גם אצלי ככה. לא אחד, יותר.

תסתכלי על זה כעל חסד שאפשר לעשות עם הילדים האלה. רוב הסיכויים שזה יהיה לתקופה קצרה.

אם זה מאוד מפריע לך, אפשר לבקש מהגדול יותר להשאיר את האור דולק עד שאחיו הצעיר נרדם, בינתיים הוא יכול לקרוא ספר.

אולי מוזיקה, אולי לשבת לידו, אולי טיפול אלטרנטיבי תומך.

אולי תשקלו ליצור לו פינה משלו? זה לא צריך להיות חדר אחר אם אין חדר נוסף בבית. אפשר למשל למקם את הארון באמצע החדר וליצור שני חדרים קטנים.

ראיתי את זה בהרבה בתים.

שם הוא יכול להשאיר לו אור וכד'.

ראיתי כמה אנשי מקצוע שממליצים לתת לילד שמתקשה עם האחים שלו פינה פרטית שתהיה שלו.

את לא טועה. את האמא ואת יודעת מה הם מסוגלים ומה טוב בשבילם.

הנקודה היא שצריך גמישות - אם הדרך זאת לא עובדת, כרגע, אז מה שיותר חשוב הוא שהקטן יקבל מענה. ומה שעוד יותר חשוב הוא שישן טוב ומספיק שעות. כי איך שאני רואה את זה, כדי להתמודד עם קשיים, צריך כוחות ויישוב הדעת.

שקודם כל, צריך קצת "להתקרב" אליו..

תשוחחי איתו סתם, מה היה בביה"ס, עם חברים, אולי תקחי אותו איתך לקניות.. קצת לשמוח ביחד.

ואז, יש לקוות שירגיש יותר בטוח איתך, ותוכלי לשוחח איתו.

ותתפסו איזו שיחה בנחת. אגב הדברים תשאלי אותו באיזה חדר היה הכי רוצה לישון, למה; ותנסי לעזור לו ב"הכוונה" אם יתקשה להשיב. זה בגלל משהו שמפחיד שם? אולי לא נעים עם מי שעוד בחדר? וכו'.  אם יש סיבה שהוא יכול לומר - קל יותר לעזור.

וכמובן, אין מה לכעוס בגלל התיסכול. אחרי הכל, אם משהו לא טוב לו וקשה לו גם להסביר - צריך עוד יותר לחוס עליו..

או שהם מעדיפים לתת לתחושות שלהם כותרת כללית -"האוירה" - את מכירה את זה שילדי קשב וריכוז לא אומרים שקשה אלא ש"משעמם" .

אז אפשר להבין אותו באופן כללי, וללכת לקראתו גם אם אנחנו לא עומדים על הנקודה המדוייקת.

וזה לא מעיד כלום על היחסים בינכם - נשמע שאת אמא מסורה וקשובה, אלא שהוא פשוט יותר מופנם. תני לו את הזמן, הוא יגדל ויתפתח ובעז"ה עם אמון וחום והכלה מצידך הוא יפתח בהמשך. 

זה גם להגיע לכך שבסופו של דבר אתם יכולים בגלל האוירה הנוחה לדבר על הענין, מעבר לחשיבות המאד-גדולה של יחס כזה.

ואם, למשל (אני לא יודע. וקשה לי להאמין שזו הסיבה), יתברר שמה שאינו רוצה לישון שם זה בגלל האח - ויש לכם אופציה לחדר אחר עבורו - אז אני לא חושב ששווה "שיתמודד" עם זה כרגע. אלא לומר לו בפשטות לגמרי, אם זה מפריע לך - אז טוב, אתה רוצה שנעשה נסין שתהיה בחדר השני?.. ואם ירצה - אז למה לא. תייצרו להם הזדמנויות של בילוי משותף ע"י שיהיו משחקים שיגרמו להם לשחק ביחד, וכד'..

כמו שכתבתי.

אבל הנה, כעת ראיתי שהוא אמר: האוירה..  זה כבר טוב. כעת, את צריכה "לדובב" אותו, בלי להעיק ולהאריך. כבדרך אגב: אמרת שהאוירה בחדר לא מתאימה לך, זה בגלל הוילונות, ציורים?.. לא. אולי בגלל שזה ביחד עם .. (האח)?  אם יענה שלא. "חשוך מידי"?..

אולי משהו יתברר.

וגם אם לא - אתה רוצה לנסות בחדר השני? אתה חושב ששם האוירה תהיה יותר טובה לך?  ותראי מה יאמר. אם כן, אפשר לנסות. אוי אח"כ יוכל גם להגדיר יותר טוב מה הפריע לו. ואם יגיד שאינו רוצה לעבור - אז סבלנות..  אולי עם הזמן יבין יותר בעצמו מה הוא רוצה.

ומאד יפה שזה איכפת לך כך, ומחפשת פיתרון.

יש נקודה אחת ספציפית מאוד שאת בכלל לא מצליחה להעלות על דעתך שזה מה שמפריע לו?

יש לי ילדה, אמנם קטנה יותר, אבל שמזכירה לי את מה שאת כותבת. מפריעים לה כל מיני דברים שבחיים לא הייתי חושבת עליהם ולפעמים רק תחקור מעמיק מצליח למצוא את שורש הענין.

ואני גם מבינה את הנפילה לכעס....קורה.

גם אצלי קורה שרגע אחרי השכבה מתחילות פתאום לצוץ בעיות, גם בחדר בנים וגם בחדר בנות, קטנים רוצים אור, גדולים רוצים חושך, זה מציק וזאת מדברת. וגם לפעמים מבקשים לישון בסלון , נראה לי שזה סך הכל ניסיון לא ללכת לישון ולמשוך קצת זמן.

אצלנו סיכמנו שיש אור במסדרון והם צריכים ללכת לישון וזהו אבל ילדים שלי יותר קטנים

האמת שאני גם כועסת על זה

וכדאי לבדוק שאח גדול לא מציק לו, בסך הכל אח גדול יותר חזק ויכול בטעות להשתמש בזה לרעה, אבל מן הסתם אם קורה משהו ואת עדיין ערה אז את אמורה לשמוע אלא אם כן יש בית ממש גדול

הילד בן 9 ולכן הוא יכול לענות על שאלה פשוטה "באילו תנאים תהיה מוכן לישון בחדר שלך"? ואז את צריכה להיות ממש פנויה להקשיב לו בלי להעיר על שוב דבר. פשוט תרשמי כל מה שהוא אומר על דף ותחשבי על זה ורק אחר כך תדברי איתו על מה את יכולה לאפשר לו מתוך הרשימה ומה לא.

אני חושבת שילדך ירגע ויקלוט שהוא משפיע על המצב ולא רק שמחליטים בשבילו.

ואת תוכלי להירגע כאשר תדעי מה ילד שלך חושב שטוב עבורו.

בהצלחה!

"בני היקר, משיחה איתך אתמול הבנתי שאם יתקיים תנאי כזה וכזה וכזה אז אתה תלך לישון בחדר שלך ואני אוכל להיות לבד בסלון כי אני זקוקה לפרטיות משלי. האם זה נכון?" אם יש תנאים שלא מתאימים לך אז אולי יש מקום לשאול... נגיד, הוא אומר תנאי X, ולך זה לא מתאים, אז את שואלת אותו איך בדיוק X עוזר לך לישון בחדר? איך תרגיש כאשר X יתקיים? ואם הוא אומר: "אם X יתקיים סימן שאת אוהבת אותי". יופי, כשהגעת לרגש, תחפשו עוד פתרונות בשביל להגיע לאותו רגש... "מה עוד אימא יכולה לעשות בשביל שתרגיש שאמא אוהבת אותך?"

בהצלחה!

בשיטת "המסע" יש תרגיל כזה, לבקש מהילד לעצום עיניים ולדמיין בלונים בצבעים שונים, שבכל אחד מהם יש משאב פנימי שיעזור לו לישון בחדר בהרגשה טובה. אומץ, שלווה, שמחה, נדיבות, ביטחון, חלומות טובים, רוגע. לכל בלון לתת צבע אחר, ולבקש מהילד לשאוף אותו פנימה לתוכו. זה תרגיל של 10 דק' שאפשר לעשות לפני השינה. סביר שבמהלך התרגיל יתברר לך יותר מה מפריע לו באווירה שבחדר. 

בספר "המסע לילדים" יש דברים נוספים. ואולי טיפול בשיטה הזו יכול גם הוא להועיל. 

עוד דבר שאשתי פעם עשתה: אפשר לכתוב ביחד מכתב ולהפנות אותו אל מה שמפריע (במקרה הזה - אל ה"אווירה". ואולי במהלך הכתיבה הנמען יהפוך יותר ספציפי), ולבקש ממנה שלא תפריע, שתאפשר לאווירה אחרת להיכנס, להסביר לה שהכלל אצלנו בבית זה שכשילדים ישנים יכולה להיות רק אווירה טובה בחדר. אחרי הכתיבה לתלות את המכתב במקום בולט בחדר, וברוב טקס. 

בהצלחה!

ישנו ספר ושמו "ילד רגיש מאוד". כתבה אותו הפסיכולוגית איליין ארון.

הספר מתאר ילדים שיש להם רגישות גבוהה והצפה בתדירות גבוהה מהממוצע.

הספר מסביר את התכונה של הרגישות ומציע להורים דרכי התמודדות עם זה.

כמובן שחשוב לזכור שהתכונה הזו נושאת איתה גם מתנות רבות כמו עולם פנימי עשיר ואינטואיציה.

אני קראתי את הספר "אדם רגיש מאוד" שזה על אותו משקל, ומאת אותה מחברת, רק שזה מיועד למבוגרים שהם רגישים מאוד. 

מומלץ, מומלץ, מומלץ!!!!!!!!!!!!!!!

להלן הקישור:

http://www.focus.co.il/pl_product~239-568~50~0.htm

מכירה כמה כאלה.

ממש תודה, עזרת לי מאד.

אמרת שבהתחלה הוא הסכים לישון בחדר, אבל רק עם אור! כלומר ממה שאני מנסה להבין זה לאו דווקא בגלל האח (אם זה היה בגלל האח, היה מספיק לו לישון בסלון- לא היה צורך להדליק אור), אלא בגלל החושך. הוא מפחד ממשהו. או ממשהו ספציפי בחדר או באופן כללי הפחד עולה לו כאשר יש חושך... 

אולי יש איזשהו חפץ בחדר/ ציור בווילון, שעושה צללית מפחידה בלילה? או דווקא בגלל שהוא רחוק מאח שלו? והסלון כנראה נראה לו בטוח יותר... 

תנסי גם לתת לגיטימציה לפחד שלו, שלא ירגיש שהוא חריג (לדוגמה: "כולנו מפחדים מהחושך, כי..." תשאלי אותו איזה עוד סיבות לפחד מהחושך.. אולי זה ייתן לך אור לגבי הפחד שלו, ומה הגורמים...). אולי זה מה שייפתח אותו (שידע שכולנו מפחדים מהחושך) ויקל עלייך לפתור את הבעיה. 

והספר שמישהו לפניי המליץ "ילד רגיש מאוד", מעולה! ממליצה עליו גם...

אם הילד ממש לא מוכן לישון בחדר עם האח . אולי האח מדבר אליו לא יפה כשאת לא נמצאת אולי אפילו מפחיד אותו וכו.. אני לא מכירה את הילדים אבל לי זה נשמע לא הגיוני שילד ירצה ללכת לישון בסלון. אפשרות לתת לו להאזין לטייפ עם אוזניות שרק הוא שומע או שניהם . אולי לעשות שיחה עם האח הגדול. לשאול אותו אם קרה משהו אולי לקחת את שניהם יחד ליום כיף . לעשות טבלת עידוד לאח הגדול שתהיה אוירה טובה בחדר אז תקנו להם משחק משותף. לדעתי צריך להבין מה גורם לילד להתרחק מהחדר ואחר כך לעשות עבודה אישית עם שני הילדים במקביל. בהצלחה.

אני עפר לרגליך!

איך הצלחת מהדברים המעומעמים שלו להבין מה הציק לו????

ב. אני חושב שכדאי גם לך ולכולנו לקבל מזה "ביטחון", עד כמה בדיבור נינוח ומתענין בפשטות, אפשר להגיע לדברים יפים..

כדאי גם "לנצל" את ההזדמנות אולי, ובעוד כמה ימים, אחרי שהוא יהיה יציב בהרגשתו הטובה שם, להגיד כבדרך אגב: ראית איזה מזל שדיברנו מה מפריע לך באוירה של החדר? ששאלתי ואתה ענית? הנה, בזכות זה שינינו שיהיה לך טוב ונעים. אז תדע שגם בדברים אחרים, אם משהו מפריע - הכי טוב שמדברים, ואנחנו נתייחס ברצינות (תזכרי לעמוד בכך..) ונשתדל לעזור בעז"ה. לפעמים ילדים חושבים שלא נעים להגיד, וגם מה יוכלו לעזור - אבל הרבה פעמים זה לא כך. מדברים, אז כבר מרגישים יותר נוח - וגם קל יותר למצוא ביחד פיתרון. ולפעמים אבא ואמא יודעים כי יש להם כבר נסיון מהחיים. ולפעמים, לך בעצמך יעלה רעיון טוב איך לפתור משהו..

דיבור כזה, יכול לתת משהו טוב גם להמשך. "ניצול הזדמנות" - לחזק בטוב שחוָוה.

מדהים. זה מזכיר לי פעם נוספת איך בעיה שנראית קשה יכולה להיפתר בקלות ע"י הקשבה לילד ומענה לצריכו.

כל הכבוד לך!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות