בס"ד
המשנה (ב"ק, ז', ז'), הגמרא וכן ההלכה אומרות שאסור לגדל כלב מכיוון שזה מפחיד וזה להכניס דבר רע לביתך ושהזיקו מצוי ומרובנ. הגמרא מספרת על אישה בהריון שהלכה לטחון קמח ושם היה כלב שנבח ובגלל זה היא הפילה את הילד שלה שהיה צריך להשלים את עם ישראל.
ההלכה כן אומרת שבמקומות ספר (על יד הגבול או מקום מסוכן) מותר לגדל כלב בתנאי שהוא קשור בשלשלת. על ההיתר מתבסבים רוב מגדחי הכלבים.
אבל אני חושב שזה יותר מזה, יש פה פגיעה ב"ואהבת לרעך כמוך".
אנשים לא מפחדים מחתול, תוכי, ארנב וכו', אבל מכלבים אנשים מפחדים. לשכנים שלי יש כלבה שנובחת על כל מי שעובר בשביל גישה ולמרות שהיא מוקפת בגדר של 2 מטרים אנשים מפחדים לעבור בשביל הזה ונמנעים מלעשות את זה, ילדים בכלל לא מתקרבים. אז למה לגדל כלב? כי אתה תהנה אבל כל השכנים שלך יפחדו? שאנשים לא ירצו להגיע אליך הביתה? קצת מחשבה גם על האחר.
(לגבי שאלת השרשור - אני לא אוהב כלבים, כמה פעמים כבר הותקפתי ע"י החיה הזאת ולעולם לא הכניס אותה לביתי ולא הייתי מתחתן עם מישהי שחשוב לה לגדל כלב והיא לא מוכנה להתפשר על כך)