התוצאה של מה שעובר עלינו היא טובה, אבל הדרך יכולה להיות יותר טובה

אבל האמת היא שהקושיה טובה מאוד

זו שאלה מסובכת. הרמב"ם בהלכות תשובה עונה עליה..

שהקב"ה עושה את זה כדי שנגיב, שנחשוב, שנלמד ושנתפלל, שנדבר איתו.. שנבקש!! משל יפה: (אני לא יודעת מה המקור)

לאיש אחד, עשיר, היו שתי נשים, אחד שאהב פחות, ואחד שאהב יותר.
זאת שאהב פחות באה אליו וביקשה אלף ש"ח לכל מיני דברים, אז הוא נתן לה מליון ש"ח, לא באמת היה איכפת לו למה, [כסף זה לא הבעיות שלו בחיים] רק שתקח מה שהיא רוצה, תעזוב אותו ותלך.

אשתו השניה, [שהוא אוהב יותר] באה וביקשה גם היא אלף ש"ח. אז הוא התחיל לשאול אותה מה היא רוצה לקנות,לאן היא הולכת וכו', ואז נתן לה רק מאה ש"ח!

אמרנו שכסף זה לא הבעיה שלו, וזאת האישה שהוא יותר אוהב, טבעי שיביא לה יותר ולא משנה למה, לא??

אז לא. הוא באמת אוהב אותה והוא לא התקמצן עליה. הכסף לא היה תלוי במה אשתו מתכננת ולאן היא הולכת, הוא כ"כ אוהב אותה שהוא מתענין בה, הוא רוצה לדעת מה היא חושבת ומה מענין אותה, רוצה לשמוע אותה, ולדבר איתה. הוא נותן לה רק קצת, חלק, כדי שתחזור!! שתבוא שוב!! שידברו אחד עם השני. הוא רוצה להרגיש את הקשר איתה, לחזק אותו. 

הוא שם, אוהב ורוצה לתת!!    זאת שהוא פחות אוהב, לא ממש איכפת לו מה איתה, שתקח מה שהיא רוצה ותלך, שתבלה.
אבל לה הוא מחכה שתחזור, מחכה לשמוע ממנה, רק שתבוא ותבקש!!, שתהיה קשורה אליו!

הנמשל די ברור זה דרך מאוד מעניינת להסתכל על המציאות. הקב"ה לא סתם זורק לנו קשים, התמודדויות ומקרים שונים בחיים. הוא לא מתקמצן. זה לא כי הוא רוצה שנלך ונסתדר עם זה לבד. הוא רוצה שנפנה אליו!! שנדבר, שנבקש, שנזכור שהכל בידיו והכל ממנו. שהוא באמת רוצה בנו. אוהב ומתענין. רוצה שנרגיש שהוא אבא!! שהוא קשור אלינו!

מקווה שזה עונה על השאלה שלך.. גם אם לא זה הסתכלות יפה על קשיים שלכולם יש בחיים

 

• היה היה מלך שהיו לו שני בנים. האחד היה גר בארמון. כל מה שבן זה רצה - היה צריך לבקש קודם מאביו, שגם לא תמיד הסכים. הבן השני חי מחוץ לארמון, ואף פעם לא ראה או תקשר עם המלך, אבל היה לו תקציב מכובד שיספיק לו לכל החיים אם לא יותר. כל מה שהוא רוצה - הוא מקבל, יש לו הכל. חוץ מקשר עם אבא שלו.
• הנחש (עפר תאכל כל ימי חייך - לכאורה זה טוב כי בכל מקום אליו הוא הולך יש לו אוכל)
• מצרים (שלא צריכים גשם)

שלפעמים ה' קובע לנו דברים לפי המעשים שלנו ואולי דבר אחד שהוא קבע לנו זה בכדי ללמדנו ובכך הטוב אך אם שינינו את מעשינו אנחנו יכולים גם לשנות את הגזרות עלינו. (אני יודעת שזה לא מספיק אבל זה מה שהצלחתי להוציא כרגע מהמוח הלא עובד שלי) אבל בתכל"ס השאלה טובה

"החושב בתפילה שמשנה את העניין האלקי, הרי זה מחרף ומגדף, והחושב שאינו משנה אלא את עצמו הרי זה מקטין את ערך התפילה, ועמה יחד את כל הערך של העבודה האלקית. אבל המכוין, שהוא פעל לשנות את עצמו לטוב, וע"י היחס שמעצמות הוייתו (אישיותו) משתנה, משתנה כל הערך של כל ההויה אליו לעילוי ולטוב, כי כל ההויה כולה מתפעלת מאחד מחלקיה הרוחניים בייחוד".

הרב קוק בעצם אומר שמי שמתפלל משנה את עצמו, וע"י כך את כל המציאות עקב הקשר הקיים לכל יחיד עם העולם. 

הרב יוסף אלבו (ספר העיקרים מאמר רביעי, פרק יח) מביא משל יפה.

מלך אחד גזר גזירה על כל הערלים במדינה, שיקבלו עונש. אם ערל ילך וימול - אזי הגזירה לא חלה עליו כלל. הגזירה נשארה בעינה, אך היא לא כוללת אותו! 

ואם נאמר - והלא נראה שאני נשארתי אותו אדם לאחר התפילה? אלא, שאפילו שלאחר התפילה אין הבדל (ניכר, כמובן), בזמן התפילה נהיינו לאנשים אחרים, וממילא ה"גזירה" שחלה עלינו כבר אינה תקפה לגבינו.

בנוסף אני מסכים עם התשובות של ירא ורך הלבב ו@david7031

ראיתי עוד משהו יפה שכתב הרב חרל"פ:

"יסוד התפילה אינו מפני שאנו זקוקים למה שנאמר בה, אלא מפני שהאמת כך היא, שהוא חונן לאדם דעת, רוצה בתשובה , מרבה לסלוח וכו'... ומפני שהאמת כך היא רוצים אנו בהפקת אמת זו. את עצמנו אנו מסלקים לצדדים ואך את האמת אנו מבטאים ולה מודים ומייחלים" (מי מרום חלק י"ג)

זו מעלה גבוהה מאוד להסתכל כך על התפילה, לכן כ"כ מתאים שהרב חרל"פ ז"ל כתב כן, אך יש בזה גם צד שאנו צריכים ויכולים להתחבר אליו. יה"ר שנזכה.

ה' טוב, והוא עושה הכל לטובה, אבל יש טוב שהוא כיף ומתוק, ויש טוב שהוא לא כיף ומר.

גם תרופה היא טובה, אבל אנחנו מעדיפים להיות בריאים או לפחות שהתרופה לא תהיה מרה.

לכן בראש השנה אנחנו לא מבקשים שתהיה שנה טובה, כי בכל מקרה השנה תהיה טובה, כי ה' מנהיג אותה, אלא אנחנו מבקשים שנה טובה ומתוקה.

לדוג': אם ה' רוצה שאדם יחזור בתשובה, הוא יכול לעשות שאמא שלו תהיה חולה במשהו מסוכן, והופ, האדם מתעורר, וחוזר, אבל ה' יכול גם להכניס את הבן-אדם "במקרה" לשיעור של איזה מישהו שיחזק אותו לחזור בתשובה, ויגע לו בדיוק בנקודה בנפש וככה האדם יחזור בדרך יותר נוחה.

ואין מה לדאוג, לה' לא חסרות דרכים...

הוא הביא דבר קשה, הוא החליט שהוא רוצה לתת "טוב מר",

אז אנחנו מבקשים שישתנה ל"טוב מתוק",

זה לא אומר שמה שהיה הוא רע, אבל הוא לא נעים לנו ואנחנו מבקשים שהוא ישנה, זה לגיטימי.

זו גם דרך התמודדות, כשה' מביא קושי, בדרך כלל זה כדי שנפנה אליו בתפילה.

(אם זה נסיון בעבודת ה', אז ברור שצריך להתמדד, אבל חייבים גם לפנות לה', כי "אלמלא אין הקב"ה עוזרו - אינו יכול לו"

ואם זה קושי אחר, אז גם, ה' רוצה שחוץ מההתמודדות איתו, נפנה אליו שיעזור.)

לגבי הד"א, אשמח לשמוע, אבל בעיקרון אני חושב שזה די אותו דבר, קשה לחלק בין אותה מילה בזכר ובנקבה...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ממתי טוב זה הווה וטובה זה עתיד?

אולי לטובה זה הטוב המר, אבל זה נכון גם על לטוב.

כי זה מר  אבל בסוף זה מביא לטוב/ה.

מהסיפור על נחום איש גמזו, שאמר על כל דבר "גם זו לטובה", אבל אתה צודק שאין הבדל טכני בין המילים. משהו שהשתרש - "לטובה" זה התוצאה, "טוב" זה ההווה.

זה לא העניין אם זה טוב או טובה.

ההבדל הוא טוב וטובה או לטוב ולטובה.

טוב וטובה זה ההווה, לטוב ולטובה זה התוצאה.

טוב לבין לטובה.

זה מה שהיא שאלה. וזה ההבדל.

טוב זה הווה,

ולטובה זה עתיד.

אנחנו רוצים שיביא בדרך אחרת, שאנחנו מעדיפים. 

לא בגלל שהדרך שאנחנו מתפללים היא יותר טובה

אלא פשוט היא דרך שאנחנו מעדיפים. היא נעימה לנו יותר. 

זה כמו שאדם חולה...

לטובתו הוא לא יכול לאכול דברים מסויימים.  

לטובתו הוא חייב לקחת תרופה מרה מסויימת. וכו'

אחרי שהוא מבריא זה משתנה... עכשיו הוא יכול לאכול את מה שהיה אסור קודם, וזה גם לטובתו.

ככה גם פה..

במצב הנתון כרגע יש דברים שאם יביאו לאדם זה יזיק לו.  או שבלי הייסורים הוא היה שוכח את הקב"ה

אבל התפילה משנה את המצב של האדם ומקרבת אותו לקב"ה.

 ואז אפשר להביא לו את מה הוא ביקש. ולא רק שזה לא יזיק זה יקרב אותו. ועכשיו זה נהיה לטובתו

כל מה שעובר עלינו זה מהשם 

ולפעמים הקדוש ברוך הוא קצת מנער אותנו וזה לא נעים אז... 

אנחנו מתפללים שיגמר מקבלים על עצמינו לחזור לתלם ועושים זאת..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ברור שזה טוב. אבל אנחנו לא יודעים לראות את הטוב שבזה

אז למה אנחנו רוצים שישתנה?

אם זה הכי טוב, ואנחנו רק לא יודעים לראות את זה, אז שנבקש לראות את זה, לא שישתנה.

עונש שניתן לילד בעקבות חוצפתו מועיל ותורם לחינוך שלו.

אבל (ברוב הפעמים) זה לא נעים.

אז במקום לקבל עונש לפעמים בקשת סליחה מועילה, והיא באה במקום העונש. ולפעמים זה לא מספיק. (למשל- ילד שמתנצל מאה פעמים על כך שהתגנב לארון תרופות ולקח כמה כדורים בלי רשות. זה לא יעזור. הוא עדין יובהל לבי"ח ויצטרך לעבור פרוצדורות לא הכי נעימות.)

בנוסף- 

במקרים רבים הקב"ה מכניס את האדם למצבים לא נוחים בכדי שהוא יפנה אליו בבקשה לשנות את המצב. (דוגמה- שרה, רחל ולאה היו עקרות).

הרמח"ל, הרמב"ן והרמב"ם מדברים על זה. (מכיוונים שונים).

מומלץ לעבור על החיבורים שלהם.

בהצלחה!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.