הריון ראשון ב''ה
ב''ה יתברך הטוב והמיטיב שבוע 39+2
כמה ימים של טפטופים קטנים
חששתי שזה מי שפיר והלכתי להיבדק---
הרופא בדק ואמר שזה לא מי שפיר וגם אין לי שום פתיחה ושום סימני לידה
מלבד צירים לא סדירים שהתחילו מהבוקר
כשיצאתי הרופא אמר לי יכול להיות שתלדי היום אבל כרגע אין כלום
חזרתי הביתה ואז בסביבות השעה 3 וחצי מתחילים צירים יותר תכופים
אני מתזמנת ואכן כל 5 דקות
מסתובבת לי בבית..עושה מקלחת
מעדכנת את בעלי שב''ה היה ממש קרוב שיהיה בהיכון
בסביבות 6 ורבע מחליטה שיאללה יוצאים
לוקחים מונית ומגיעים לשערי צדק
אמא שלי מכינה אותי שלא אתבאס אם יגידו שאין פתיחה או פתיחה נמוכה
בודקים.......6 וחצי!!!!! אני בשוק ומתחילה לבכות מהתרגשות ב''ה יתברך לא חשבתי שככה יעבור לי עד לפתיחה כזו
בעלי מביא מדבקות מכינים את התיק
ולחדר לידה...מעדכנים את ההורים שיוצאים לדרך
בינתיים אני ובעלי עושים קצת שטויות מעבירים את הזמן
בודקים שוב פתיחה 8
אמא מגיעה ופתיחה 9...אני מרגישה שאני חייבת משו לכאבים
מבקשת גז צחוק
מנסה לקחת ומרגישה שזה חונק אותי אחרי כמה נסיונות
אני לוקחת ומרגישה הקלה כ''כ אבל מססטטוווללה
אמרתי איך אני אעשה ככה בלחיצות?
בינתיים החלפת משמרות
אין לי מושג מה השעה וגם לא שואלת נותנת לזמן לעבור בכייפפ
מרגישה עדיין כאבים עם הגז צחוק ומחליטה--אפידורל!!!
בינתיים פתיחה 10 והופ...פקעו לי המים השעה עשרה ל 12 בלילה
אמא שלי שואלת את המיילדת שהייתה מממדדההייימממהההה בלשון המעטה
מה כדאי? המיילדת אומרת שזה החלטה שלנו זה יכול לקרות מהר וזה יכול גם לקרות עוד שעתיים
אני מחליטה לקחת
המרדים מגיע ורוצה שאחתום ואני עדיין בההייי מהגז צחוק מקשקשת לו שם משו
והוא אומר "מזה ציור של ילדים? אני צריך חתימה" אוופפפפ עוד פעם חותמת
וכבר מחכככההה שהוא ישים וזה ישפיע
זהו זה משפיע!! מרגישה כ''כ הקלה משכיבים אותי על הגב ואחרי דק' אין לי מושג כמה
המיילדת אומרת הגיע הזמן ללחוץ
לוחצת ...לא יודעת כמה פעמים אבל בהחלט לא אחת שתיים
ואז לא ללחוץ!! והראש בחוץ

ואז כמו דגיגון קטן שאר הגוף יוצא
ופתאום על הבטן שלי בן מתוווקקקק וקטן כ''כ בשעה 00:49
בלי תפרים ישתבח הבורא
חסדי השם מרובים עד אין סוף
מה שהרגיע אותי כל ההריון לקראת הלידה זה לדעת שהמפתחות אצלו!!
)


