מוזר בעיני שאומרים "התחיל ללמוד רק השנה.. אחרי הרבה שנים ישיבה"...

עיקר הלימוד, זה בישיבה. שם לומדים תורה וקונים חיי עולם.

גם הלימוד ה"מקצועי", בזמנו, חשוב - אבל בוודאי לא שייך לומר שכעת "התחיל ללמוד" (ברור שאת התכוונת ללימודים האקדמאיים).

אם באמת תופסים כך, ושמחים שיש בסיס כזה של תורה, אז ממילא מסתכלים אחרת. שמחים על הבסיס הערכי/רוחני של הבית. זה גם מה שמקרינים אחד על השני. אין מה להיות מתוסכלים מ"תואר בגיל 30". בינתיים, יעבוד מה שיכול, העיקר שאתם "בראש אחד, שותפים.

אם את תתבונני ותהיי שלמה עם זה - תוכלי לומר גם לו, שעדיף "כסף" כמה שנים מאוחר, ובסיס תורני לכל החיים, מאשר קצת קודם. בעז"ה, "למען ירבו ימיכם" - תשלימו את שנות העבודה וההכנסה בהמשך...

אבל זה עדיין גיל צעיר ביותר ביחס לחיים שלמים בעז"ה.

אנשים הרבה יותר מבוגרים מתחילים דברים חדשים בחיים שלהם.

יצא לי בדיוק להכיר איש נחמד בן 60 שמתחיל קריירה של עיצוב פנים, והולך לו יפה.

אז באמת שלא כל כך מובן לי על מה צריך לחזק..

פשוט צריך לשנות את ההסתכלות שחייבים להספיק הכל מהכל עד גיל 22.

ובינתיים באמת למצוא עבודה זמנית יכול לעזור.

אני דווקא שמחה עם זה שלמד הרבה שנים בישיבה קודם כל (והוא עדיין ממשיך ללמוד שם, חצי יום) - זה מאוד בנה אותו כאישיות ואותנו כזוג.

יש אצלו בלימודים עוד כאלה בני גילו, כך שזה לא נדיר.

מבחינתך, כמה שאפשר, תשדרי לו תמיכה ושאת מאחוריו בכל מה שהוא עושה. תשתדלי להראות לו שאת שמחה שהוא השקיע את מיטב שנותיו בלימוד הדבר החשוב ביותר בחיים! ובע"ה - שלושים זה גיל בכלל לא מבוגר, ויש עוד שנים רבות אח"כ לעבוד ולהרוויח (אבל שלי, למשל, עבר לאחרונה למקום עבודה אחר לגמרי, בגיל 58, ומצליח היטב).

לגבי עבודות צדדיות - אין לי כ"כ רעיונות, אבל אולי כבוגר ישיבה - הוא יכול להעביר שיעורים? או ללמוד עם נערים מתקשים?

בהצלחה!

אנחנו גם במצב דומה

הכי מחזק זה שאת תראי לו שאת מאמינה בו 

ושתתכננו את ההתנהלות הכלכלית שלכם בתבונה

אולי לא במשרה מלאה, אבל בהחלט בהרבה אחוזי משרה, ולקחת בחשבון מטלות לימודיות בערבים ותקופות מבחנים.

זה ממש לא לימודים שמחייבים נוכחות מלאה.

קודם כל לעצמך, שאת מעריכה אותו המון.
זה שכתבת שהוא לא יודע שקשה לך עם זה זה לא נכון, אולי לא אמרת לו, אבל הוא בטוח מרגיש,
הוא גם יודע שכבר בהתחלה רצית שהוא ילמד אז הוא בטוח מבין שלא פשוט לך הקטע עם גיל 30 וזה,
הדבר הכי חשוב זה שתגידי לו ולעצמך שאת מעריכה אותו המון בלי קשר לכמה כסף ואם בכלל, ומתי הכסף יגיע,
שהחיים איתו, שווים לך הכל, גם אם לא יהיה או יהיה מעט, או לוקח זמן, או מתעכב, את סומכת עליו ואוהבת אותו,

ואת בטוחה שכל מה שהוא עושה הוא יעשה הכי טוב והכי חשוב לך שיהיה לו טוב.
זה יתן לו כוחות. אחרי זה, אפשר להעלות גם אופציות שונות של עבודות וכו'...

לא להסתכל על העבר ולכן לא להיות מתוסכלים ממה שהיה או לא היה. מה שהיה חלף ועבר, ונגמר. וכל מה שהיה הוא היה לטובה.

ב"ה הוא התחיל ללמוד מקצוע שבע"ה יוכל לפרנס אתכם בכבוד. רק על זה תני לו את כל הקרדיט והעידוד! זה לא ברור מאליו. אולי נראה לך שכולם מסיימים תואר מוקדם, בכלל לא נכון.

בעלי בכלל התחיל תואר בגיל 32. אז מה? 

בעיני הגיל בכלל לא משנה. משנה הבנאדם, השמחה שיש לו בבחירה שלו והסיפוק והנחת שיהיו לו בע"ה בעבודה. זה הכל.

אני חושבת שאם את "תעשי סוויץ'" ותחשבי כמה טוב וכמה משמח זה שהוא לומד אז תוכלי לעודד אותו ולשמוח איתו. ובינתיים- ב"ה יש כל מיני עבודות שבשבילן לא צריך תעודה או תואר.

ולסיום- אני חושבת שאולי אם השמחה במצב הקיים תבוא ממך, בלי תסכול מהעבר או ציפיית יתר לעתיד- רק הסתכלות על הטוב שבהווה- אם כל זה יבוא ממך, זה בוודאי ישפעי עליו ויחזק אותו.

בהצלחה לכם!

זה עניין של 5-6 שנים. לא שנה.

חפשי בשבילו בלי ידיעתו.

לא קניות מיותרות. 

לקבל את זה שחיים עם מה שיש.

דיבורים מנחמים ילחיצו אותו. ( "כן אבל בלב היא בטח חושבת שאני __ ") וסיבוב בקניון עוד יותר.

אפשר להגיד "נאכל לחם וגבינה עוד 5 שנים , לא קרה כלום, אתה עושה כל מה שביכולתך. הכל סבבה, לא מזיז לי" 

אז יהיה לו רוגע ושקט וגב שיאפשרו לו לתפקד.

יתכן וצריך לשנות ראש ולהתכונן לירידה ברמת החיים. ולהשלים עם זה בלב וארנק שלמים בגופם ונפשם. 

לדבר על זה שלשניכם יש אחריות כלכלית. והוא לא הארנק השכונתי. ולעמוד בזה. 

(להתנהל קפדני וכו')

נקיון בתים = 50 ש"ח. שיעור פרטי= 70 ש"ח.

הוא יכול להיות פרילנסר עד 100 אלף עוסק פטור.  בשמירה אפשר ללמוד.

ציפיות שמוזנות מסביבה,מדיה, חברים/ מתחילות במילים מה יהיה = קישטה החוצה.

לחשוב על המשפט "אני רציתי שיתחיל.." עצם המילים, ושורש העניין. והאם אפשר להתבונן על זה אחרת.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.