חברה שלי חיה בבועה משלה.''הכל לטובה''

אני מרגישה שעובר על חברה טובה שלי משו.היא לא מספרת וכל היום שקועה בעצמה.שקטה כזאת וכל הזמן היא רואה סרטים

אני מנסה שהיא תשתף אותי אבל היא מתעצבנת מיזה,או שהיא מנסה להתחמק ולהתעלם.

 

מה אני עושה?

תפני אליה בעדינותשעות של אמת.

תבואי אליה יום אחד כשהיא רגועה, ותנסי לברר למה היא ככה, ותסבירי לה שאת רק רוצה לעזור לה.. ושכמובן זה נשאר ביניכם...

אם באמת כן עובר עליה משהוקול דממה
אז היא מאד תשמח שאת שמה לב לזה, אבל גם יהיה לה קשה עם זה. אולי בגלל זה היא מתעצבנת.
תמשיכי תשים לב אליה ולתת לה הרגשה שאכפת לך ממנה, זה יעשה טוב.
ואולי אם יהיה לך דרך לעזור לה לפתוח בעקיפין.. בהצלחה אהובה
תכנסימאמוש

מתוקה!

אני מכירה ככ הרבה סיפורים על בנות שהצילו את חברה שלהם בזה ששמו לב שמשו עובר עליה. נכון אני קצת קיצונית (אולי הרבה) אבל אף פעם אי אפשר לדעת. תנסי בעדינות לבדוק, לשאול לפנק במשו טעים עם פתק נחמד...

עם זה לא עובר כדי לשתף מורה\ יועצת \ חברה שאת סומכת עליה שאת יודעת שיש לה חשיבה בוגרת וכ'ו..

אם את רואה עוד דברים שניראים מוזרים כזה.. - נירתעת מחיבוק, עצבנית, מפחדת ממשו, או כל שינוי אחר שניראה לך מוזר.. כדי לספר...

אני קצת מגזימה שריטה שלי להקצין בנושא הזה.. ובכל זאת תעקבי כל הזמן ותסתכלי..

אני לא כזה עונה בפרטי אבל את מוזמנת ייקח לי זמן עד שאשים לב אז אל תעלבי..

אולי היא מראה לך שהיא מעוצבנת מזה אבל בפנים היא שמחה מזה,פלונית 1

פשוט  אל תתיאשי וגם אם לא מייד זה יבוא מתישהו..

 

לא רוצה להלחיץ או משוגפן המתוקה
אבל היתה לי חברה כזאת שפתאום התחילה להתבודד ולא דיברה עם אף אחת. מילדה חברותית ושמחה פתאום הפכה לנערה שקטה ומופנמת ואף אחד לא ידע מה עובר איתה אבל ידענו שמשהו עובר עליה.
ניסינו להתקרב אליה יותר ולהזמין אותה ליותר דברים קיצר לחבר אותה לחיים, לחברה, אבל היא דחתה אותנו כל הזמן והגיע לאיזשהו שלב שהיא לא הגיעה חודש לאולפנה רצוף והמורה שיא הנלחצה ובסוף מתברר שתקופה ארוכה היא ניסתה להתאבד...
היו בנות שידעו על זה אבל לא רצו להגיד כי לא להיות 'רעות אליה' (עדין לא הבנתי איך הן הגיעו למסקנה הזאת..) ולכן לא סיפרו לאף אחד..
אז בבקשה- שימי לב טוב לחברה שלך ואפילו אם את חושבת שזה כבר חופר לה שאת עליה כל הזמן אל תתיאשי!! אנחנו די התיאשנו ותראי לאן זה הגיע..
עדיף שקצת תתעצבן עלייך מאשרלשם שבו ואחלמה
להזניח אותה ולגלות שהיא הייתה זקוקה לך
תבהירי לה שאת שם בשבילהחרותיק
לא חושבת שנכון ללחוץ עליה לספר, כי בד"כ זה לא עוזר ואפילו ההיפך.
אבל כן להראות לה כל הזמן שאת מתעניינת ותומכת ומוכנה להיות בשבילה מתי שתצטרך.
אם ח"ו באמת יש משהו, אני מקווה שהיא תרגיש שהיא יכולה לבוא ולספר לך.
ואם זו סתם תקופה מעאפנה, אז היא תעבור בעז"ה.
ותעבור מהר יותר אם תתמכי בה. גם בלי לדעת מה בדיוק יושב לה על הלב.

ועוד נק׳. אם היא לא משתפת אותך, לא אומר בהכרח שהיא לא תשתף אחרות.
תציעי לה, תפרגני לאחרות שהיא אולי תרצה לשתף אותן.
סה"כ זה בשבילה, שהיא תעזור לעצמה, לא שדווקא את תהיי זו שעזרה לה.
אני חושבת,מלה

שלפעמים לא כדאי ללחוץ אני לדוגמא, לא מרגישה מספיק בנוח לשתף חברות במה שעובר עלי בבית.. אבל אם באמת היא מתנהגת מוזר וגם זה משהו שמתמשך ולא איזה דיכי חולף אני הייתי בודקת עם אמא שלה(אם את מרגישה מספיק בנוח לפנות אליה)שהיא אכן יודעת ממה שקורה לבת שלה..כי בסופו של דבר, האחריות היא של ההורים שלה ולא שלך.

אבל זה ממש יפה שאת שמה לב, כל הכבוד!

 

לא לבדוק עם האמא!! ואם אמא שלה זו הבעיה?יעלה5אחרונה

אם היא לא מצאה לנכון לשתף את אמא שלה, לא תפקידך לעשות זאת במקומה. אף אחד לא מבטיח לך שאמא שלה תדע מה לעשות עם זה, ואולי היא רק תהרוס- ותגרום לילדה שלה ללמוד להסתיר יותר טוב את מצבי הרוח שלה- עד שזה יתפוצץ.

את צריכה לשתף מישהו שמבין בדברים כאלה (יועצת/ מורה שאתן סומכות עליה). וכמובן תנסי קודם בלי להגיד שמות, תנסי לשכנע את החברה שיהיה לה טוב אם תבקש עזרה...ותדגישי לה שאת אוהבת אותה בכל מצב.

אני באופן אישי הייתי מרגישה נבגדת ביותר אם היו מחליטים להודיע לאנשים שאני מכירה שמשהו עובר עלי... ואז הייתי מקבלת חפירות ושיחות נפש לא רצויות. 

תזכרו שגם אם עובר על בן אדם משהו, זה לא סיבה לקחת ממנו את העצמאות... זה רק עושה יותר גרוע!

 

אפשר לנסות לרדת לרמה שלה… .גאולת ישראל
הכוונה להציע לה לראות יחד סרטים או לעשות פעילות משותפת… ולראות לאן זה זורם…
ואולי כך להבין את הבעיה..
וחוצמיזה לפנק אותה… במה שאפשר ממתק קטן או פתק נעים… . ולהראות כאילו הכל רגיל… . ולנסות כך אולי לאבחן את הבעיה.
אם היא מתחמקת גם מזה לברר אצל ההורים שלה מה קרה לה
מסכימה איתך מאוד ^^גפן המתוקה
תקשיביארי-אל
יש לך כוח עצום בידיים! מניסיון, כשבן אדם עצוב (לא אובדני, סתם עצוב) הדבר הכי טוב שאפשר לתת זה לשאול בעדינות מה העניין ולהציע עזרה. דברי איתה כשהיא במצב רוח טוב, נסי להבין לבד מה הבעיה. נגיד אם את רואה שבבית הספר היא פתאום מתעצבנת באמצע השיעור, אז תגידי לה שלא תהיה בלחץ...
להישאר במעגל הקרוב, אבל לא 'בכוח'.לך דומיה תהילה

לא כל התבודדות של מישהו צריכה להדליק נורה אדומה שמא הוא יתאבד... כדאי לקחת דברים בפרופורציה ולא לקפוץ למסקנות. נכון שנשמע כאילו עובר עליה משהו, אבל אפשר להביא את הסוס לשוקת, אי-אפשר להכריח אותו לשתות.

 

כמו שאמרו, גם אם היא דוחה אתך, יכול מאוד להיות שהיחס מקל עליה.

 

יישר כוח.

תקפידי להתעניין בדרך אגב לתת פתקים משמחים ולשדר מבט אוהבחננה

ושותף... תשדרי לה בעינייך שאת איתה באש ובמים שאת שמה לב לקושי שלה ושהיא אותה ילדה רגילה ומהממת ושמחה... תשדרי לה את ה שאת מאמינה בה שהיא תחזור לעצמה ושאת זוכרת אותה כפי שהיא באמת.....

זה כל כ חשוב!

אל תלזלי בכוחך!

והאו והאווו תודה ענקיתת לכולם!מעריכה!''הכל לטובה''


אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך