"יעיז" להגיד להן שלדעתו האישה צריכה לשבת בבית ולגדל את הילדים ולא לעבוד - יקבל מהן "שטיפה" על כך - נשים כאלו הרבה פעמים יחתכו בחור בגלל שלכאורה הוא "קמצן" או "לא מספיק גבר" כאשר בפגישה חמישית הוא כבר מציע לה להתחלק בתשלום (שימי לב, רק "מציע". אפילו לא קובע עובדה..).

כמו שאמרתי ברישא - אם אישה היא "מושפעת" והבעל הוא "המשפיע" - אז בבקשה, תראו לנו שזה נכון בעוד ועוד ועוד אספקטים ולא רק באלו שנוחים לכם. 

וזה עוד בלי להתייחס לעובדה שפעמים רבות לבחורים האלו אין הכנסה יותר מידי פנויה כי מה לעשות והם לומדים תורה כי בן תורה אמיתי צריך כמובן לעשות מסלול ישיבתי כלשהוא... ככה שבכל מקרה תזרים המזומנים שלהם די דחוק. 

אבל בפועל הם משלמים, כי הם בטוחים שזה התפקיד שלהם..

הטוסט כבר מוכן...

דימוי עצמי זה בינך לבין עצמך

גאווה זה בינך לבין אחרים

אני הולך לישון אני עייף..

וכמובן זה משתנה בין כמה לשלם? 

וכן בין בנות נורמליות שלא ירצו מאשר כאלו נצלניות שתמיד ירצו.. 

אבל אני מתכוון... שבנאדם צריך תמיד לבוא בגישה של "מה אני יכול לתת לשני" 

ברגע שמתחילים לחשוב בכיוון של (יעני) שוויון זכויות, ואני אתן רק כך כך שהיא לא תנצל אותי..

פה כבר מתחילה הבעיה בזוגיות (ובמידות בכלל)

עם כל בן שאני יוצאת איתו, אני מבהירה לו מההתחלה שאני גם משלמת. וישר כמובן מבהירה שזה לא בגלל פמיניזם כזה או אחר, פשוט זה נראה לי לא הוגן שהוא ישלם עליי.

מה אני? ילדה מסכנה שלא יכולה לשלם על עצמה? וחוץ מזה ששנינו בד"כ עניים ומסכנים (סטודנטית ובייניש, מה כבר יכול להיות?) ולשנינו אין כסף מיותר, אז למה שיבזבז אותו עליי?

אני יכול להבליג,

אבל מסכנים? .. 

איפה הערך העצמי?

(:

ובכן ....

אני .

לפחות בהתחלה-שכל אחד ישלם על שלו,

לי אישית לא נעים שישלם עלי מישהו שהוא לא בהכרח במצב כלכלי יותר טוב ממני ולא בטוח שיהיה לי איך לגמול לו על כך..

אבל אם הקשר מתקדם מאד- אני חושבת (וגם קצת מקווה) שארגיש יותר בנוח שהוא ישלם

ובאותה מידה אני אשלם עליו לפעמים..כך נראה לי..

אא"כ הוא יגיד ויבקש לשלם כי כך הוא מרגיש שנכון לעשות...

בד"כ זה שתיה וזהו.

אם הגבר עובד אז למה שלא ישלם (או חצי חצי - מה שמתאים)?

אבל אם הוא לא עובד - כדאי להתעקש (כמובן בגבולות ההגיון הבריא) גם אם הוא לא מוכן (כן, לפעמים לגבר לא נעים לתת לאישה לשלם אבל אח"כ יהיה לו קשה להמשיך לשלם ואז זה בעיה שקשה לצאת ממנה - נקודה למחשבה)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?