בשעה שהזיכרונות מציפים הכל,
שאלה לי אלייך.
האם את מביטה בחלון לרגע,
תוהה מה איתי?
בזמן שהמנגינה נוגעת בלב,
עולות מולי פנייך.
האם כשצליל פורט על הרגש,
מזילה את דמעה בשבילי?
יש דברים שרציתי לומר ולא הספקתי,
דברים שאמרת שלא הפנמתי.
יש משפט שאמרתי ונגמרתי,
משפט שלחשת ונפעמתי.
אני זוכר ידיים שלובות זו בזו,
מתוך כאב שלא נגמר.
אני זוכר חלום ומילים גדולות,
קור וחום באותו היום.
אני זוכר חיבוק עדין,
צעד שגמר הכל.
אני זוכר אהבה תמימה,
עוצמה טרם זמנה.
לילה קר, מעיל, דשא,
כאב, אהבה, פרידה.
מערבולת, חזרה להתחלה.
לא מחזיקים מעמד, טובעים.
כן, זה ארוך ללא ספק.
כן, אני חושב על זה בלי קץ.
כן, זה שאלות שאיו לשאול.
כן, אני יודע שאני לא יכול.
לשכוח, לקוות שאזכר,
או לשאול ולראות אם זה חוזר?
ללכת, לעזוב את החלום,
או להישאר ולצפות מהצד?
ברור שלא אשאל אותך.
טוב לך, אני חושב,
אז לא אפריע.
להתראות

- לקראת נישואין וזוגיות