הרגע ה קרה לי עם 2 בנות. אחת עשתה לי את זה לפני חודש חודשיים כזה וכל פעם שקבענו זמן לדבר  על זה וכמה דברים הפסדתי בגלל זה ובארמת היה יכול להיות לי יותר טוב אם לא הייתי מבטלת דברים בשבילה היא הלכה לחברות בכוונה.

הבת הזאת עשתה את זה גם לעוד בת אחת שהייתה בצד שלי ועכשיו כמו מפגרת היא חושבת כמווהה.

לא סובלת אנשים צבועים את חייההםם

בטח יעבור לה.. וגם אם לא- בעיה שלה שיש לה אופי חלש.

למרות שזה ממש מעצבן שהיא עשתה את זה^^

את הטוב, אבל מותר להיות בני אדם ולהעלב ולהתעצבן.

היו נראים במצב פי אלף יותר טוב כדי להפגש איתן ולנסות להבין. והן פשוט הלכו לחברות באותו יום. ככה כמה פעמים והם נראה לי בכלל עשו את זה בכוונה בימים שהייתי יכולה לשפר את החיים שלי ככה שממש אין לי חשק בכלל לנסות לדבר איתן כי מה אני יודעת מה אני אפסיד שוב

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....