להעביר מילה, לתקן טעות
ולצלול עמוק, כמה שאפשר
כשעיניי פקוחות, שהלב נשבר
עם מקל שבור, על החול החם
לצייר עיגול, בתוכו אדם
והים עולה ושוטף הכל
ואני זוכר סימנים בחול
אם היה לי מטוס אז הייתי טס
מעל העננים
יש לי כמה וכמה מילים
להעביר עם אלוהים
להשקיט את הלב המלא צער
ולשבור המנעול של אותו שער
ולשכוח ולסלוח ולבטוח לפתוח הכל
נשימות חמות באוויר הקר
ופנס רחוב עם זמזום מוכר
ומילים עומדות חרש באוויר
מבקשות לצאת, מבקשות לשיר
את כל כך יפה בכזאת פשטות
מנסה שלא לעשות טעות
ואולי הפעם אם אפשר
לקבל אותך גם מחר
אם היה לי מטוס אז הייתי טס
מעל העננים
יש לי כמה וכמה מילים
להעביר עם אלוהים
להשקיט את הלב המלא צער
ולשבור המנעול של אותו שער
ולשכוח ולסלוח ולבטוח לפתוח הכל
הרבה פעמים כשחשבתי על השיר הזה, היה מוזר לי ההבדל בין הבית של "לא צריך דבר, רק מעט פשטות" ל"אם היה לי מטוס.... יש לי כמה וכמה מילים להעביר עם אלוהים"
לפחות אצלי בראש, דיבור עם אלוהים זה דרישות.
ואז פתאום פה, אז לא. אנחנו באים למצוא פשטות ולחפש אותה.
בשבילי, המעט פשטות זה לעצור שנייה, לנשום עמוק כמה שאפשר. סוג של רגע אחד של תודה באמצע מעמקי החיים.
אז כן, מותר לנו לקחת מטוס בשביל להעביר מילים ולהיות ברגע של תודה ושלווה מעל העננים.
- לקראת נישואין וזוגיות