וחוץ מזה נראה לי שאתה רציני מידי בפגישות. נכון זה כדי למצוא לה ונישואין זה לא צחוק אבל גם לא משו מעיק. תהיה קליל עם זה ולא יותר מדי בקיצור הכי חשוב כמו שישמח ליבי אמרה הוא שתאהב את עצמך. ברגע שתתחבר לעצמך, אתה תתחבר לסביבה והסביבה תתחבר אליך. בפגישה תהיה אתה כי רק כך תוכל באמת להיות קליל. בקיצור שיהיה בהצלחה

אז נפגשת כמה פעמים ונזרקת ועוד על אותה נקודה(מי אמר שזאת הנקודה? זה שזו הסיבה שהן אמרו זה דבר אחד, זה לא

בהכרח נכון)

מן הסתם אתה לא בדיוק אחד שזורם, קיבלת פידבק על עצמך בעניין הזה, מכמה אנשים זרים.
עכשיו בוא נשאל את עצמנו מה אפשר לעשות-
קודם כל הייתי שואל את עצמי אם יש להן בכלל את היכולת לשפוט- כנראה שלא, דייט ראשון אומר על בן אדם מעט מאוד,
בטח ביכולת הזרימה שלו, כי מה לעשות קשה לזרום בדייט ראשון. אז כנראה שיש לך פוטנציאל שלא מימשת בפגישות.
אח"כ- זה מי שאתה, כל החיים תחייה בשקר? כל החיים תנסה לשנות את עצמך בגלל שזו הייתה הצעה טובה אז שיחקת אותה משהו שאתה לא. לשנות את עצמך כעבודת מידות זה טוב, לא כי שיחקת אותה משהו שאתה לא בדייטים.

ולכן העצה שלי היא-
ביטחון בה'. אז מה אם זו הצעה "טובה" בעיניך? השאלה היא האם הקב"ה זיווג לך את הגברת הזו או לא- מי שצריכה להיות אשתך תראה אותך גם מאחורי הביישנות והחוסר זרימה הראשוני, ואם זה לא  זה- תגיד תודה לה' שחסך ממך עוד מפגש אחד עם

מישהי שהיא לא אשתך ואז היה מתחיל להתעורר רגש ואח"כ לצאת מזה זה יותר קשה. דייט ראשון זה אחלה. לא מספיקים להכיר בכלל, יש סיכוי שתפגוש אותה ברחוב ולא תזהה אפילו.

בקיצור-
בטח בה', תאהב את עצמך ואל תנסה להפוך את העור שלך בשביל הדייטים זה רק יזיק.

עבודת המידות זה דבר חשוב.

[לא כ"כ מצליח להגדיר את הנקודה].

נראה לי שיש יכולות אנושיות שמקלות על הגישור הראשוני, וטוב לרכוש אותם ולהעזר בהם בפגישות [ובעוד הזדמנויות בחיים], גם אם זה לא תכונת האופי העיקרי של האדם, וגם אם האדם מסתדר טוב עם האופי העיקרי שלו ולא רוצה לשנות אותו.

[הכוונה איננה חלילה להונאת הצד השני באמצעות מצג שווא מלאכותי].

אלא מי תתאים לך. 

אם אתה לא זרמן זה סבבה לגמרי, 

אז בע"ה תמצא מישהי שלא מחפשת זרמנות 

ותראה את הטוב שבך. 

אתה לא אמור לחפש "הצעה טובה" כל ההצעות הן טובות, אתה אמור לחפש הצעה שמתאימה לך. 

בקשר לזקן, באמת אולי כדאי לסדר אותו כי זה יכול להפריע להרבה בנות וסך הכל זה עניין חיצוני. אלא אם כן אתה מקובל...

אני חושבת שמה שאנשים מחפשים ולא רק בנות אלא גם גברים, זה בן זוג שלא ימדוד ותך אם אתה מתאים לא מתאים בפגישות וגם שבן הזוג יפסיק למדוד את עצמו אם הוא מדבר/ מתנהג/ עושה כמו שצריך או שהוא מפשל.. ממה שכתבת בהתחלה, עשית לי רושם שזה מה שהולך אצלך בפגישות. שאתה מודד את עצמך בלי הפסקה וגם את הבחורה שעומדת מולך

ולהתפלל לה' שיצליח דרכך.

מסכימה עם זו שאמרה שתאהב את עצמך ושמח עם עצמך,

תבוא חיובי חיובי קודם כלפי עצמך ואז כלפי הבחורה,

אנחנו לא נבין אחד את השני אבל דבר חד אני יכולה לומר זה שכשאומרים לבנאדם שהוא לא זרמן בדייט בד''כ זה בגלל שהוא כל הזמן עסוק בלעשות רושם טוב ולמדוד את בן/ בת הזוג..

בפרטי.

תלך על פי העצות ההן, ואתה תהיה זה שתחליט אם לומר את הלא.

אם עוד מישהו מהבנים רוצה את ההודעה הזו, שיבקש ממני. 

זה לא משחקים או הצגות, פשוט הדרך הנכונה ביותר להתנהל בפגישה.

ותשווי עם השאר שיצאת איתם

תודה בכ"מ

וזה לא שולל את זכות הבחירה של הבת, אלא יותר מלמד איך לְרַצּוֹת את הבת ואת הציפיות שלה מקשר. ליצור אצלה עניין.
את זוכרת מה עמדתה של @יפה זה לא סיבה לגבי "מניפולציה" דומה מצד הבנות? יש לה סודות משלה. (לא שאני יודע אותם - אני לא אמור...) תשאלי אותה.

אבל עדיין, תדעי לך שמבחינתנו הבנים, לפחות מבחינתי, ההרגשה עם קריאת ההודעות הרומזות של "יפה זה לא סיבה" היתה דומה מאוד, אם לא זהה לחלוטין, לזאת שתיארת את כאן.

אני, לפחות, קיבלתי את זה בחיוך ובהומור עצמי.

רק כי זה טימטם אותי.

היא טענה שיש לה דרכים כ"כ מוחלטות לגרום לגבר להתחיל איתה, עד שלמי שיודעת את השיטות, אין שום צורך בשום פנים ואופן ליזום שום דבר. שתשתמש בשיטות, וההוא יתחיל איתה.

זה כ"כ היה נשמע כמו מה שהכעיס אותך פה

אבל כשהבעתי את זה שמפריע לי, לא זכיתי לקבל הסבר, אלא רק "למה אתה אומר שזו מניפולציה".

זהו, פרקתי.

אני מאמין שדווקא הצלחתם להסביר פה בצורה שמניחה את הדעת. אעפ"י שבהתחלה לא מצא חן בעיני, שכנעתם אותי ושלחתי גם

(כלומר שדעתי נחה, במובן מסויים, גם לגבי השיטות של יפה זה לא סיבה)

וגם אנונימית כבר נרגעה מזמן

מניח מעט את הדעת.. - לקראת נישואין וזוגיות

אתה יודע מה? קבלתי את דבריך! - לקראת נישואין וזוגיות

הכל טוב, ב"ה ^_^

יש הרבה בני זוג שמתאימים אחד לשני, אבל זה נופל על שטויות, דברים חיצוניים, או פשוט טעויות...

לדוגמא הרבה בנים (ביחוד תורניים וצנועים) לא מודעים למבנה הנפשי של בחורה, לא יודעים איך לשמח אותה, איך לספק את הצרכים הרגשיים שלה, מה בנות אוהבות...

ועושים טעיות קריטיות בפגישות!

למה זה צריך להיות ככה? דברים נופלים סתם סתם סתם

אחי תעצור שניה ותלמד איך נכון להתנהל עם מי שמולך.

זה נכון גם ליחסי בנים-בנים

וזה לא גורם לשלילת זכות הבחירה של הבת אם הם לא מתאימים. נפגשתי עם בת אחת, ואחרי הפגישה שנינו היינו פשוט.. באורות! אבל היה לי ברור, והיה לה ברור, שאנחנו לא מתאימים! ונפרדנו.

ואני ממליץ לך שאל תתביישי ותלכי לדבר עם מישהי ש"הולך לה" בלשון המעטה עם בנים, שתתן לך עצות. פשוט לא?

ברור שהיא במתח היא מפחדת שמישהו יגרום לה להתאהב בו

העצות שנתנו לכן בתור בנות, ושהפחיד אותנו כל כך (ושלא בצדק) לראות אתכן מדברות עליהן,
מקבילות לחלוטין לעצות שנתנו לנו בתור בנים, ושמפחיד אותך כל כך (ושלא בצדק!) לראות אותנו מדברים עליהן.

לא אנחנו קוסמים, ולא אתן קוסמות. בסך הכל עצות. אם את מאמינה שאתן בסדר גמור, תאמיני שגם אנחנו.

[ואני דווקא ממש שמח שהעצות האלה ניתנות בנפרד. שהבנים לא יודעים (ככלל) מה אומרים לבנות, ושהבנות לא יודעות (ככלל) מה אומרים לבנים. זה יופי נהדר, דרכים שבהן העולם פועל, ומודעות-יתר יכולה להיות הרסנית וצינית יותר ממה שתועיל.]

אני בטוח שאם בן אדם מטמיע לתוכו את מה שכתבתי, לא רק שזה יעזור לו בפגישות, אלא כל האישיות שלו תהיה טובה יותר (ברוב העצות).

סליחה שזה מסקרן אין כ"כ ברירה

את חושבת שאת לא יכולה לכבוש?..לא יודע עלי זה קרה בשניה

חח זה לא סמיילי צוחק זה סתם כזה חמוד

ה' החליט שלא להפגיש אותי עם הבת מלך שלו עדיין, זו ההנהגה שלו כרגע ואני לא קובע בכלל

אמן. מסתבר שלא פשוט למצוא בת שרוצה מישהו שרוצה להיות תלמיד חכם.. (ואפילו שאני מאמין שזה לא סותר לפרנס)  או שצריך "קשרים" בשביל זה

"וחיכיתי לה'"

ומבחינתי זה נמדד בכך שהיא רוצה שהגבר יוסיף ללמוד וללמד שנה וחצי, במקום שילך לצבא לשנה וחצי. 
וכדברי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על הרה"ג דב ליאור שליט"א שהתגייס לשלושים יום: "כולו קודש - חוץ מחודש".

שלחו שוב ואענה. איבדתי שמות של 2 ניקים.

הינה כמו שכתבתי פה לפני כמה זמן

היתה איזה אחת דיברה אלי מתנשא ואחרי כמה טריקים שלי שזה לא מהיום להיום

לקח איזה שבועיים שלוש ..אחרי זה היא זרמה ודיברה איתי והתחילה לחבב אותי מאוד

אז..עצות זה יפה..שאלה אם אתה יודע להגיד את הדברים הנכונים , זה ניואנסים קטנים שצריך ללמוד אותם

אז כנראה עד עכשיו פשוט לא נפגשת עם הנכונה.

לכולנו יכולות לפעמים לבוא מחשבות כאלה שאולי אנחנו לא מספיק כך או אחרת..

אל תחליש את עצמך!  תחיה בשמחה ובע''ה מי שמתאימה לך תתחבר אליך

ממש לא כל הבנות אותו סגנון, ''לא מספיק זרמן'' יכול להיות לזה אלף משמעויות

לדעתי,אל תיכנס לזה. אתה לא אמור לעשות כלום, פשוט להיות מי שאתה לשדר טוב ושמחה ויהיה טוב!

אני מציעה לך לדבר עם חבר טוב שמכיר אותך 

יכול להיות שאתה עושה טעויות ויכול להתנהל יותר נכון,אבל זה יכול לענות לך רק מי שמכיר אותך

"רק תזכרו שבכל זאת נישואין זה לא צחוקים, ולכן צריך רצינות ואמיתיות בפגישות". 

נראה לי שזו בהחלט גישה 'כבדה' מדי: אסור לצחוק על דברים רציניים ואמיתיים? את 'בבא' של צ'י צ'רקה קראת? (מי לא?) - האם משנה וגמרא אינם דברים רציניים ואמיתיים? ובכל זאת - מותר לצחוק עליהם. 

ספר בדיחה. אל תקח את עצמך יותר מדי ברצינות. זה גם משווה אווירה נעימה: הבחור הזה לא בוחן אותי כל הזמן. לא היתה בחורה אחת שלא הצחקתי אותה בטלפון הראשון לקבוע פגישה (והיו כמה שזה היה ממש קשה, אבל עמדתי בזה בגבורה עילאית...). 

אני לא יכול לחתום שזו הסיבה שהבחורות הנידונות נפרדו ממך, אבל זו בהחלט אופציה. מצד שני - ייתכן ובאמת אתה צריך משהו אחר, ולא כדאי לנסות לשנות משהו שטבוע בך ושלמעשה אתה מרגיש לגמרי שלם איתו. אבל תהיה מוכן לסינון קפדני. כי הרבה אנשים צריכים גם התפרקות מה'רצינות' בפגישות, לפחות הראשונות. מי שזה יעבוד איתה - כנראה שתמשיכו ליותר משתים-שלוש פגישות, ויהיה מספיק זמן לשיחות רציניות ואמיתיות (וגם אז - מותר לשחרר בדיחות). 

בהצלחה עם ההצעה הממש טובה!

זה התחיל כאשר הייתי הולך בלי עין.

ואחר כך זה התחיל להמשיך לרדוף אותי .

רצו אותי.

לא רצו אותי.

רצו.

לא רצו.

לא רצו.

רצו.

זלמן יקר. זכור מי אתה.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !