ליסוע לשבתות אם אפשר. שבת כשאסורים יותר קשה מיום חול שבו בד"כ יותר עסוקים בדברים אחרים.

תקנו משחקי קופסה ותשחקו- זה ממש ממש כיף!

תכתבו מכתבים אחד לשני
תלמדו משהו ביחד
ותנסו לדבר על הגעגוע והרגשות (בגבול שטוב לכם), לספור את הימים (כמו לפני חתונה!) וגם לשחק משחקי זוגיים ביחד (משחק הפתקים, להכין חפש את המטמון ברחבי הבית, לכתוב מילים טובות אחד על השני...).

בהצלחה!!!

לכתוב בפתקים נושאים ואז צריך לדון עליהם...
או לכתוב בפתקים מה שרוצים- העיקר שיהיו נושאי שיחה מובנים ...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

גם אני חשבתי ככה פעם

אבל הופתעתי לטובה.

קלפים, דמקה, שש-בש...

אני מבינה את הרעיון שעומד מאחורי זה.

להוציא את הטוב בתקופה הזאת ולהפוך אותה לנחמדה.

אבל לא חושבת שצריך לעשות מזה כלל.

בואו נודה בזה, התקופה שאסורים היא תקופה מבאסת.

אפשר למצוא בה את הטוב בלה בלה בלה, אבל אל תשקרו לעצמכן, זה לא באמת כיף, בטח לא לכתחילה.(בהנחה שהקשר טוב בין בני הזוג)

זה כמו, להבדיל, שמישהו שהיה חולה במחלה קשה יאמר לך שהוא קיבל המון דברים מהתקופה הזאת. זה יכול להיות נכון כמובן אבל זה לא אומר שהתקופה הזאת לכתחילה היא טובה וכיפית, אם היו נותנים לאדם אפשרות לבחור- הוא היה מחליט מרצונו לעשות את זה? סביר שלא. אז זה לא "מתנה" לכתחילה. "מתנה" אמיתית זה משהו שבאמת טוב לך וכיף לך איתו ותבחרי שוב ושוב לעשות אותו ולקבל אותו, מרצון חופשי.

אני לא וידעת אם התנסית בזוגיות חילונית ללא שמירת טהרה? לאורך מינימום חמש שש שנים...

בהנחה שלא התנסית.

נסי לדמיין את הקשר שלך ושל בעלך ללא הנידה!

האם היית מוותרת על כל לילות הטבילה המרגשים שהיו לכם.

נראה לך שאפשר להתרגש כך אחד מהשנייה ללא ריחוק מאולץ על ידי מצוות הקל.

כאישה שמנווטת את הרגש שלה לרוב על פי חשיבה הגיונית.

אני מוצאת שללא מצוות נידה מזמן יצר המיאוס היה פולש בינינו גם אם לא היינו מודים בזאת.

או שהיינו סובלים או בוגדים או מתגרשים מסיבות לא ברורות כמו הרבה זוגות בישראל.

אז נכון שאני לא מאושרת כשאני אסורה אבל אני מאוד מאושרת כשאני מותרת תראי לי אישה חילונית שאחרי שש שנים מתרגשת מבעלה. ולכן עם עומס החיים בית עבודה וילדים אני שמחה על הימים בהם יש זמן לקשר רגשי ופיתוח האהבה באמת.

אני מוסיפה מההכרות שלי עם כמה נשים יש בעלים שגורמים לאישה להרגיש פחות חשובה בתקופה שהיא אסורה זה יכול לגרום לצער רב וההפך מחיזוק הקשר. זו כבר בעיה אחרת וצריך לטפל בה.

בוחרים איך לחיות אותם.

להתחיל להתבאס או לא מהחיים עצמם זה דופק את החיים - גם בזמן שמותרים וגם בזמנים הכי מאושרים

ב"ה
כתבת: 
"בואו נודה בזה, התקופה שאסורים היא תקופה מבאסת.

אפשר למצוא בה את הטוב בלה בלה בלה, אבל אל תשקרו לעצמכן, זה לא באמת כיף, בטח לא לכתחילה.(בהנחה שהקשר טוב בין בני הזוג)".

אז באמת היא מבאסת, אולם- זו לא תקופה של בדיעבד אלא מלכתחילה!.

מלכתחילה היא מבאסת וטובה!

בשבילי זמן ההרחקות הוא מתנה!

כי כמה שכיף לקבל חיבוק.. באיזה שהוא שלב כשהוא לאורך זמן ארוך מידי הוא כבר הולך ומתעמעם.

התקופה הזאת מוסיפה המון לזוגיות ולחיבור.

והיא תורמת לי בדיוק כמו התקופה שמותרים!

אני לא חושבת בדיעבד.. כי כשאני בהריון ננח או עם מניעה לתקופה ארוכה..אני מתגעגעת להרחקות ומה שהן מביאות איתם.

לא אוהבת שהופכים את הטעם של המצוה לאישו.

בעיקר כי אז מגיע זוג שאומר "לנו זה יותר מזיק ממועיל- אז בואו נחפף" 

המטרה של שמירת טהרה והרחקות בנידה- היא שמירת טהרה בבית. 

אלו הלכות הטהרה היחידות שנשארו לנו מימי ביהמ"ק (פרט לאיסור על כהנים לקרב למת)

אבל המטרה היא טהרה. לא חיזוק הזוגיות.

חיזוק הזוגיות זה מעז יצא מתוק- בואו לפחות נוציא מזה משהו טוב. לא אוהבת שהופכים אותו לאישו הגדול כי הוא לא.

יש לנו הלכה- וצריך לשמור אותה בכל מצב.

הלכות נידה לא נדחות בגלל שלום בית (לא חומרות, ההלכות עצמן, הכי בסיסיות. חומרות יכולות להדחות מפני שלום בית במקרים מסויימים)

אז נכון שלא כדאי לשבת כל היום בבית ולרטון כמו פולניה טובה וכן כדאי להשקיע ולנסות להפוך את התקופה הזו למשהו נחמד ולהוציא ממנה דברים טובים (או לפחות למנוע ממנה להרחיק..)

אבל אני בהחלט לא חושבת שזו תקופה שהיא לכתחילה נצרכת.

אין לי בעיה להיות כל חיי טהורה.

לא מחפשת להיות נידה.

לא מתגעגעת לזה בשקל כשיש תקופות ארוכות של טהרה (הריון,הנקה וכו') הפוך- רוצה שהן ימשכו לעד.

לא זוכרת בדל של צל מחשבה של רצון לאיזו שהיא הרחקה שהתגעגעתי אליה.

תיארת דיי במדויק את מה שאני מרגישה...

ובאופן המותר

מונפולים וכדו

זה יהווה סוג של גיבוש מהנה..

היא שאלה איך מעבירים את הזמן שהקשר בינהם כמו קפוא ....יש קושי בתקשרת..

אם זה זמן מבאס הוא מתנה זה מששו אחר..

אני מכירה כמה חברות שספרו לי את זה לפעמים אין לנו מה לדבר ..[אני באופי שלי לא יודעת להפסיק לדבר]

אבל לא לכולם התקשרת היא קליק  [וזה יכול להיות גם למוכשרים ...]

דברים ביחד יוצרים קשר אז היא בקשה רעיונות..

זה באמת תקופה שצריך ללמוד איך להתנהל בה נכון.

מצד אחד-יש חשש (אמיתי ונכון) מיותר מדי קרבה, כי ב"ה קשר טוב זה קשר שבו קרבה נפשית מובילה לקרבה פיזית שלא נכונה לימים האלו.

מצד שני- יש רצון, והוא גם רצון נכון וטוב, לקרבה נפשית.

אז מה כן יכול לעזור-

- לצאת החוצה, בחוץ גם ככה אנחנו רגילים להתנהל אחרת- לא מראים קרבה פיזית וכו'. 

בין אם מסעדה או סתם טיול בשדרה, או אפילו נסיעה באוטו ושיח

- מכתבים. לכתוב מכתבים אחד לשני- יש בזה קרבה אבל היא פחות פיזית.

- לעשות דברים יומיומיים ביחד כמו באמת לשחק, לבשל, ליצור, לסדר וכו' 

- ללמוד ביחד איזה ספר קודש.

מעבר לזה- לדבר על זה כשמותרים, לחשוב יחד על פתרונות שמתאימים לכם כזוג- למה שאתם אוהבים ומקרב אתכם.

ללמוד על חשיבות העניין של שמירת הרחקות וכו' 

ובעז"ה להתקדם בזה.

ב"הצלחה!

כמה חברות ספרו לי שהיה להם תקושי הזה של התקשרת והקפאון ואחרי שנולד ילד זה מאד מאד השתנה...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.