כמה מחשבות..אני אשמח שתביעו דעהמי נהר!
תמיד כשנגיד עושים סבב ומבקשים שכל אחד יגיד על עצמו משהו טוב/משהו שצריך לשפר... רוב האנשים בוחרים משהו שצריך לשפר. למה? כאילו, זה לא גאווה להגיד בצורה כנה משהו טוב על עצמי.. אז למה? אולי זה כן גאווה?..
זה לא גאווה בכלל!אחת העם=)
זה בעיה ממש גדולה של הדור שלנו... חושבים שאם ילד אומר דברים טובים על עצמו, זה גאווה, וישר משקיטים אותו, ומחנכים בצורה לא כזאת... וזה מ.ז.ע.ז.ע! צריך לדעתתת איזה כישרונות ותכונות מדהימוות יש לנו!! גאווה- זה להגיד שבגלל הכישרונות האלו אני יותר טוב ממישהו אחר, שזה לא נכון. אני טוב- אבל לא יותר מחבר שלי וכ'ו
"והתשובה הראשית שישוב האדם אל עצמו.." אנחנו צריכים להכיר את עצמינו ואת התכונות והמתנות שה' העניק לנו- וע"י כך לאהוב את עצמינו
ממש לא גאווה!אני מאמין!
זה נובע או מחוסר בטחון עצמי, או מביישנות לספר ליד כ"כ הרבה אנשים תכונה טובה שלי (תפיסה מוטעת של מהי ענווה)
אז ככה נראליsuper girl

האמת שקצת כן.. ואולי להגיד משו טוב על עצמך זה אמיתי ואישי מידי כדי להגיד מול קבוצה שלמה..

זה לא אבל זה פשוט מביךךךך אני אף פעם לא אומרת משהו טוב שביט1

מול אנשים 

לדעתימעיין נובע*
אולי זה לא גאווה אבל זה בכולופן לא ממש טוב.
ברור שאדם צריך להיות מודע ליכולות והכשרונות שלו, אבל זה לא אומר שצריך לומר את זה בקבוצה.
כן אבל הגזמתםמי נהר!
כאילו גם מול קבוצת חברות- למה זה גאווה להגיד באמת בכנות? כן אני יודעת לרקוד/להכין עוגות/להיות עם ילדים? לא סתם, בסבב כזה שזה באמת הפואנטה שלו.
כי אז יענו את עפה על עצמךציקציק
וזאת השאלה בעצםמי נהר!
למה זה נקרא לעוף? לא חושבים שיש הבדל בין לעוף לבין מודעות?
מודעות אדם יכול לומר לעצמו, הוא לא אמור לפרסם.ירא ורך לבב

בשחנ"שים וכאלה - חופשי,

אבל בסבב זה נראה לי מוגזם.

לפי דעתי זה תלוי איזה קבוצה ישאלואיש חשוב

כאילו אם זה כבוצה מגובשת ושלא מתביישים או יורדים אחד על השני הגיוני שהאחוזים של אנשים שיגידו משהו טוב יעלה כי הרבה פעמים לא אומרים כי מתביישים או מפחדים מה יגיבו...

יש בזה משו..ציקציק
למה מוגזם? לי נראה מוגזםמי נהר!
שבפעולה בשבט בסניף עושים סבב כזה..ואפחד לא אומר כלום..מתביישים..בחייאת, זה באמת מוזר..
בעזרת ה אני יעשה על זה פעולה לחניכות שלימי נהר!
שידעו שיש הבדל בין מודעות לגאווה
בתור אחת שלא תגיד על עצמה דברים טובים מול אנשיםט1

זה שלא שחושבים שזה גאווה 

פשוט מביך ןמבישש ומפדח 

אבל ממש לא גאווה 

 

אז לפי מה שאת אומרת, זה פשוט תלוי באיזה קבוצה אתה נמצטאני מאמין!
אם את ליד החברות הכי טובות שלך, ברור שתתביישי הרבה פחות
לאט1
אמרתי כבר זה לא ממחשבה שזה בושה ולא מבישנות
זה פשוט לא נעים לי
זה לא שאכפת מה אחרים יגידו
יצא לי פעם לדבר על זה עם עוד כמה בנות שהן גם כאלה והן הסכימו איתי בנושא
וואעי מילה שלאשאלו פרטי תדעואחרונה

אני נגיד עושים לנו הרבה פעמים פעולות וצריך להגיד אני תמיד אומרת רק דברים טובים על עצמי הלוו אני בריאה של הקב"ה ברור שאני מושלמת אולי יש כמה דברים לשפר יותר אבל זה לא אומר שהם לא טובים .. קוראים לי בסניף הילדה הכי עפה.. (סתם לא.. רק המדריכה שלייייעע) אבל זה מסחיק זה לגמרי לכיף ולצחוקים

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך