גם בעולם ובמיוחד בתורה.

התורה תמיד משתמשת בלשון נקיה ומשנה סדרי פרשיות בהתאם לזמינות ולצירוף הנכון.

גם אנחנו צריכים לדעת איך לדבר ומתי להגיד מה.

לפעמים יש דברים שצריך לשמוע בגיל קצת יותר מבוגר מ-6/9/12 וביחידות.

ולפעמים יש דברים שדווקא חשוב לשמוע ולדעת עליהם בגיל קטן.

התורה שלנו מיוחדת. היא מורכבת משכבות רבות. יש בה רבדים מאוד עמוקים.

כל שנה קוראים את התורה מחדש (למרות שהסיפורים מוכרים כבר מהגן) וכל שנה מגלים דברים חדשים מכיוון שמוח האנושי מתפתח ומסוגל להכיל מורכבויות שונות וגם נוספות חוויות חדשות. שני המשתנים הללו תלויים בזמן ומשפיעים על התפיסה וההבנה של האדם במהלך העיניינים שבתורה.

ולכן, גם אם מאוד רוצים- א"א להבין ולהסביר את הכל בבת אחת.

צריך להתקדם בשלבים.

השאלה צריכה להיות לא על התורה אלא על החשיפה המיותרת שמעניק האינטרנט הפרוץ ו"תרומת" הטלוויזיה ללגיטימציה המעוותת שהוצמדה לנושא. חבל באמת.

(אגב, יש לזה פיתרון)

אנחנו בסופו של דבר מגלים הכל! לא חבל שזה נעשה בדרך של טומאה? אם אפשר לעשות אתזה בדרך טהורה?

(כולנו יודעים שההורים לא עושים אתזה)

ואני לא מדברת על גיל 8, אלא על סביבות גיל העשרה...

תוכלי להסביר לי?

כל עוד יש קשר טוב בין ההורים למתבגרים- אני לא רואה בזה בעיה.

אדרבה, עדיף שיפנו להורים מאשר שינברו באינטרנט או שיתבשלו עם השאלות והתהיות שלהם.

אם הילד לא מוכן מבחינה נפשית-שיכלית לשמוע את הדברים ולעכל אותם (אפילו אם הוא נחשף לחלקיקי מידע פה ושם ללא בסיס ברור) אז זה לא הזמן המתאים.

לחשוף ילד לעולם שלם בלי שיהיו לו את הכילים המתאימים להתמודד מולו זה עוול (קודם כל) לילד.

המציאות אכם עגומה. אגב- ניתנת לשינוי.

(אין שום סיבה לתת לילד בן 8 לנבור חופשי באינטרנט ללא הגנה וללא השגחה.)

נכון אמרת שילדים בני שמונה לא צריכים לדעת הכל ועצוב שהם יכולים לברר?

אז יש לי פתרון לזה,

מה הסיבה בעצם שהם הולכים לברר?

כי זה מעניין אותם, כי לא סיפקו להם תשובות...

אז מה צריך לעשות?

לספק תשובות.

ברור שלא צריך לענות בצורה מלאה. אפשר חלקית.

אבל לדעתי צריך להתייחס לשאלות כי אחרת הם פשוט יבדקו לבד בדרכים לא טהורות כמו שאמרו פה קודם.

אם כשילדים שואלים שאלות שהתשובות לא רלוונטיות לגיל שלהם רק יגידו להם שזה לא לגילם יש הרבה סיכוי שהם ילכו ויבדקו בעצמם ולכן צריך לענות תשובה שתספק אותם אפילו קצת ואז הסקרנות תתפוגג עד לגיל שהם צריכים לדעת יותר.

אני למשל גיליתי דברים בשלבים. כשהיתי קטנה שאלתי שאלה לתומי והסבירו לי בקטנה ככה. בלי הרבה פרטים אבל זה סיפק אותי. ולאט לאט כשגדלתי יותר קיבלתי עוד ועוד תשובות. 

מקווה שעזרתי...

בהצלחה!

ותראה\י מה שכתב הרב אהרן ראטה בהקדמת ספרו "טהרת הקודש" עמוד יב.

ותבין\ני כבר

צריך לדבר על הכל לדעתי- אבל במידה ובלשון נקיה.

באמת זה בעיה אצל חלק מהאנשים, אבל היו גם אנשים שענו לי ולימדו אותי איך עושים את זה נכון.. 

אבל זה לא נכון לכל הרבנים, אצלנו בישיבה הרבנים דיברו על זה באופן גלוי ומי שרוצה מוזמן לדבר איתם ולספר ולהתחזק...  משפט חזק - דקה אחת של עצבים זה ביזבוז של 60 שניות של אושר!

כל המקרים של האונסים זה מחוסר ידע של בנות שלא ממש הבינו מה הולך ואם הם הבינו כבר הם לא ידעו איך למנוע אתזה...

לכן אני חושבת שמאד כדאי שבגיל מסוים 14 או 15 שההורים יסיברו למה צריך לשמור על הגוף וכו' וגם ל-ה-ס-ב-י-ר כי אם בתכלס יבוא אליכם ככה לא תשימו עלזה פס... אם יסבירו אני בטוחה שיותר

בחורה שמפנימה את המסר: "הגוף שלך שייך אליך בלבד, ואין לאף אחד זכות לגעת בו ללא רשות"- לא צריכה להיות גאון כדי להבין שאם מישהו נוגע בה ללא רשותה ובצורה שלא נוחה לה זה מעשה אסור.

כנ"ל ילד.

בעייני זה כל כך חבל שלא מבינים את המשמעות הטהורה שבדבר!! ושבכלל מלכתחילה אנחנו צריכים לשמוע על זה ממקום טהור..

 ולא לשמוע אתזה כמעשה טמא, ולהגעל, ולא להאמן, ולהכחיש... זה קשה!!

אבל לא של התורה ולא של המחנכים.

זו בעיה של החשיפה.

נראה לך שפעם הכל היה סבבה?

מתבגרים ומבוגרים תמיד נחשפו למידע הזה בצורה לא טהורה.

זו המציאות של העולם. השטן לא יושב רגל על רגל ומתבטל.

יש אפשרות להבין את העומק הרוחני שבדבר. 

אבל כל דבר בזמנו.

שומרים על הילדים, נותנים להם כילים להתמודד עם מצבים דומים.

וכמובן פותחים את הדלת לשאלות.

גם אם ילד נחשף לנושא בצורה לא נכונה- תמיד אפשר לתקן את החוויה ולתת לו להיחשף לפן ההלכתי-השקפתי.

וגורמים נזק גדול לתלמידים.
אני בתור שמיניסט קלטתי שהחמשושים שלי עוברים שנה שלמה בלי שמישהו יותר איתם כמו שצריך על הנושא. אז החלטתי לקחת את הדבר לידיים כיון שאני אדם די בוטה והעברתי לחלק מהם חבור'ה על כל הנושא. יש קטעים שקצת פספסתי ואני מתחרט על זה אבל ככלל אני חושב שהיה ממש חשוב ואולי עזר להרבה חבר'ה שם. לעיתים הפחד מזה זה הדבר הכי גרוע, וברגע שהנוער רואים שזה לא משהו מפחיד ולא טאבו אז זה משחרר הרבה מהלחץ הזה ותורם הרבה. אני חושב שכל אחד צריך לקחת את זה לידיים- הורים מורים מדריכים שמיניסטים ואפילו אחים גדולים.
 אין ספק שהמצב בעייתי וזו חובתנו לדבר על זה. אפילו בין חברים.
אצלנו בישיבה סביב הנטספרק חסימה לטלפונים התפתח דיון סביב זה אם צריך או לא ואני פתחתי את הדיון לפסים האישיים של התמודדות ויצא מזה דיבור ארוך של שעתיים עם חבר שבא מרקע שונה לחלוטין ממני והחלטה משותפת שלנו שאנחנו במלחמת תרבויות חסרת רחמים וחייבים לצאת להלחם עם כל הכח. 

לדוגמה ש"הזהירו" את הכיתה שלי שאין לה ממש ראש על הכתפיים ולא הבינו מיזה ולכן צריך להסביר הכל ואין למה להסתיר חלק מהדברים

אולי כדאי ללמוד לשרשר נכון..

לרוב מה שכן מדברים מגיע מאוחר מדיי- כשיודעים כבר כמה דברים שהיה עדיף להחשף אליהם בצורה יותר טהורה.

וחבל.

לא כל שאלה שילד/נער שואל מסקרנות או בגלל שהוא נהנה לעסוק בנושא צריכה לקבל תשובה. יש חלקים בתורה שמומלץ ללמוד בשלב מאוחר יותר.

אבל יש הרבה דברים שבאמת צריך לדבר עליהם, [וגם בהם, צריך להזהר מהגזמה]. אבל זה לא פשוט.

ויש הבדל גדול בין כיתה בוגרת [זה לא רק עניין של גיל], שאפשר לדבר איתם על נושאים כאלה ברצינות, לבין כאלה שהתגובה שלהם תהיה צחקוקים וכדומה.

לדעתי-

בגלל שהכיתה שלי מיצתה את כל הציחקוקים בכיתה ט', עכשיו אנחנו יכולות ללמוד בית חינוך ומשפחה ברצינות ובבגרות.

כי תמיד בפעמים הראשונות יהיו צחקוקים, אז עדיף שזה יהיה בגיל צעיר אבל גם בוגר.

צניעות מבחינה הלכתית, היא כי אסור מבחינה הלכתית כי "לא מדברים על עניני עריות בפרהסיה"

כשאנחנו שאלנו את הרב בישיבה על הפרשה של "הרב מהצפון" הוא אמר ש"לא  מדברים על עריות בפרהסיה" ואם חושבים על זה יש בזה הגיון.

אני חושב שקודם כל הורה צריך לגרום שהילד לא יחשף לזה דרך אינטרנט וכו' ע"י סינון האינטרנט וכו' ונכון שעדיין יש חברים אבל נגד זה אין מה לעשות. והורה\רב שרואה שיש ילד\תלמיד שהשאלות מפריעות לו צריך לקחת אותו לאיזה שיחה ולהסביר לו באופן אישי, אבל לא בפרהסיה!

עניינית וצנועה.

 ובן שצריך עזרה בעניין מוזמן לאישי בשמחה. 

ושלא רואים סרטים למטרה הזאת!

אבל לא מקבלים את המידע בזמן, אז הוא מגיעה לאוזן בדרכים טמאות!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.