בכל מקום פרפרים.
שליטה עצמית זה הכי חשוב
אסור להיכנע
פשוט אסור!!!
בכל מקום פרפרים.
שליטה עצמית זה הכי חשוב
אסור להיכנע
פשוט אסור!!!
ואלוהים שם מחייך
כשאתה סובל
שולח מלאכים
ואמא
אני נופל
את יכולה לארוז
לארוז את הכול
אל תשכחי ת'צרות שלך
את עוד צריכה תיק גדול
את יכולה לארוז
לארוז את הכול
אל תשכחי ת'שקרים שלך
את עוד צריכה תיק גדול
אני פרפר
אני פרפר שהיה פעם גולם
אז תפסיקי בכנפיי, לאחוז
את יכולה לארוז
לארוז את הכול
אל תשכחי את הרגש שלך
את לא צריכה תיק גדול
את יכולה לארוז
לארוז את הכול
אל תארזי אותי בטעות
הפסקתי לסבול
כי אני פרפר
אני פרפר שהיה פעם גולם
אז תפסיקי בכנפיי, לאחוז
את יכולה לארוז
שוחה בתוך בריכת דמעות
זה זמן קשה מאוד לחיות
בלבול אוחז בתוך ליבי
גדר של חרדות סביבי
אני הולך לאיבוד לך
זה לא אומר שאני לא אוהב אותך
כי אני כן, כי אני כן
על המרפסת הקטנה
אני זקוק לנגיעה
תגידי למה השכנים
נראים תמיד מאושרים
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)