אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
שחורה, אם כבר מדברים...
ואלו שלא, קיבלו מאסרי עולם. זה שאולי יש בעתיד מצבים שבהם בחטיפות וכאלו עושים שיחרור אסירים לא קשור לעצם העניין של המאסר העולם.
אגב, גם מאסר עולם בישראל, למיטב ידיעתי, ניתן להגיע בסוף להקצבתו אם אני לא טועה ל25/30 שנים, ואפילו, אני לא בטוח במקרי רצח, אבל אולי גם אם כבר קצבו אותו, ניתן לקצר את המאסר על התנהגות טובה וחרטה...
(וכבר היו מאנשי המחתרת היהודית שהשתחררו אחרי שלדעתי גם בפועל גרמו למותם של ערבים...)
וערבים שמקבלים שקית שחורה זה ערבים שמחסלים אותם תוך כדי הפיגוע, לא כאלה שמוצאים אותם לאחר מעשה.
כמו נשאת מלחם מתל אביב, ועוד...
בכל מקרה, אצל אדל זה מקרה נקודתי מאוד ובאמת בעייתי - היה מדובר שם בזריקת אבנים שמבחינה משפטית קשה יותר להגדיר אותה במדויק כניסיון להרוג בפועל - אני מסכים איתך שזה צריך להיות מוגדר כניסיון הריגה לחלוטין ובמקרה של מוות - כרציחה לכל דבר - אבל בפועל כיום זה עדיין בהבדל רציני מתפיסת מחבלים שרצחו בפועל (כמו אצל הנקין, וכו'...) - ששם העונש הוא באמת מאסר עולם.
לכאלה שלא הגיעו למשפט.
הטענה של דוסית גאה היא לא על אלה שנהרגו תוך כדי מעשה
או שחוסלו תוך כדי תפיסה.
אני מציע לך לנסות להשוות בין יהודי שזרק אבנים והרג ערבי
לבין הרוצחים של אדל ביטון.
מה היתה התוצאה לדעתך?
יהודים מקבלים אותו עונש כמו ערבים? או יותר קל?
ואולי, ממש אולי, יותר חמור?
ובענין המחתרת היהודית - זה היה לפני 32 שנה,
ואחרון האסורים שוחרר לפני 24 שנים.
האוירה הציבורית והמשפטית היתה אז שונה לגמרי,
והמערכת היתה עם נטייה יותר יהודית במובהק.
וחוץ מזה, השחרור שלהם לא היה כל כך קל, לווה במאבק של לפחות 5 שנים,
ובא על רקע עסקת ג'יבריל, שקרתה שנה אחרי תפיסת המחתרת היהודית,
ובה שוחררו בלי להניד עפעף 1150 מחבלים.
אז נראה לי שההשוואה לא במקומה.
לשאלתך - לא, אני לא יודע איזה עונש היה מקבל יהודי שזורק אבנים על אוטו ערבי, ותינוק ערבי נפטר כתוצאה מזה שנה+ אחרי - מצטער, אני לא יודע כמה הוא היה מקבל... לכן אני לא יכול לענות. למרות שאני מניח שלא בהכרח היה הפרש גדול בעונש בין ערבי כזה ליהודי כזה...
אבל אנחנו לא דנים כאן בזריקות אבנים אלא בחטיפה, חניקה ושריפה של בנאדם - תגיד לי אתה, ערבי שהיה חוטף, חונק ושורף יהודי, ולאחר מכן נתפס בלי למות בזמן התפיסה - האם לדעתך הוא היה מקבל פחות ממאסר עולם?
אם אתה באמת משוכנע שהוא היה מקבל פחות ממאסר עולם, מצטער, אני חושב שאתם מגזימים...
ואולי אפילו היה נידון למות בבית דין צבאי
ומומתק אחר כך למאסר עולם
כמיטב המסורת ההומנית הישראלית,
אבל מצד שני אין לי ספק שהוא לא היה מסיים את תקופת מאסרו.
אני לא חושב שיש היום ערבי אחד בכלא יותר מ 20 שנה.
פשוט ליהודים אין דלת מסתובבת.
אני מנגד חושב ההיפך ממך.
אבל לאף אחד מאיתנו כנראה אין מידע קונקרטי בנושא.
הייתי שמח אם איזה עיתונאי שמן הסתם נגיש ליותר מידע מאיתנו ויכול לפנות ביתר קלות למקורות הרלוונטיים כדי לבדוק את זה - שיבדוק באמת את טווחי הזמנים שערבים ישבו/יושבים בכלא עדיין על עבירות רצח.
לגבי המחתרת היהודית - לא עניתי כי באמת זה היה לפני שנים, וכי אין יותר מידי נקודות השוואה שניתן מלבדם לבצע. אתה יכול להאמין/לא להאמין לזה, זה בסדר, זה לגיטימי.
בכל מקרה, אין כמעט בכלל יהודים שהורשעו ברצח לאומני - הם מתי מעט, בטח בהשוואה לכמויות המורשעים הערביים...
לגבי השחרור המוקדם - ובכן, כמו שאמרתי, בתגובה הראשונה שלי התייחסתי נטו לעניין המשפט והעונש - זה שאחרי זה לצערנו יש שחרורי מחבלים בגלל חטיפות וכאלו - לא מעקר מראש את העונש הראשוני ואת פסק הדין שניתן. מה שניתן היה אמיתי, זה שאחרי זה שינו את זה, זה לא בעיה של השופט הראשוני שגזר מאסר עולם.
לא ענית כלל...
ולראיה לדברי על ההדרדרות שחלה
ביחס ליהודים במערכת המשפט
תוכיח מחתרת בת עין,
שלא נאשמו ברצח אלא רק בתכנון,
וישבו יותר מכל אנשי המחתרת היהודית גם יחד.
והכי נורא, זה ששמעתי ברשת ב' את הכתב מכניס את מילים לפה של אבא של הנער מוחמד אבו חדייר: אתה אומר שיש אפליה נגד ערבים ? ככה במילים האלו .
למה בעצם שלא נתלה את הרוצחים במרכז רמללה?
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
הבית המשפט לא מסוגל להגן על הבוחר מפרסומי כזב תקשורתיים
כשעיתון מפרסם ידיעה כוזבת וקשה נגד נבחר ציבור, התגובה הטבעית היא לחכות לתביעת הדיבה. אבל כשצוללים למורכבות המשפטית, מגלים אמת מטרידה: המערכת המשפטית לא בנויה להגן על תהליך ההכרעה הדמוקרטי בזמן אמת.
* אין פיצוי על "נזק פוליטי": בית המשפט בוחן פגיעה אישית בשם הטוב, ולא מתמחר אובדן מנדטים או נזק לאומי. מבחינה משפטית, תביעת דיבה עוסקת באדם הבודד ולא בתוצאות הבחירות.
* לתומכים אין מעמד משפטי: חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לאזרחים, לתומכים או לציבור שלם להגיש תביעה, גם אם הפרסום פגע קשות במדינה.
* צדק מאוחר הוא לא צדק פוליטי: פסק דין שמגיע שלוש שנים לאחר הפרסום, כשהבחירות כבר הוכרעו והממשלה כבר התחלפה, הוא חסר משמעות מעשית. מבחינת גוף תקשורת המונע מאג'נדה, הפיצוי הכספי המאוחר הוא פשוט "הוצאה מוכרת" בדרך למטרה.
המסקנה המתבקשת:
במציאות שבה המערכת המשפטית לא מסוגלת להתערב, נטל ההגנה על הדמוקרטיה עובר כולו לכתפי הבוחר.
אין לנו את הפריבילגיה להיות אזרחים פסיביים. כדי לשמור על המדינה ועל עתיד משפחותינו, כל אזרח חייב לפתח ספקנות בריאה, לגלות תחכום, לצרוך מידע באופן ביקורתי ולא ליפול בפח של הנדסת תודעה ופרסומים זדוניים. בית משפט זה טוב וראוי, אבל לא מספיק, התשובה לתקשורת מגויסת היא לא הבית המשפט – אלא ציבור ערני, חכם ומפוכח בקלפי.