היה לי קשר מעולה עם מישהו לפני כשנתיים וחצי , הקשר הסתיים מכיוונו. אני נותרתי שבורה המון זמן.הוא חתך רגע לפני הדבר הגדול בלי לתת הסבר שמניח את הדעת, השתפן. לקח לי קרוב לשנתיים להתאושש כמעט לגמרי, בתוך השנתיים האחה שמעתי כבר שהיה לי סיפור דומה עם מישהי אחרת, חתך גם ברגע האחרון ( במקרה אני מכירה אותה, אין לי קשר איתה, חברה של חברה) ככשמעתי על זה אפשר לומר שזה נתן לי עוד דחיפה בדרך להשתחרר לגמרי ממנו. .
השנה הראשונה בעיקר הייתה מייסרת, בכיתי בה המון, התפללתי שה' יוציא מהמחשבות והלב שלי.
לפני כשלושה חודשים עשיתי סגולה שדרשה ממני משמעת עצמית ( מה שנקרא התחמשתי בנשק משולב) ,להפתעתי בתום זמן ביצוע הסגולה הוא יצר קשר... הרגשתי שזה היה ממש נס מבחינתי, החזרה לא הייתה פשוטה כי בכל זאת נכוותי קשות וגם הסיפור על הקשר שהיה לו לא סייע לי להיות שקטה . בסיכומו של דבר, חזרנו.
בקשר החדשה כבר הייתי יותר זהירה, נזהרתי מלהקשר, וגםהקשר היה שונה לגמרי ממה שהיה בעבר. קודם כל הוא השתנה חיצונית בצורה שלא מחמיאה לו בכלל, מבחינת שאר ההדברים הוא היה כמו מישהו שהזמן עצר מלכת אצלו, הוא לא השתנה כמעט בכלום. . בעוד אני מרגישה שכן השתנתי המון, למדתי, פגשתי המון אנשים חדשים, יש לי שאיפות, השתנתי.
אני מחזיקה את הקשר להרגשתי על בסיס הזכרון הטוב של העבר, אני מרגישה שאנחנו כבר לא כ"כ מתאימים, החיצוניות מציקה לי ( ובאמת באמת אני לא אדם בררן וחיצוני..) אני לא כל כך מבינה מה קרה. הדבר האחרון שאני רוצה זה להיות כפויית טובה כלפי ה'. אני כל הזמן משתדלת לשאול את עצמי - מה ה' רוצה ממני- ולפי זה לפעול.דברנו מעט על התחושות, שיתפתי שהקשר אינו כבעבר וכו' , הוא גם מרגיש שהדברים השתנן... אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לפגוע בו ולא לפגוע בי.
מה דעתכם?

