בסניף בני עקיבא אצלנו בעיר, הגרעין רוצה להפריד את הסניף. הנוער פחות.
בתור נוער אנחנו גם יודעים שאם מפרידים את הסניף אנחנו מאבדים הרבה חבר'ה ומי שיגיעו יהיו ילדי הגרעין בלבד, שמספרם נמוך מאוד.
הסניף אצלנו חצי נפרד, זה אומר- הסניף מעורב אבל השבטים נפרדים (לדוגמה: מעלות בנים ומעלות בנות, הרא"ה בנים והרא"ה בנות).
מה אתם אומרים? להפריד את הסניף או להשאיר אותו במצב הנתון?
המצב של עם ישראל עדיין לא מושלם ולכן יש מקומות שצריך שיהיו סניפים חצי נפרדים כדי לקרב את עם ישראל, עם זאת איפה שאפשר להפריד את הסניף (יישובים, שכונות דתיות) צריך שיהיו רק סניפים נפרדים.
בס"ד
גם במחלקות של בתי החולים יש יהודים שהמצב שלהם לא מושלם.
אולי נפצע את עצמנו, ונדביק את עצמנו בכל המחלות ומרעין בישין שבעולם, כדי לשלוח נציגים לכל המחלקות, שיוכלו לקרב את עמ"י?
יותר דומה למה שעשה ר' אריה לוין שהלך לבקר בבית החולים למצורעים, שכולם פחדו מלהכנס שם שמא ידבקו.
לא להפריד. כל המטרה בסניף בעיקרון זה לקרב קצת את הנוער.
בזה שמפרידים את הסניף ובאים רק ילדי הגרעין בעצם מרחיקים את כל אלה שיותר צריכים קירוב..
ועד כמה זה ישתנה כשהסניף יהיה נפרד.
האם נוצרת כתוצאה מזה מציאות של חברים וחברות?
האם יש חיי חברה מעורבים בסניף, מחוץ לזמני הפעילות עם המדריכים (שלפי מה שהבנתי נפרדים)?
האם בישב"צים נשמר דיסטאנס בין הבנים לבנות?
האם בסניף יש ידידות נימוסית/אוירה קלילה/סחבקיות-שכונה/רדידות ושטויות בין הבנים לבנות?
האם כשהסניף יהיה נפרד, חלק מאלו שהם חברים-חברות (או סוג האנשים שמגיעים לסניף והופכים לכאלה עם הזמן), יגיעו לסניף והשינוי יפחית את הסיכויים שזה יקרה איתם?
האם החבר'ה בעיר שמגיעים לסניף בקשר עם בנות גם בלי קשר לסניף?
האם בסניף נפרד הישב"צים יהיו נפרדים ג"כ? (אם כי ודאי שהאוירה תישמר יותר)
כל אלו ועוד דברים שאפשר וראוי לשקול. אני לא מצפה שתתני לי תשובות על שאלותיי, כי זה עדיין מסובך ואין בזה פתרון ברור וחד. אז רק ניסיתי לעזור ולתת כיוון.
וכמובן, שכדאי (כדאי? חובה!) ללמוד את ההלכות הקשורות לענייני הקשר בין בנים לבנות, הן כדי לדעת את האסור והמותר, הן כדי להבין את חומרת הדבר ולשקול נכון יותר, והן כדי לדעת להיזהר בהלכות בעניין בסניף המעורב, ובחיים בכלל..
את עיקר ההלכות הנוגעות לענין כמדומני שאפשר למצוא בשו"ע אבן העזר, סימן כ"א סעיף א'.
בס"ד
ומסתבר שיש גם לא מעט פוסקים שחושבים כך, במגבלות כאלו ואחרות.
והרב השני שהזכרת לא נחשב.
בס"ד
אז מה אתה עושה פה? אני בטוח שישיבות רבות ישמחו לקבל אותך כראש ישיבה... <צ>
רק כדי להבהיר, רבותיי אוסרים, וגם מהיכרות שלי עם חברים אני חושב שזה דבר רע, כמו שאפשר לראות מהתגובה הזו. אבל אני מוכן להכיר בזה שיש מי שחושב אחרת, למרות המחוייבות המלאה שלו לדבר ה'. אז בבקשה, קצת ענווה.
שהסניף יהיה נפרד.
כי זה הרי בעייתי מבחינה הלכתית.
אם לא מעניינת אתכם ההלכה אז אין לי עצה.
אבל לא הבנתי מי זה הנוער ומי זה הגרעין? הרי הגרעין הוא גם נוער,
אז הנוער הכוונה לחניכים?
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
