הייתי בפריז וגם בדוּמא
תיעדתי בארבע קצוות תבל,
פצועים והרוגים ראיתי כמה,
אך אין שקוף כמו דם של מתנחל.
מעט טיפות של דם זולגות
קצת אבנים וקצת דקירות,
אך אין שם עדשה של מצלמה,
ובדרכים מעמסה,
גם יריות וגם דריסה,
קטעי פסיפס מתוך תמונה שלמה.
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
צריחי המגדלים בירושלים
וסמטאות השוק הצבעוני,
הרגו פה פעם יהודי או שניים,
זה רע מאוד, עצוב וגזעני.
אך מחבל בתל אביב,
כולם בפחד מסביב,
ומדווחים לאורך השבת,
כאן זה אחרת, זה מרכז,
כאן לא בכל יום דם ניתז,
לאן המחבל ההוא נמלט?
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
אבני דרכים, שמשה שקצת נשברת,
ומשפחה בלחץ ומצוקה
זה לא מצדיק ליצור עכשיו כותרת,
אם לא הייתה שם לִיא המלכה.
במחשכים שבשומרון,
בעציון ובחברון,
מעבר לידוע המוכר,
אין איש יודע מה יטמון
המשך הכביש בעקלתון,
ואם יטמון – האם זה יסופר.
שלום לך ארץ מרוחקת,
על גב ההר, בין שכם לתעאיוש,
גם אם לעתים מתים פה על הדרך,
זה רע מאוד, אך רע יותר כיבוש.
כתב: רן חורי
.. לא לרגישיםם..
