בעיקרון אם מישהי רוצה להתחתן והיא לפחות בגיל 18, זה בסדר (אם היא בוגרת כמובן). 

אז מה בעייתי כאן? אם היא לא מספיק בוגרת, כולם יכולים להיות נגדה, גם אם זה החיים שלה, הרי ברור שרוצים בטובתה.

אלה אם כן זה לא קשור לזה- בוגרת או לא...

תגידי מה הסיבה שכולם נגד זה שתתחתן ומה בעייתי כאן. כדי שנבין יותר ת'תמונה ונוכל להתמקד במשהו ולעזור לך יותר.

בהצלחה... 

שכולם חושבים שזה לא חכם להתחתן עכשיו כי אין לה מושג מה זה אומר בכלל והיא לא מוכנה מספיק וזה..

אולי יש בזה משו..

אבל היא ממש רוצה 

היא כן בוגרת אבל יש משו במה שכולם אומרים לה שהיא לא באמת יודעת לקראת מה היא הולכת..

ותכלס, בארך כל מי שהתחתן לא באמת ידע לקראת מה הוא הולך... אז שתלך על זה ושיהיה לה בהצלחה...

השאל היא האם מוכנים לשינויים או לא. 
אם לוקחים את החיים כעבודה אין סופית ומוכנים להתגמש ותמיד לזוז קדימה אז אני חושב שזה נפלא להתחתן בגיל כזה.

אבל ברגע שאת הבנאדם היחיד בערך שתומך בעדה.. אז קצת קשה.

וכן הסברתי לה שאולי זה לא נכון.. ברור.. שלא תחיה באשליות..

אבל לא יכולה להגיד לה שלא תעשה אתזה..

לפעמים אדם עושה טעות ויכול להרוס את עצמו 

בכל מיני החלטות גדולות שהוא עושה בחייו

את זה יכולים לדעת רק אנשים שממש קרובים אליו

וממש אוהבים אותו 

ולפעמים גם הם טועים והוא צודק

יש לי אחות שהתחתנה בגיל הזה והכל טוב אצלה וברוך השם היה נשואה 10 שנים באושר גדול מאוד 

ויש לה 5 ילדים מתוקיםםםם

בס"ד

בגלל שסביר להניח שלא, הייתי מסתייג

עדיף לחכות סה"כ שנה-שנתיים ושייראה קצת יותר נורמלי.

18 זה עוד גיל בעייתי.

חבר שלי עומד להתחתן בגיל הזה וכולם מעקמים לו את האף... לא חבל?

אז זה לא נראה לי הגיוני כל כך.

זה רק התסמין.

מעקמים את האף כי לא רגילים בעולם להתחתן בגיל הזה, למה לא רגילים? כי רוב רובם של הנערים המגיעים לגיל 18 נחשבים עדיין בגיל ההתבגרות. כולם עם פרפרים בבטן כי רובם טוענים "מה שבא בקלות הולך בקלות" - וזה לא פשוט את/ה מוצא/ת את הבעל/אישה שלך > שמעת כמה סיפורי אהבה או אפילו הבנת מזה להקים בית > חתונה.

זה יותר להתמצא בזה, בעיקר העניין של הניסיון שרוכשים בשנים האלה.

כך אני חושב, לא משהו אישי

קיצור צריך להתייחס לגופו של עניין ולא להתייחס למי מעקם את האף ועד כמה.

שיהיה לו אף עקום"...

בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אך הסיבה שבגינה אתה היוצא מן הכלל צריכה להיות מאוד מספקת.

אני רק מציג את הצד הנגדי, אבל מאחל טוב ומזל טוב בכל מקרה

וד"א אני בת 18 (כמעט 19) ומאורסת ב"ה

למשל, להיות מספיק אחראי, בשביל לפרנס [גם אם זה יצריך לקום בזמן בבוקר, למשל..].

או להיות מספיק אחראי, כדי שכשהאישה שבוע חולה בשפעת, וצריכה את הבעל בסביבה, שהוא יוותר על דברים שהיה מתחשק לו ללכת אליהם.

או לא לריב מריבות של ילדים קטנים עם האישה.

וכל זה בגרות שנצרכת כדי להתמודד עם החיים הסטנדרטים, לא עם אתגרים מיוחדים שעלולים להיות.

דבר ראשון ברור שלתמוך בה, אבל זה לא מחייב לתמוך בדעה שלה!  צריך לבדוק מהיכרות קרובה אם היא באמת בנויה לזה...

אף פעם אין תחושה ש'באמת בנויים לחתונה' אבל יש רצון וידיעה פנימית שרק אדם יכול לדעת מהיכרות וברירור פנימי שלו עם עצמו איפה הוא ביחס לזה. ואת בתור חברה קרובה כדאי שתכווני אותה לברר את הרצון הזה, אם הוא ברור לה אז תהיי לצידה! בהצלחה צדיקה!

המלצה שלי לא מחייב.

אני יפרט למה:

צריך שני דברים כדי להתחתן:

1. אחריות- חדר מסודר, לעשות את המוטל העליה, שעורי בית וכדו'(לבנות גם לשטוף כלים ).

2. לב טוב- פשוטו כמשמעו.

איך נדע אם יש לנו את שני הדברים האלו??

נפנה למי שהכי מכיר אותנו:

הורים חבר\ה הכי טוב אבל מישהו שלא ישקר(יותר נכון יחניף) לנו, כי זה עניין חשוב.

וחוץ מזה בלי קשר ל-1 ו-2 כדאי לקבל קצת(קצת הרבה) יסודות בתורה כגון הלכה ואמונה לפני שמקימים בית ובמדרשה נראה לי זה הכי טוב.

בהצלחה .

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....