האמת שקצת כן.. ואולי להגיד משו טוב על עצמך זה אמיתי ואישי מידי כדי להגיד מול קבוצה שלמה..

מול אנשים 

בשחנ"שים וכאלה - חופשי,

אבל בסבב זה נראה לי מוגזם.

כאילו אם זה כבוצה מגובשת ושלא מתביישים או יורדים אחד על השני הגיוני שהאחוזים של אנשים שיגידו משהו טוב יעלה כי הרבה פעמים לא אומרים כי מתביישים או מפחדים מה יגיבו...

זה שלא שחושבים שזה גאווה 

פשוט מביך ןמבישש ומפדח 

אבל ממש לא גאווה 

אני נגיד עושים לנו הרבה פעמים פעולות וצריך להגיד אני תמיד אומרת רק דברים טובים על עצמי הלוו אני בריאה של הקב"ה ברור שאני מושלמת אולי יש כמה דברים לשפר יותר אבל זה לא אומר שהם לא טובים .. קוראים לי בסניף הילדה הכי עפה.. (סתם לא.. רק המדריכה שלייייעע) אבל זה מסחיק זה לגמרי לכיף ולצחוקים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....