יותר בקלות לחילונים

ואולי אפילו יותר בקלות מחילונים,

רק שבד"כ החרדים לא כ"כ רוצים...

שאנחנו קרובים יותר לחילונים, תשאל את החילונים ויגידו לך שאנחנו קרובים לחרדים. תשאל אותנו ונגיד לך שאין הבדל

זה עם חבר שלי. הוא אמר חילונים ואני אמרתי חרדים. אני טענתי שמבחינת המצוות והאורח חיים אנחנו יותר קרובים לחרדים.

הוא טען שזה יותר עמוק מזה ובהשקפה אנחנו יותר קרובים לחילונים.

אני עדיין חושב שחרדים..

אנחנו לא קרובים לזה ולא קרובים לזה כי אנחנו יותר חרדים (במובן של קיום מצוות) מהחרדים-כי מה שווה התורה שלהם (אני לא אומר שהיא לא שווה כלום ח"ו, אני קצת מקצין) בלי ארץ ישראל (מצוות התלויות בארץ, צבא, ההבנה שארץ ישראל היא אתחלתא דגאולא וכו'), ויותר ציונים מהחילונים (האידאליסטים, כי היום רוב החילונים לא כ"כ אידאליסטים, אז נגיד מהחילונים של פעם)-כי מה שווה ציונות בלי תורה (אני עוד פעם מקצין)

אבל לשאלה ששאלת נראה לי שיותר לחרדים

נראה לי חרדים.

כדי לענות.
הייתי מחזק יותר מתשובה של בעל תשובה, הוא עשה בטח השוואה יותר משמעותית

כשיש טיש באיזה חסידות אפילו של קיצונים אני ירגיש בנוח להיות איתם על הפארנגס ולשיר ולקפוץ, אבל בחיים אני לא העז להתקרב למועדון של חילונים...

מ שכן הרבה פעמים החרדים מתייחסים לדתיים לאומים בזלזול כאילו אנחנו לא באמת שומרי מצוות, ואז חוטפים שוק כשאני מצטט להם פרקים מהרמב"ם...

לי קל להתחבר לשניהם אבל אני מרגיש שאני יותר דומה לחרדי מלחילוני, כי הרי מקור השם חילוני הוא חול אדם שעסוק בדברים החוליים של החיים, ואני מרגיש שאני משתדל לפחות להיות כמה שיותר בחיי קודש...

בתוכה יש הרבה שקרובים יותר לחרדים ויש הרבה שקרובים יותר לחילונים. יש גם חילונים גמורים שנוח להם לשמור על השיוך הסוציולוגי, ולהמשיך להיקרא "דתיים לאומיים".

אנחנו ציבור בפני עצמו אבל קשת הדעות בציבור מאוד רחבה.
בכללי אורח החיים שלנו (קיום המצוות וכ'ו) דומות יותר לחרדים אבל סתם דוגמא המכונים 'דתי לייט' לדעתי (!) דומים יותר לחילונים והאלה המכונים 'דוסים' דומים יותר לחרדים.
אבל בכל קהילה ההגדרות 'דתי לייט' ו'דוס' מאוד שונות אז קחו בעירבון מוגבל

לא על המצב בפועל.

 

אמנם יש השקה, אבל עדיין קיים הבדל בין ההתייחסות המהותית לבין המציאות.

יש שקרובים לחילונים ויש לחרדים

למרות שכמובן ישנם הרבה מאוד שקרובים יותר לחרדים, כפי שהם נקראים בעגה המקצועית דוסים

החרדים מסתכלים על הד"לים מלמעלה. ויש כאלה שעושים טובה שמוכנים לצרף אותם למניין. מעבר לכך מדינת ישראל מהווה על החרדים נטל. והם יהיו אולי מוכנים לעשות לד"לים טובה אם יכתבו על קרן השור שאין להם חלק ונחלה במדינת ישראל. דרך אגב השמאל הישראלי והחרדים יכולים להסתדר יפה מאוד. כמו שזוג גרוש מסתדר...  עבור שניהם מדינת ישראל היא ערך שמותר להמעיט בערכו. העתיד של מדינת ישראל, אם נרצה שתמשיך להתקיים, תלוי בשותפות שבין הדתיים לחילוניים. לפי החזון הדמוגרפי יהיו המרכיבים העיקריים חרדים וערבים, את שני בני הזוג הללו מדינת ישראל לא מעניינת כלל וכלל.

דתיים לאומיים שהחליפו את תורת משה בציונות - ודאי יותר קרובים לחילונים, כל עוד הם ציונים, ומבחינתם אין הבדל בין החרדים לערבים.

אבל פעמים רבות ניתן לראות שיבוש סולם ערכים קיצוני, כמו זה שshindov הציג.

אין שום דתי לאומי שמחליף את דת משה בציונות. גם אין שום סיבה לעשות את זה. החרדים החליטו ששיבת ציון בדרך הזו לא נוחה להם, והחליטו להתנכר לה. אם היה תלוי בהם, היו מוחקים את מגילת רות ואת מעשה בנות לוט, שמהן יצא משיח. אבל הקב"ה לא שאל אותם.  וגם לא היה מוצא חן בעיניהם שמשיח יצא מאיזו בחורה כנענית ששמה תמר. שנכנסה להריון לא בצורה הכי מכובדת. אבל שוב לא שאלו את החרדים. היו יכולים, גם את זה היו מוחקים. כמו שהם מוחקים עוד דברים שלא נוחים להם.

הרבה יחליפו.

לצערינו.

ע"ע סוגיית סרוב פקודה, שירת נשים בצה"ל, ועוד.

לא משנה איך שיבת ציון, לעבור על ההלכה אסור. לכן מה שכתבת לא קשור.

 

הדוגמאות שהבאת, חז"ל (לא החרדים אלא אלה שלפני מעל אלף שנים...) אומרים שזה נעשה באופן בסדר, אחרת פרץ וזרח, וגם דוד היו ממזרים, שאינם יכולים לבוא בקהל, בעוד אלה ודאי יכלו. חוץ מבנות לוט, אבל זה לא קשור, הם עשו מעשה פסול לכל הדיעות, ובכל זאת ה' רצה שמהם יבוא משיח, זה לא סיבה ח"ו להתיר לעבור על ההלכה בשביל להביא משיח. "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'?! הנה שמוע - מזבח טוב, להקשיב - מחלב אילים."(שמואל שם שם).

 

אם כבר דיברת על הוצאת שם רע, אז יזהר דיבר על אנשים מאוד מסויימים שהחליפו וכו', אתה הוצאת שם רע על כל החרדים, שאם היה תלוי בהם הם היו מוחקים וכו'. שים לב..

"הוצאת שם רע" זו הכותרת של תוכן הודעתך?

אם כן, למה כתבת את זה?

 

 

(זה כמובן בציניות, אבל תחשוב על כך. עד כמה אתה לא מודע לעצמך)

הכללת והכפשת את כל החרדים.

היום הדתיים יותר קרובים לחילונים

למרות שתלוי איזה: יש דתיים לייט, דתיים חפיפניקים... הם יותר קרובים לחילונים.

אבל בעיקרון:  נראה לי יותר לחרדים. לא אומר שאנחנו מסכימים עם כל דרכי החינוך שלהם ודעותיהם...

אבל הציונים הדתיים הם כאלו חצי חצי.

יש דברים אסורים שהם עושים כי הם חושבים שהם מבינים את אלוקים ועושים קולות(ולפעמים הקולות שלהם זה עבירה).

זאת דעתי והיא יכולה להשתנות(הכותב הולך עם כיפה סרוגה).

בהצלחה 

עשו לי על זה פעם פעולה אני חושב שחוץ מזה (בכללי)שהחרדים מקימים את התורה החילונים את העבודה ואנחנו את שתיהם. היום זה כבר אחרת כי יש מלא דתים ומלא חילונים וזה כבר שונה ולא כל דתי הוא כמו דתי אחר (בלי להיכנס למה זה דתי)וזה מה שהיה פעם היום זה לא ככה.. ואני חושב שרוב הדתיים יותר קרובים לחילונים אבל קשה להגיד כי - מה זה דתי? מה את מגדירה חילוני? קיצר...

 

והתשובה שלך קצת מגוחכת. כי תכל'ס יש ציבורים שונים, ונשאלה היא למי הציבור שלנו יותר דומה.

כמו שלא נצביע מרץ כי הם יהודים...

יש חרדל"ים ויש דתיים לייט

סך הכל שמתי לב שאלה שאמרו חילונים בשירשורים אחרים אפשר לראות שהם לא תורניים מאד (סליחה אם זה פוגע במישהו)

ואלה שתורניים יותר אמרו חרדים

המטרה של הציונות הדתית היא לחבר את שני הדברים ביחד,
הדתיים לאומיים ממש לא קרובים לחרדים באידיאולוגיה ובתפיסת המציאות. ורחוקים מהחילונים(ואני לא מדבר על כל החילונים אלא על התפיסה הציונית החילונית פעם) ומהתפיסה שתופסת את המדינה בתור מקלט ליהודים וזהו.
אבל לדעתי היא יותר קרובה לתפיסה החילונית
היה לנו על זה שיעורים בכיתה אז די למדתי את הנושא הזה..

ונמצא בחושך גדול. חילוני לא מאמין ביסוד של תורה מחייבת מן השמיים , ושהמעשים שלך משפיעים על החיות והשפע בכל העולמות . הוייכח עם חרדים הוא אולי על דרכי הגאולה. אבל עם החילונים הויכוח הרבה יותר מהותי על יסודות האמונה והעולם בכלל.  חילוני בכלל לא יודע מה מטרתו בעולם.

אבל מה שכן, אני הרבה יותר מתחברת למשפחה/מכרים החילוניים שלי מאשר לחרדים. בחילוניים שאני מכירה יש הרבה יותר חמימות וטוב לב בעיניי, לעומת החרדים
אולי זה רק אני, או רק הם
ותתפלא, יש להם הרבה מטרות בחיים והם בני אדם מקסימים
( לא שאני מצדיקה את זה שהם לא שומרים תורה ומצוות )

המטרה היא להתקרב ולהתענג על ה'.  

אם לא יש כאן בעיה ..

 

ברור שצריך להיות קרוב לחרדים.
נכון שיש מצוות שהחרדים יותר מחזיקים בהם. ויש מיעוט של דברים בהם החילונים מחזיקים יותר.

אבל ברור שאצל החרדים (בניגוד לחילונים) השאיפה למציאות מתוקנת - היא כמו אצלנו והמחלוקת היא על הדרך (במילים אחרות אם השאיפות יתגשמו אז עם החרדים אנחנו באותה סירה)
בעוד שאצל החילונים אומנם הם שותפים בדברים מסויימים - אבל השאיפות שלהם שונות. אם נצייר מציאות שהשאיפות מתגשמות - הרי שאנו רחוקים מהם עד מאוד

לכן ברור שלחרדים - אפילו אם אנו יותר רחוקים מהם היום (ובטח יש כאלו שכך מרגישים) הרי שהשאיפה צריכה להיות קירבה יותר לחרדים

יש דתי שדומה מאוד לחרדי.. ויש אחד כזה שכשמסתכלים עליו מבינים שכל קשר בינו לבין הכיפה שעל הראש שלו מקרי בהחלט..

הדתי האידיאילי יותר דומה לחרדי, והדתי הממוצע גם דומה יותר לחרדי.. נראליי


בהנחה שההבדל שמדברים עליו הוא קצת יותר מצורת הלבוש!

תקראו את הקטעים של: אורי אורבך חיים ולדר והרה הלל מרצבך...
יש מכתב שכתב אורי אורבך על חרדי וחלוני
יש מכתב תגובה אליו מחיים ולדר
ויש מכתב די חדש של הרב הלל מרצך שמסכם לדעתי על הציבור הדתי לאומי.

הוא אומר שם שדתי לאומי זה לא בין חרדי לחילוני זה על סקלה אחרת.. זה משהו אחר, שונה...
המכתבים של אורי אורבך נגמרים ב: הוא חילוני ואין לו מושג/ הוא חרדי ואין לו מושג...
המכתב של חיים ולדר נגמר ב: הוא מזרוחניק ואין לו מושג מה הוא יותר, דתי או חילוני

ובמכתב של הרב הלל יש 2 סוגים של דתיים לאומיים שהם משהו אחר... זה לא הין חרדי לחילוני.. זה שונה..
ממליצה ממש לקרוא.. אם אני אמצא את זה באינטרנט אני אשלח

מאמר של אורי אורבך

הוא צעיר בן 24, חרדי מלידה , גר בירושלים.  העולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד הביטלס', שלום חנוך, עמוס עוז, "מבית אלפא עד נהלל", חיים יבין, פרס נובל, כ"ט בנובמבר, הבימה, הפקולטה לחקלאות, חנה סנש, קידה שעירה, חייקה גרוסמן, ריטה ורמי. הוא שמע מילה פה מילה שם, אבל הוא לא ממש מבחין בין ידיעות למעריב. עיתון הארץ או מקור ראשון מעולם לא ראה, בטח לא קנה. הוא לא זוכר שמות של חמישה רמטכ"לים, לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מי אלה התרנגולים, ומה זה משפט קונסטיטוציוני. הוא יודע מילים בודדות באנגלית, וכלום במתמטיקה, רק חיבור חיסור כפל וחילוק. פיזיקה וכימיה מחוץ לתחום, ספרות עברית מעולם לא קרא, וכנראה גם לא יקרא, ספרות יפה, שירה עברית, ספר חדש בהוצאת עם עובד. המחקר החדש באוניברסיטה על מגדר וזהות לא יובא לידיעתו, גם לא התצוגה החדשה בגלרית עמליה ארבל. הדיון על חופש הדיבור, ועל מדיניות הרווחה במשנה הסוציאל-דמוקרטית לעולם לא יחצה את המסננת שלו. אולי הוא שמע משהו מהמושגים הללו באקראי, אבל אף אחד מהמינוחים, השמות, הטעמים, הספרים והנושאים הללו לא מדבר אליו. אף אחת מהמילים: אום-כולתום, חשבון דיפרנציאלי, יחידה 669 ואדמונדו דה-אמיצ'יס לא מוכרת לו. בלוטות האקטואליה והנוסטלגיה שלו לא ינועו לחלוטין למשמע התיבות: גיורא שפיגל, טלעד, אהרון אפלפלד, יובנטוס, חנוך לוין, דגניה 
הוא חרדי ואין לו מושג! 

הוא צעיר בן 24, חילוני מלידה, גר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד חסידי קרלין, הסטייפלר, החזון איש והרב כהנמן. "תהא השעה הזאת שעת רחמים", קידוש השם, זצוק"ל, איצקוביץ, חוג חת"ם סופר, ישיבת המתמידים, השיעור השבועי ו"שירו למלך". הוא שמע משהו פה ושם, אבל הוא לא מבדיל בין המודיע ליתד נאמן. שבעון חרדי מעולם לא נפל לידיו והוא לא מכיר שמות של שלושה גדולי תורה. לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מה זה "תוספות", ומי זה הרבי מסאטמר. הוא יודע מילים בודדות בארמית: רחמנא ליצלן ואדרבה, אבל לא מבין כתב רש"י. חומש הוא קורא בשגיאות נוראיות, הוא לא ידוע על קיומם של הריטב"א והמהרש"א, תוספות יום טוב, וקידוש לבנה. הוא ניזון ממקורות רבים, אבל מעולם לא שמע ויכוח על דין גרמא, ועל שלוחו של אדם כמותו. לא פתח את הספר שמירת שבת כהלכתה, אין בעברית שלו "מַחְשוֹבֶה" ו"מה הפשט?", הגבהה וגלילה. זעקת היתומים וביטול תורה. הוא לא מבדיל בין ראשונים ואחרונים. אף אחד מהמושגים כלי שלישי, המשגיח, האדמו"ר הזקן, כּוֹ'לֶל ערב והופרשו תרומות ומעשרות לא חדר למקורות המידע שלו. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" לא עושה לו את זה, לא מתרגש מ"אבינו מלכנו חננו ועננו", ואינו מגיב לזימון בעשרה, צאן קדושים, שמירת הלשון, ורבנו בחיי. 
הוא חילוני ואין לו מושג! 

חיים ולדר: במאמרו המרתק של אורי אורבך חלה לדעתי השמטה. הוא התייחס למושגים של צעיר חרדי ושל חילוני ושכח משום מה את מושגי הצעיר הדתי לאומי. מכיוון שאורי אורבך הוא ידיד, מצאתי לנכון להשלים את החסר. 

הוא צעיר בן 24, מזרוחניק, וגר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו משמשים בערבוביה: הביטלס' עם חסידי ברסלב, עמוס עוז והרמח"ל, הבימה ומרכז הרב, חנה סנש וחנה ושבעת בניה, ידיעות והצופה. הוא זוכר שמות של חמישה ראשונים ושל חמישה רמטכ"לים, אבל דווקא אצל החמישה האחרונים נוצצות לו העיניים. הוא קורא ספרות עברית, שומע שירים באנגלית, ולומד גמרא בארמית, ההשוואה בין השלוש לא ממש עובדת לטובת הארמית. הוא יושב ב"טיש" של הרב מרדכי אלון, אך גם במופע האחרון של ריטה ורמי, בשניהם תראה אותו עם עיניים עצומות שר בדבקות. הוא ישתתף בהפגנות סוערות נגד פינוי היישוב "נוה יהופיץ" המונה שלושה קראוונים, אבל לא תראה אותו בהפגנה נגד חילול שבת. הוא בהחלט מכבד רבנים, אך המ"פ שלו הוא בשבילו אלוהים. הוא די מעריך כאלה שמגיעים להישגים ב"מפעל הש"ס", אבל מעללי הגיבוש האחרון של דובדבן יגרמו לו למבטי הערצה ולדפיקות לב של ציפייה. 
גם אם הוא מרשה לעצמו לגבר איתך כל התפילה, אם תדבר איתו ב"תפילה לשלום המדינה" הוא לא ידבר איתך יותר. הוא סובלני כלפי החילונים ויגלה הבנה לעובדה שהם משתמטים מקיום תורה ומצוות, אבל לא יכול לסבול את החרדים שמשתמטים משירות צבאי. אם תספר לו שאתה לומד כלכלה באוניברסיטה הוא יעריך אותך הרבה יותר מאשר אם תספר לו שאתה לומד גמרא בכולל. הוא ישתולל בטירוף למראה גול של נימני, אבל בשמחת תורה לא יהיה לו נאה לקפוץ ב"מוישה אמת". 
הוא לא יחשוב שמוכרחים לגדל זקן ופאות, אבל על השפם שלו הוא בחיים לא יוותר. 
הוא מזרוחניק, ואין לו מושג מה הוא יותר, דתי או חילוני.

ואחרון:

> הלל מרצבך, מישיבת תורת חיים

חיים ולדר היקר, 
שלום, קראתי את מכתבו של אורי אורבך ותגובתך לדבריו. אמנם מסכים אני איתך שישנו ציבור ד"ל (דתי לאומי), החי מתוך בינוניות בכל התחומים, כפי שכתבת. אך דע לך שישנו ציבור נוסף, שחי במקום אחר וגישתו שונה לגמרי. 
ברצוני לספר לך על שנים מחברי הממוצעים, בוגרי הישיבה בה אני לומד: 
א. הוא צעיר בן 24. יש לו ילדה קטנה. לאחר 5 שנים שלמד תורה בהתמדה מתוך בחירה חופשית אישית בישיבת ההסדר, ותרם לשמירת עמו בשירות צבאי בחטיבת גבעתי במסלול ההסדר של ישיבתו, עמד בהכרעה אישית גורלית: האם לקבוע כל ימיו לתורה, לבניין הרוחני של עמו, או שתפקידו לתרום לעם ישראל בתחומים אחרים. לאחר התייעצות עם רבותיו הגיע למסקנה שעניינו בחיים, יהיה בתרומה בתחום התעניינותו. הוא החל ללמוד רפואה, על מנת לתרום לעם ישראל, ולפרנס את משפחתו בכבוד, ע"י מיצוי כוחותיו, ורצון שלא רצה לחיות מתוך דחקות ונדיבות. 
הוא קובע עיתים לתורה, מדי ערב, בלימוד דף היומי בשקידה עצומה, למרות שזה על חשבון זמן איכות בביתו, וזמן התכוננות למבחנים בלימודיו ברפואה. הוא הקים שיעור תורה שבועי קבוע לחבריו הדתיים שלומדים עימו באוניברסיטה. הוא רואה בזה ערך עליון, להיות מחובר כל ימיו לתורה. בחופשת הסמסטר האחרונה, הוא יצא לשבוע התנדבות עם משפחתו למען ילדי קו לחיים. הוא כלל לא מבולבל, הוא יודע שהתורה היא המרכז, ומתוך התורה הוא לומד את לימודיו, מתוך שליחות ומסירות. 
הוא לא פוחד מחבריו החילונים שיקלקלו אותו, משום שהוא בנה את בניין האמונה שלו, מתוך התמודדות רצינית, בתקופתו בישיבה, וחבריו העקריים דתיים. הוא מכיר את הויות העולם הזה, ומבין את יחס התורה אליהם. יש לו: מחשב נייד, רכב, מצלמה דיגיטלית ופלאפון (אך לא טלביזיה), וברור לו, שכלים אלו מרחיבים את נפשו, ולא סותרים את עבודת ה' שלו, אלא ההפך. 
יש לו התלבטויות רבות נוכח המורכבויות שבהם נתקל בלימודיו, לאחר שהוא מתייעץ עם רבו, הוא יודע כיצד לנהוג בשאלות הרבות שבהם הוא מתמודד. הוא מיושב בדעתו, ומרגיש שלמות בכל תחומי חייו. 

ב. חבר נוסף, שרצוני לספר לך עליו: 
הוא צעיר בן 24, אשכנזי ונשוי לבחורה ספרדיה (העיקר אצלו זה היראת שמים, ומידות טובות, ולא הגזע שלה). 
אשתו צנועה עם כיסוי ראש מלא, אב לילד, וגר בגבעה בשומרון. בבוקר הוא קם מוקדם טובל מתפלל ותיקין לומד תורה בהתמדה (ללא קבלת שקל מהמדינה או מתורמים שונים), בצהרים הוא עובד בבניית הארץ, ובלילה הוא שומר על הגבעה שלו. יש לו תעודת בגרות, אבל הוא יודע בהחלט שהתורה היא עיקר חייו. הוא לא מתלבש ע"פ המודה, ואשתו לא עם פאה ונעליים נוצצות. לבושו יותר דומה למלבושו של אבותינו הקדושים. הוא שומע את מוזיקה יהודית אמיתית (כהגדרתו). הוא לומד הרבה תנ"ך, ומשתדל לחיות בצורה בריאה בגוף ובנפש, כדברי הרמב"ם. 
הוא מכיר בכך, שהוא לא צריך להיות גדול הדור, ולכן הוא לא מרשה לעצמו להתפרנס מכספים של לימוד תורה, אבל בשעה שהוא לומד, אין זה ממניעות חיצוניות, אלא מתוך רצון לעשות רצון ה'. הוא עובד קשה, ובעל כוח פיזי רב, ומרגיש שהוא ממצה את הכוחות שלו בכל התחומים, הוא חי בקישור ובקרבה אמיתית לקב"ה. 
כל תשעה באב, יש לו מנהג קבוע לעלות להר הבית, למקומות שהתירו לו רבותיו, ולבכות על חורבן המקדש. כאב השכינה בוער בנפשו, ולא רק באמירת קינות נוסח פולין או נוסח ליטא. 
המדהים הוא, ששני חברי הם אוהבים מאוד אחד את השני, למרות השוני הרב שבניהם. אמנם שניהם לא הגיעו להפגנה נגד פינוי ספק עצמות יהודים מלפני 2000 שנה בכביש 6, אבל שניהם התייצבו נגד פינוי אלפי יהודים חיים ובתי קברות ודאיים, ממקום משכנם בגוש קטיף. 

לסיום, בישיבה שבה אני לומד תלו בלוח המודעות את המאמר שכתבת, האם אצלכם גם יתלו גם את מכתבי? 
האם מבית המדרש שלכם ייצאו גם אנשים בריאים בנפשם, שירגישו שהם מממשים את כשרונותיהם, וחיים באושר? 
אתם, מעולים בלהוציא "אחד מאלף" גדול הדור בתורה, השאלה היא היכן כל האלף, שחיים מתוך דחקות, לחץ, עצבות ומחוייבות חברתית מתמדת, משום שהם לא זכו להיות ה"גדולים"? 
דרך אגב, אם תבדוק באמת, תגלה שגם אצלנו ישנם כמה גדולי תורה, שמשום מה לא זוכים להערכה אצלכם. 
חיים היקר, אני ממליץ לך להכיר את החברים שלי, אינני בטוח שמהישיבות שלכם ייצאו כאלו אנשים. אולי עם מעט פתיחות תזכו לראות שיש עוד סוגים של עובדי ה', אולי מעט יותר טבעיים, ולאו דוקא פחות יראי שמים. 

שנזכה לבירור רצון ה' באמת, 

בברכה רבה, 
הלל מרצבך, 
ישיבת תורת החיים 
נווה דקלים (בינתיים יד בנימין)

שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 

למה באמת

מדהים!