אני ממש מתביישת ולא מאמינה שאני כותבת את זה
אבל ראיתי לפני כמה חודשים מישהו באוטובוס והוא ממש!!!מצא חן בעיניי
הוא גם הסתכל עלי והרגשתי מן חיבור כזה (מקווה שלא דמיינתי)
היו לי ממש פרפרים בבטן והוא היה בול מה שאני מחפשת וגם בצניעות שלו
איך שהוא דיבר עם מישהו עם חיוך כזה מתוק..והוא היה נראה ממש בסגנון שאני מחפשת.
אבל כמובן שכלום לא יצא מזה,הוא ירד בתחנה שלו ואני נשארתי עם הפרפרים..![]()
לאחר כמה זמן ראיתי אותו שוב ברחוב אבל הוא לא ראה אותי,
ועכשיו כל פעם שאני עוברת ברחוב הזה אני "מחפשת" אותו.
עכשיו החלטתי שאם ה' ירצה ואני אראה אותו שוב,
בא לי ליזום ולגשת אליו להביא לו פתק או להגיד משהו (אני חושבת שאני
רק מדמיינת ואם אני יראה אותו אני לא באמת יעשה את זה כי אין לי תאומץ)
אבל אם אני יקבל אומץ מה אתם אומרים מה להגיד לו או שאני יתן לו פתק?מה לכתוב?זה לא פדיחות?
ואיך אתם הייתם מגיבים?במיוחד הדוסים בינכם..כי הוא דוס וגם אני דוסית וזה בכלל לא מקובל בחברה שלנו!
נכון שאני הזויה ?![]()
אשמח לשמוע את דעתכם
תודה



