גם בעולם ובמיוחד בתורה.

התורה תמיד משתמשת בלשון נקיה ומשנה סדרי פרשיות בהתאם לזמינות ולצירוף הנכון.

גם אנחנו צריכים לדעת איך לדבר ומתי להגיד מה.

לפעמים יש דברים שצריך לשמוע בגיל קצת יותר מבוגר מ-6/9/12 וביחידות.

ולפעמים יש דברים שדווקא חשוב לשמוע ולדעת עליהם בגיל קטן.

התורה שלנו מיוחדת. היא מורכבת משכבות רבות. יש בה רבדים מאוד עמוקים.

כל שנה קוראים את התורה מחדש (למרות שהסיפורים מוכרים כבר מהגן) וכל שנה מגלים דברים חדשים מכיוון שמוח האנושי מתפתח ומסוגל להכיל מורכבויות שונות וגם נוספות חוויות חדשות. שני המשתנים הללו תלויים בזמן ומשפיעים על התפיסה וההבנה של האדם במהלך העיניינים שבתורה.

ולכן, גם אם מאוד רוצים- א"א להבין ולהסביר את הכל בבת אחת.

צריך להתקדם בשלבים.

השאלה צריכה להיות לא על התורה אלא על החשיפה המיותרת שמעניק האינטרנט הפרוץ ו"תרומת" הטלוויזיה ללגיטימציה המעוותת שהוצמדה לנושא. חבל באמת.

(אגב, יש לזה פיתרון)

אנחנו בסופו של דבר מגלים הכל! לא חבל שזה נעשה בדרך של טומאה? אם אפשר לעשות אתזה בדרך טהורה?

(כולנו יודעים שההורים לא עושים אתזה)

ואני לא מדברת על גיל 8, אלא על סביבות גיל העשרה...

תוכלי להסביר לי?

כל עוד יש קשר טוב בין ההורים למתבגרים- אני לא רואה בזה בעיה.

אדרבה, עדיף שיפנו להורים מאשר שינברו באינטרנט או שיתבשלו עם השאלות והתהיות שלהם.

אם הילד לא מוכן מבחינה נפשית-שיכלית לשמוע את הדברים ולעכל אותם (אפילו אם הוא נחשף לחלקיקי מידע פה ושם ללא בסיס ברור) אז זה לא הזמן המתאים.

לחשוף ילד לעולם שלם בלי שיהיו לו את הכילים המתאימים להתמודד מולו זה עוול (קודם כל) לילד.

המציאות אכם עגומה. אגב- ניתנת לשינוי.

(אין שום סיבה לתת לילד בן 8 לנבור חופשי באינטרנט ללא הגנה וללא השגחה.)

נכון אמרת שילדים בני שמונה לא צריכים לדעת הכל ועצוב שהם יכולים לברר?

אז יש לי פתרון לזה,

מה הסיבה בעצם שהם הולכים לברר?

כי זה מעניין אותם, כי לא סיפקו להם תשובות...

אז מה צריך לעשות?

לספק תשובות.

ברור שלא צריך לענות בצורה מלאה. אפשר חלקית.

אבל לדעתי צריך להתייחס לשאלות כי אחרת הם פשוט יבדקו לבד בדרכים לא טהורות כמו שאמרו פה קודם.

אם כשילדים שואלים שאלות שהתשובות לא רלוונטיות לגיל שלהם רק יגידו להם שזה לא לגילם יש הרבה סיכוי שהם ילכו ויבדקו בעצמם ולכן צריך לענות תשובה שתספק אותם אפילו קצת ואז הסקרנות תתפוגג עד לגיל שהם צריכים לדעת יותר.

אני למשל גיליתי דברים בשלבים. כשהיתי קטנה שאלתי שאלה לתומי והסבירו לי בקטנה ככה. בלי הרבה פרטים אבל זה סיפק אותי. ולאט לאט כשגדלתי יותר קיבלתי עוד ועוד תשובות. 

מקווה שעזרתי...

בהצלחה!

ותראה\י מה שכתב הרב אהרן ראטה בהקדמת ספרו "טהרת הקודש" עמוד יב.

ותבין\ני כבר

צריך לדבר על הכל לדעתי- אבל במידה ובלשון נקיה.

באמת זה בעיה אצל חלק מהאנשים, אבל היו גם אנשים שענו לי ולימדו אותי איך עושים את זה נכון.. 

אבל זה לא נכון לכל הרבנים, אצלנו בישיבה הרבנים דיברו על זה באופן גלוי ומי שרוצה מוזמן לדבר איתם ולספר ולהתחזק...  משפט חזק - דקה אחת של עצבים זה ביזבוז של 60 שניות של אושר!

כל המקרים של האונסים זה מחוסר ידע של בנות שלא ממש הבינו מה הולך ואם הם הבינו כבר הם לא ידעו איך למנוע אתזה...

לכן אני חושבת שמאד כדאי שבגיל מסוים 14 או 15 שההורים יסיברו למה צריך לשמור על הגוף וכו' וגם ל-ה-ס-ב-י-ר כי אם בתכלס יבוא אליכם ככה לא תשימו עלזה פס... אם יסבירו אני בטוחה שיותר

בחורה שמפנימה את המסר: "הגוף שלך שייך אליך בלבד, ואין לאף אחד זכות לגעת בו ללא רשות"- לא צריכה להיות גאון כדי להבין שאם מישהו נוגע בה ללא רשותה ובצורה שלא נוחה לה זה מעשה אסור.

כנ"ל ילד.

בעייני זה כל כך חבל שלא מבינים את המשמעות הטהורה שבדבר!! ושבכלל מלכתחילה אנחנו צריכים לשמוע על זה ממקום טהור..

 ולא לשמוע אתזה כמעשה טמא, ולהגעל, ולא להאמן, ולהכחיש... זה קשה!!

אבל לא של התורה ולא של המחנכים.

זו בעיה של החשיפה.

נראה לך שפעם הכל היה סבבה?

מתבגרים ומבוגרים תמיד נחשפו למידע הזה בצורה לא טהורה.

זו המציאות של העולם. השטן לא יושב רגל על רגל ומתבטל.

יש אפשרות להבין את העומק הרוחני שבדבר. 

אבל כל דבר בזמנו.

שומרים על הילדים, נותנים להם כילים להתמודד עם מצבים דומים.

וכמובן פותחים את הדלת לשאלות.

גם אם ילד נחשף לנושא בצורה לא נכונה- תמיד אפשר לתקן את החוויה ולתת לו להיחשף לפן ההלכתי-השקפתי.

וגורמים נזק גדול לתלמידים.
אני בתור שמיניסט קלטתי שהחמשושים שלי עוברים שנה שלמה בלי שמישהו יותר איתם כמו שצריך על הנושא. אז החלטתי לקחת את הדבר לידיים כיון שאני אדם די בוטה והעברתי לחלק מהם חבור'ה על כל הנושא. יש קטעים שקצת פספסתי ואני מתחרט על זה אבל ככלל אני חושב שהיה ממש חשוב ואולי עזר להרבה חבר'ה שם. לעיתים הפחד מזה זה הדבר הכי גרוע, וברגע שהנוער רואים שזה לא משהו מפחיד ולא טאבו אז זה משחרר הרבה מהלחץ הזה ותורם הרבה. אני חושב שכל אחד צריך לקחת את זה לידיים- הורים מורים מדריכים שמיניסטים ואפילו אחים גדולים.
 אין ספק שהמצב בעייתי וזו חובתנו לדבר על זה. אפילו בין חברים.
אצלנו בישיבה סביב הנטספרק חסימה לטלפונים התפתח דיון סביב זה אם צריך או לא ואני פתחתי את הדיון לפסים האישיים של התמודדות ויצא מזה דיבור ארוך של שעתיים עם חבר שבא מרקע שונה לחלוטין ממני והחלטה משותפת שלנו שאנחנו במלחמת תרבויות חסרת רחמים וחייבים לצאת להלחם עם כל הכח. 

לדוגמה ש"הזהירו" את הכיתה שלי שאין לה ממש ראש על הכתפיים ולא הבינו מיזה ולכן צריך להסביר הכל ואין למה להסתיר חלק מהדברים

אולי כדאי ללמוד לשרשר נכון..

לרוב מה שכן מדברים מגיע מאוחר מדיי- כשיודעים כבר כמה דברים שהיה עדיף להחשף אליהם בצורה יותר טהורה.

וחבל.

לא כל שאלה שילד/נער שואל מסקרנות או בגלל שהוא נהנה לעסוק בנושא צריכה לקבל תשובה. יש חלקים בתורה שמומלץ ללמוד בשלב מאוחר יותר.

אבל יש הרבה דברים שבאמת צריך לדבר עליהם, [וגם בהם, צריך להזהר מהגזמה]. אבל זה לא פשוט.

ויש הבדל גדול בין כיתה בוגרת [זה לא רק עניין של גיל], שאפשר לדבר איתם על נושאים כאלה ברצינות, לבין כאלה שהתגובה שלהם תהיה צחקוקים וכדומה.

לדעתי-

בגלל שהכיתה שלי מיצתה את כל הציחקוקים בכיתה ט', עכשיו אנחנו יכולות ללמוד בית חינוך ומשפחה ברצינות ובבגרות.

כי תמיד בפעמים הראשונות יהיו צחקוקים, אז עדיף שזה יהיה בגיל צעיר אבל גם בוגר.

צניעות מבחינה הלכתית, היא כי אסור מבחינה הלכתית כי "לא מדברים על עניני עריות בפרהסיה"

כשאנחנו שאלנו את הרב בישיבה על הפרשה של "הרב מהצפון" הוא אמר ש"לא  מדברים על עריות בפרהסיה" ואם חושבים על זה יש בזה הגיון.

אני חושב שקודם כל הורה צריך לגרום שהילד לא יחשף לזה דרך אינטרנט וכו' ע"י סינון האינטרנט וכו' ונכון שעדיין יש חברים אבל נגד זה אין מה לעשות. והורה\רב שרואה שיש ילד\תלמיד שהשאלות מפריעות לו צריך לקחת אותו לאיזה שיחה ולהסביר לו באופן אישי, אבל לא בפרהסיה!

עניינית וצנועה.

 ובן שצריך עזרה בעניין מוזמן לאישי בשמחה. 

ושלא רואים סרטים למטרה הזאת!

אבל לא מקבלים את המידע בזמן, אז הוא מגיעה לאוזן בדרכים טמאות!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....