על החיים שלך, על מקרים שקרו לך היום, עם החברים או העבודה...

יש רבדים עמוקים שכנראה לא פתחת...

על החששות שלך דברת כבר?

על החולשות שלך?

על הרצונות הפנימיות שלך?

והעתק ממשהו ששלחתי למישהו פעם:

פערים (זה נכון לשני המינים, אתה זכר אז אני פונה אליך ככזה):

דתית,

יסודיות או חפיף (בשטיפת כלים, למשל...)

מהיר או איטי

מסודר או בלגניסט

רגוע או עצבני

ציני או רגיש (זה לא הפכים, אבל...)

אקטיביסט או אדיש

עיר או ישוב

מה מעצבן אותך?

מה מרגיע אותך?

מה נעים לך?

מה נותן לך חיות?

מה אתה מצפה מבן הזוג שלך?

כאדם? כרעיה? כהורה?

חלוקת תפקידים בבית:

כלים, בישול, לקיחת ילדים מהגן, ניקיון, קימה בלילה לילד

נראה לי זה מספיק בינתיים.

תם וממש לא נשלם.

בהצלחה!

מה אתה חושב כל הנשואים יושבים ומדברים כל היום? מותר לשתוק

אתה גבר. אינך צריך להפוך לדברן בשביל להתחתן. תשאיר לה את זה

תלמד איתה

תהיה עמה

טיילו

תדברו על נוף, על חוויות בהווה

תהיו במה שאתה עושים.

תהיו בהווה.

תהיו יחד.

ותהיו גם בדממה

[דברים של "מח ימין". ה"ברברת" נמצאת ב"מח שמאל"..]

תהיו.

מותר להיות

.

על מה אתה מדבר עם החברים שלך

טוב לכם יחד?

אתם מתאימים מבחינת ציפיות לחיים?

למה לא לסגור עניינים?

(כמובן שתמיד יש על מה לדבר ואחרי שהקשר חזק זה כבר זורם לבד)

הכין רשימת נושאים לפגישות.

אני לא נוהג ככה כי אין לי ראש לזה.
 

וגם אני חובב שתיקות (ולוואי וגם הן היו חובבות שתיקות)

אבל אם זה יכול לעזור נהדר.
 

בכללי יש המון ואשים- צריך למצוא את ערוף החיים שלך- מה שמחייה אותך אתה יכול לדבר עליו שעות.

אותי מעניין רפואה נניח.

אפשר לדבר על זה שעות.

תבדוק מה מעניין אותך ומה מעניין אותה ותעלו על נתיב השיח. נוא שביל החיים.

ויהי האדם לנפש חיה "לרוח ממלא".

בא נגיד,  שלא זכיתי במדליית השרשור הנכון..

חפרן מדרגה ראשונה. אחד כזה שהבחורה חוזרת מדייט והחברות שאלות אותה איך היה? נחמד, אבל חופר

על הדברים שהזכרת מדברים רק לאחר שפחות או יותר מחליטים להתחתן.

בחודשים הראשונים מדברים על הדברים הכיפיים, על התחביבים, אקטואליה, חוויות שעברתם וכל מה שמעניין אתכם בחיים.

הולכים לטיולים, עושים סדנאות, וכל הדברים הכיפיים.

רק כשכבר רואים כימיה ושטוב לכם ביחד, אז מדברים על הדברים שהזכרת.

בסופו של דבר, אחרי שתתחתנו, כבר כמעט ולא תדברו על איך יראה הבית, והשבירת שגרה תהיה הדברים הפשוטים והחוויות שתצרו לעצמכם ביומיום ו/או בחופשות.

    כדי לדעת מה המראה, לא צריך לדון בכלל בשום נושא.

    לגבי השאר, יהיה הרבה יותר קל לגלות את הדברים האלו באמצעות קשר זורם,

    בקשר שקודם כל "התאמה שיכלית", את תקבלי תשובות לא אמיתיות

    (בייחוד אם הוא/היא מעוניינ/ת בך או רוצה לשמור על כבודו/ה).

ב. עדיין מדובר בהתאמות רגשיות, כי את יודעת שאת מתחברת בד"כ יותר לאנשים מסוג מסויים.

    ובאופן כללי, את השאלות התחקרניות, אמורים לשאול בבירורים, בפגישות כבר עובדים על בניית הקשר הרגשי (בהנחה שזה מתאים).

    החריג היחיד, זה ענייני דת, שאפילו אם יש זוג שהכי מתאים בעולם, והם כבר אוהבים אחד את השני,

    זה דבר שאמורים להיפרד עליו (מבחינה שכלית).

א. הרבה הצעות נופלות כבר בבירורים.

ב. אפשר גם לראות אחרי פגישה או שתיים שאין סיכוי לכימיה.

ג. לפעמים גם יש פערים דתיים, שאז גם וודאי חותכים שיכלית.

מצד אחד, אין עניין להתיש את עצמך בפגישות עם אנשים שאינם בכיוון שלך.

מצד שני, אין עניין לעשות דייט כמו ראיון עבודה, אח"כ גם החיים שלכם כזוג ייראו ככה..

החשש שלך לא קיים!

כי את זה פשוט מגלים מהר (בייחוד אצל בנות).

ועוד יותר, את חושבת שתיפגשי עם אדם יותר מארבע פגישות,

ואת לא תדעי את התשובות האלה מתוך האופי שלו (בהנחה שאת לא אותן ישירות)??

את חושבת שהבן-אדם השני יסתיר את החיים שלו ממך במשך חודשיים,

ורק באמצעות השאלה שלך הוא פתאום יחשוף את עצמו??

הבית יראה לפי הכימיה שתיווצר ביניכם,

וממש ממש לא עפ"י הדיבורים שמדברים בפגישות הראשונות..

את יכולה לשאול כל אדם נשוי בעולם..

לגבי גילוי הכימיה:

לגלות שאין כימיה, אפשר פחות או יותר מייד (לרוב זה לוקח 1-3 פגישות),

לגלות שיש כימיה טובה, זה אכן לוקח זמן..

ולכן, רוב ההצעות תיפולנה לאחר 2-3 פגישות, אפילו אם רק בודקים כימיה.

כבר בבירור מקדים בודקים התאמה כזו, שהכוון והשאיפות בכללי מתאימים... אחרת, אם זה סותר או ממש רחוק אחד מהשני, מאוד קשה  להתגבר על הפער בלי לוותר על דברים חשובים בהמשך,  כמו רמת רוחניות לדוג'.   בדייטים מוודאים את זה ובמקביל בוחנים אם יש כימיה.. כך לדעתי בינתיים..

בחיים לא דיברתי על זה. גם לא אחרי שהתארסנו... הבית נראה כמו שאנחנו נראים, אני מניחה...נבנה עוד ועוד עם השנים.

מדברים מהלב על מה שקורה בחיים. "כך וכך קרה לי היום. הרגשתי עם זה כך וכך." וכו'.

ב. משתפים .... 

בערך כמו בשיחה עם החבר הכי טוב  

ג. אם ההרגשה היא שאין מה לעשות ביחד אז נראה שבאמת לא כדאי להמשיך....

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.