'ממוצע מחבר' זה איש בשר ודם שמרוב דבקותו בה' הוא בטל אילו בתכלית מצד עוצם ביטולו הוא מקשר אותנו לה'

להבדיל מ'ממוצע המפסיק' שמישהו בשר ודם משרגיש עצמו ליש ודבר נפרד וטוען שצריכים להתחבר אילו והוא יקשר למי שלמעלה ממנו - זה עבודה זרה.

כי ה' לא שורה באחד שמרגיש את עצמו ליש ובעל גאווה

ולא כדאי לומר אותם בקול. במיוחד לא בפורום שנמצאים בו הרבה לא חבדניקים.

אמירה כזאת- "הם פשוט לא מודעים לזה" מרחיקה יהודים במקום לקרב.

לדעתי לפחות. בתור לא חבדניקית.

ואם כבר הגבתי פה, אני עדיין לא קיבלתי תשובה מספקת לשאלה שהועלתה פה... אני רואה שהרבה פעמים השיח ביני ובין חברותיי הוא- לעשות נחת רוח לה', לעשות את רצון ה', לחשוב האם ה' מרוצה מאיתנו.

לעומת זאת בחב"ד אני שומעת הרבה את השיח של- לעשות נחת רוח לרבי, לעשות את רצון הרבי, לחשוב האם הרבי מרוצה מאיתנו.

לא נורא

נעים להכיר

ויזניץ.

אפילו אכילה ביום כיפור זה בסדר. רבי וזהו.

מה חסיד ויזניץ צריך לחשוב בקומו משנתו לפני מודה אני?

איך להרבות כבוד שמים וכבוד ויזניץ.

מה ילד חסידי (ויזניץ)אומר לפני מודה אני?

בוקר טוב לרבי שיהיה בריא וחזק.

ילד שנמצא באלעד והרבי בבני ברק -  מה תעזור האמירת בוקר טוב?

זה עוזר! האבהת ישראל (מויזניץ)היה מאחל מרחוק .

---

תרגום תוכני צמוד למילולי - מי שיודע טוב וזמן לתרגם יותר מדויק

הראית שיש עוד חסידות שיש בה משהו דומה (לא מכיר מקרוב כדי לדעת עד כמה זה דומה).

זה לא שולל את הביקורת שיש על התופעה הזו. מי שחולק על זה כשזה בחב"ד, לא יירתע בד"כ מלחלוק על זה גם אם ידע שזה גם בוויז'ניץ.

אז חב"ד יותר מוכרת, והיא גם מנסה להשפיע על אנשים מבחוץ, אז יותר מדברים עליה.

אני לא יודע בכמה חסידויות זה ככה, אבל אני יודע מהיכרות שזה לא בכל החסידויות.

***

חומש דברים: 

"תורה ציווה לנו משה"

***

הרמב"ם:

"וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו--הרי זה מקדש את השם".

רגע.. איך יוסף פרש באמת מהעבירה? 

"באותה שעה באתה דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון"

***

רבינו בחיי :

עה"פ בפר' כי תשא (לג, ז) "והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה":

וז"ל: "והיה הכתוב ראוי לומר 'כל מבקש משה', אלא מכאן שנקרא משה בשם המיוחד, וכן מצינו שנקרא יעקב בשם א-ל שנאמר 'ויקרא לו א-ל אלקי ישראל'... וכן מצינו ב'שם' הצדיק שנקרא בשם המיוחד, הוא שכתוב (בראשית כה, כב) 'ותלך לדרוש את ה'', וכתיב (שם, כג) 'ויאמר ה' לה', ודרשו חז"ל (ב"ר כ, ו) על ידי שם, כי השם המיוחד לא דיבר עמה כלל וכו', וטעם הדבר בכולם, כי הדבק בדבר נקרא על שם הדבר שידבק בו, ונקרא השליח בשם השולח".

***

גמרא ירושלמי:

"'וה' בהיכל קדשו' (חבקוק ב, כ), הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין'

***

הזוהר הקדוש:

"וכתיב (שמות לד, כג) 'יראה כל זכורך את פני האדון ה'', מאן 'פני האדון ה'', דא רבי שמעון בר יוחאי" 

***

אבל האמת, אני לא מאשימה אף אחד.... לא כל אחד יכול להבין מה זה על ידי...

מה זה שליח אמיתי של ה'. מה זה ממוצע המחבר. יש כאלו שמחוסר הבנה נסחפים אחרי שיטת בארנס הסוכן שב"כ...

תראי מה הרמב"ם אומר:

"לפי דעתו של בן אביו מלמדו. כיצד אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא (ויוציאנו) [ויצאנו] לחירות. ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו על ידי משה רבנו (הכל) לפי דעתו של בן:

(יש אגב כמה מאמרי חסידות בחבד שמדברים על אלוקים... אם תבקשי יפה אני יכולה למצוא לך כמה...

אחותי, כל חסידות חב"ד מדברת על אלוקים. אם מישהו לא פותח ספר חסידות טוען שלא מדברים עליו זו בעיה שלו. אם מישהו עושה מה שמוטל עליו כחסיד ולומד כל יום משהו בחסידות אז הוא הולך עם הקבה במחשבה בכל רגע)

"ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן"

רמב"ן: "הבה לי בנים"- אמרו המפרשים שתתפלל עלי.

"ויחר אף יעקב"- ...והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להסמך על תפילת יעקב, שבה להתפלל על עצמה, אל שומע צעקה, וזהו וישמע אליה אלקים.

אני מבינה ומקבלת את מה שאת אומרת. אבל בהחלט צריך להיזהר שלא להתבלבל. לזכור מי המקור ומי האמצעי. לא להיסחף...

רק שאת מתייחסת לנקודה אחרת מאשר פותחת השרשור.

ההבדל הוא כמות או איכות.

היא ציינה שכל הזמן אומרים רבי רבי רבי... זה עניין כמותי.

מבחינה כמותית, כל הספרים מלאים ביחס הזה לנשיאי ישראל.

אמירות כמו תורה צווה לנו משה וכדומה...

את מדברת על הצורך לזכור מי המקור ומי האמצעי המחבר. זה עניין איכותי. מסכימה לגמרי.

ובדיוק על זה דיברתי בקטע האחרון בתגובה הקודמת. שיש כאלו שנסחפו בשיטת בארנס וזו אכן בעיה חמורה.

תראי את הקטע שמתחיל ב"אני לא מאשימה אף אחד"...) 

אגב, בעניין הזה מעניין להשוות 2 פירושי רשי בסיפורים דומים.

נחש הנחושת ומלחמת עמלק. (בשניהם המבט כלפי שמים הציל...)

במלחמת עמלק משה משווה את יהושע אליו. רש"י שם ממשיך את ההשוואות עד דברי חז"ל "ומורא רבך כמורא שמים" באופן חיובי. ובנחש הנחושת - הוא מציין "השוו עבד לקונו" במבט שלילי.

כלומר, היחס לנשיא ישראל כיחס קדוש ומורא שמיים זה הדבר הנכון. זה אפילו נאמר בלשון ציווי "יהי". אבל אם לוקחים את זה למקום לא נכון זה שלילי ביותר.

אי אפשר לוותר על החובה, על האמת בגלל שיש שטועים ולוקחים את זה למקום לא נכון. כן חייבים ללמוד את הדברים כדי לדייק כמה שאפשר.

(העיקר אומרת לא מסכימה על הכותרת ומביאה בפנים מלא ציטוטים.. )

התחושה היא שבחב"ד יש לא מעט שנסחפו...

וזה מביא לתהיות אם יש משהו בדרך שגורם לכך..

לזה התייחסתי בהודעה הראשונה שלי בשרשור הזה.

אנשים באובססיה על חבד. שיערב להם. לכי תחפרי לוויזניץ.

יש כל כך הרבה מנהגים שונים לכל מיני חוגים. וגם כשהמנהג השונה הוא אצל כמה חוגים שואלים על חבד.

לדעתי יש חוגים שמחקו את החיבור לנשיא הדור באופן מוגזם.

אני לא אגיד להם כופרים בגלל זה ולא יחפש אותם בציציות בגלל זה כל הזמן.

א. באמת מפריע לי הקטע הזה בכל החסידויות.

ב. הסיבה שמדברים דווקא על חב"ד, זה כי הם הכי מוכרים והכי דואגים לפרסם את הדעות שלהם בכל חור..

אז מפריע לך. זכותך לבחור את דרכך בחיים.

אנו מסתמכים על כל כך הרבה מקורות והנהגות של גדולי ישראל.

לך זה נראה היסחפות כשלדעתי את מבלבלת בין כמות לאיכות וההיסחפות היא לא באיכות ובכמות אין בעיה ולהיפך.

זה שיש כמה טועים... זה בסדר...

שנציין אילו טעויות יצאו מהמגזר הדתי לאומי? ממגזר המתנגדים לציונות? לא חסר ברוך השם.

אבל על זה אמרו חז"ל:

"תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁאֲלוּ פִּילוֹסוֹפִין אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֱלֹהֵיכֶם, אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי מָה אֵין מְבַטְּלָה? אָמְרוּ לָהֶם: אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין, הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַזָּלוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים? אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין".

ה' לא מבטל מציאות חשובה בגלל אלו שיטעו!

ואנחנו לא מבטלים את ההתקשרות האמתית לרבי בגלל אלו שיטעו!

לשאול ולהתעניין.. במיוחד כשיש כאן כ"כ הרבה ששים להגיב לי

תודה על המקור הזה. אחלה מקור! 

ועדיין לא לגמרי הבנתי את הסוגיה הזאת. אבל טוב, נעצור כאן.

איך אנשים נסחפו ולא שמים לב לזה..

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.