אם רוצים עבודה שדורשת הצטיינות אז זה לא כל כך פשוט.. אבל כמעט הכל אפשרי

לפעמים אפשר להשלים אבל זה דורש מינימום מכינה ולפעמים זה אפילו לא אפשרי

אם זה לעבוד קשה - זה בכל שלב.

קח לעצמך יעדים תורניים תעלה ותצליח.

אם אתה מסדר לעצמך את המטרות נכון זה לא בעיה כ"כ גדולה להלשים בגרויות וכו בהמשך החיים

והניסיון הראה שזה עובד בגדול.

וחוץ מזה - לך תעש את כל הבגוריות, בשנה אחת בלי ללמוד כמעט לום?

אל תחיה בסרט

אתה תרוויח לכל החיים.

בהמשך החיים הרבה יותר קשה להשיג לימוד תורה מאשר לימודי מיקצוע או עבודה.

שניהם זה לא קל,

אבל אם אתה עם המבט לעתיד הרחוק,

אז לימוד איכותי עכשיו ישפיע עליך לטובה הרבה יותר בעתיד. 

לעומת זאת אם תלך לתיכונית אז אתה עלול להידפק בהמשך,

אתה תפסיק ידע תתורני שלעולם לא תוכל להשלים,

גם לא בישיבה הגבוהה.

שלא לדבר על החברים שלך שיהיו הרבה יותר תוררניים וישפיעו עליך לטובה.

השלמת בגרויות  וכל זה,

זה באמת לא קל,

אבל זה גם לא כזה סיפור.

ואנשים ש"אכלו אותה" בגלל בחירות שגויות יש בכל מקום ובכל בחירה,

והשאלה היא כמה אתה חרוץ ולא כמה אתה מבריק,

והכי חשוב, כמה התורה חשובה לך. 

הלימוודים בתיכון עם חשיבות  מועטה בשביל המיקצוע בעתיד,

ואם אתה שקדן אתה תוכל להשתלב בכל מיקצוע שתירצה בעתיד. 

אבל הלימוד תורה הוא היהלום היקר שיש לעם ישראל ועליו לא כדאי לוותר

ובגלל מה כתבו לפני אני רואה לנכון לכתוב שעברתי את גיל ה30 ויש לי פרספקטיבה לראות את הדברים. 

מי שבעד לימודי תיכון בדר"כ גם מאוד מעריך ומכבד את עצם הרעיון של ההשכלה הגבוהה בלי קשר בהכרח למיקצוע. 

בתור אשתו של @יעקב א.

כעת אני סטודנטית ויעקב אברך.

מהכרותי עם אנשים (גם גברים וגם נשים) הרבה משלימים בגרויות בחצי שנה-שנה מכינה לפני הלימודים הגבוהים, או משפרים בגרויות, ואחרי כמה שבועות לתוך הסמסטר- אי אפשר לדעת מי עשה מתי את הבגרויות שלו. ההבדל משמעותי למי שישר אחרי כתה י"ב רוצה ללמוד, אם אתה רוצה אחרי צבא/...- זה כבר לא משנה כי גם ככה לרוב תעשה מכינה.

חבל שרוב המגיבים פה מסלפים את המציאות. בעיני אם תלמד בישיבה תיכונית תורנית, ברמה טובה, אתה תיבנה בצורה הרבה יותר טובה!.

תסתכלו על העובדות בשטח.

במבחן המציאות:

הרבה בוגרים של הישיבות הקטנות לא מוצאים את עצמם, מסתובבים מתוסכלים.

בפועל אם תלך לישיבה גבוהה/ הסדר לא תראה כמעט הבדל בין הבוגרים של הישיבות הקטנות לישיבות תיכוניות תורניות אחרות. לא ברמה האישית ולא ברמה הלימודית.

להשלים בגרות זה ממש לא קל, לעיתים גם בלתי אפשרי. בפרט אם לאדם יש שאיפות בתחום המקצועי ומעוניין בבגרות ברמה סבירה- גבוהה. להשלים בגרות זה לא הכל, השאלה גם מה הבגרות הזאת שווה.

והעיקר לדעתי, ושמעתי את זה גם מרבנים חשובים, לדור שלנו ישיבה קטנה זה פשוט לא מתאים!! אדם לומד במוסד ללא מחויבות לכלום, עם מסגרת מינימלית ביותר. זה עצוב לומר, אבל המחויבות לבגרות היא זאת שתופסת הרבה מהנוער ומחזיקה אותו במסגרת! וללא זה- הוא הופך לנוער נושר. בפועל התלמידים בישיבות הקטנות לא מגיעים להשיגים משמעותיים שלא מגיעים עליהם בישיבות אחרות (ושוב פעם אני מדבר על ישיבות תורניות, ברמה) ,

ויש עוד מה להאריך.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/315864

לפעמים צריך להקשיב להורים ולזקנים, מה לעשות.

נכון, לא לכולם מתאים, זה לא אומר שלאף אחד זהב לא מתאים.

לכן יש ישיבות קטנות אבל הן מאוכלסות בקושי..

אם יש בנאדם שרוצה ללמוד תורה- למה למנוע ממנו?

שילך ינסה שנה, גם ככה כיתה ט' מבוזבזת כשלומדים לבגרות..

- וזה לא שאני לא מסכימה איתך, רק כמה הערות קטנות..

אם אתה רוצה להיות בעתיד בן אדם עצמאי ואמיד מומלץ לא לדחות את הבגרות ולא לזלזל בה אלא ללמוד במקום אם רמה תורנית גבוהה שעושים שם בגרויות או אפילו ללמוד באופן פרטי לבגרויות ולעשות אותן מוקדם. אם לא תעשה בגרות טובה ולא תתקן אותה זה יכול לדפוק לך את כל הסיכויים לפרנסה טובהץ

ישיבה קטנה-תיכונית. לומדים רוב היום תורה ובסוף היום יש מספר שעות קטן של לימודי חול. היתרון הוא שאפשר להוציא בגרות טובה. כדאי לך לברר.

יש דגש רציני מאוד ומובהק על הקודש, ואיזה שעתיים-שלוש ככה חול ועושים בגרות מלאה. שווה לבדוק.

מעולה. 

ואני מאוד ממליץ!!!

אומנם לא עשיתי בגרות, אבל יש אפשרות למי שרוצה לעשות בי"ב וצריך מאמץ אבל זה אפשרי...

אני חושב שהעיקר זה לא אם עושים בגרות בישיבה(תיכונית תורנית) או לא, אלא מה העיקר וכשיש גם לימודי חול זה מאוד משפיע!

 ואם אתה לא מתכנן להיות רופא או משהו כזה(שאז זה הרבה יותר מסובך להשלים...)

ממליץ בחום!!!!

אם אתה רוצה להיות רופא ומקצועות כאלה שצריך ממוצע בגרות ממש גבוה-קשה לי להאמין שתצליח להשלים...אבל בתכלס בשביל בגרות ממוצעת אתה יכול להשלים אחרי הלמודים...

אני בתכלס מצד אחד לא מתחרט שהלכתי לישיבה תיכונית-כי בעז"ה יהיה לי תעודת בגרות הרבה מעל הממוצע ב"ה...מצד שני אני מתחרט כי אני בכלל לא ידע ללמוד גמרא-ואני אפילו שונא ללמוד גמרא-תוצאה של החינוך הנפלא של הישיבות התיכוניות שמתנהגים לגמרא ולמקצועות קודש כאילו זה חשבון-זה גורם לחבר'ה לא לסבול את המקצועות האלה...

1.יש היום בצבא מסלולים (מיועדים בעיקרון לחרדים) -שישר לומדים שם מקצוע...ואתה נכנס עם מקצוע לשוק בלי צורך בבגרויות (או שהצבא עוזר לך להשלים בגרויות)

2.אתה צריך לדעת שאם אתה תרצה להשלים אתה תצטרך לקרוע את עצמך וללמוד כל היום...

3.תזכור תמיד שהערך של הגמרא והתורה הרבה יותר חשובים מכל מקצוע...נגיד אני שמיניסט שמסיים בעז"ה השנה ישיבה תיכונית-ולא יודע איך לומדים גמרא ולא נהנה מזה בכלל! אני מודע לבעייה הזאת לכן בעז"ה שנה הבאה אלך לישיבה ששמים שם דגש על לימודי הגמרא-ככה שאני כן ידע בעזה ללמוד ויעשה את זה מתוך בחירה עצמית ולא מתוך כפייה.

4.כאחד שלומד בישיבה תיכונית היתי ממליץ לך ללכת לישיבה קטנה-מקסימום תשלים בגרויות אחרכך...זה קשה? בסדר הכל קשה...ככה זה החיים צריכים להסתדר-קשה יש רק בלחם....

5.שיהיה לך בהצלחה רבה אח יקר-שתדע שה' אתך והכל לטובה!! גם אם בסוף הלכת למוסד שלא מתאים לך-תדע שה' גרם לך לעשות את זה והכל לטובה!!

גבריאל

ישיבה קטנה מייצרת הרבה פעמים בחורים מאוד ממסדיים ומאוד דוסים סגורים.
אין לי שום בעיה עם דוסים ואני עצמי כזה אבל ישיבות קטנות זה מקום שאליהם מגיעים עם מטרה מסוימת ושום אפשרות להתלבט על זה בדרך. כי זה כל המטרה של הישיבה. המקום של ההתבגרות ושל לקיחת אחריות הרבה פעמים קטן מאוד כי יש ציפייה אוטומטית מכולם להיות בדיוק בקו של הישיבה ומי שסוטה ממנו גם מתרחק חברתית.
אולי אני ינסה להסביר יותר.
בגיל ההתבגרות אנחנו עוברים הרבה יותר מאשר רק ללמוד. לא בגרויות ולא מקצועות קודש זה התהליך העיקרי שאנחנו עוברים.
אנחנו מתבגרים מבחינה נפשית. שואלים את השאלות הקשות, מתלבטים מחדש על הכל, לפעמים כועסים ולפעמים זורקים, בונים את עצמנו כאנשים עצמאים שבחרו את הדרך שלהם מתוך בירור אמיתי.
בישיבות קטנות הרבה פעמים הבירור הזה פחות נעשה. חברה מגיעים עם רצון לא מבורר של דבקות בקודש, שזה בדיוק מה שאמור להיות בתחילת חמישית אבל לא בהכרח עוברים תהליך של בירור אחר כך של מה הם מחפשים ומה הם רוצים. זה עלול להיות אוטומטי ותקוע כזה.
בסופו של דבר אפשר לגדול בצורה מעולה גם בישיבה תיכונית טובה. אני יכול להמליץ על ישל"צ. אמנם יש לי הרבה ביקורת גם על ישל"צ אבל אני חושב שזה מקום טוב. גם מקור חיים זה מקום טוב.

יצאתי מאוד מקטרג. אני חושב שגם בישיבות קטנות גדלים אנשים נפלאים וענקים עם שאיפות עצומות.
בסך הכל רציתי לעורר נקודה שיכולה להיות חסרה שם.

התורה מגדלת ומרוממת אותך יותר מכל אחד אחר. (כמובן אם אתה רציני בלימוד התורה...)

קודם כל מי שאומר ביטויים בומבסטים כמו "יתקע אותך לכל החיים" הוא לא נשמע אדם רציני.

אדם רציני מתמקד בבעיה מסוימת (מקצוע, פרנסה וכו')

שלא יפחידוך סתם.

כל ההבדל (בעיני גוי בשר ודם לפחות...) הוא כולה תעודת בגרות מסכנה.

א. מי אמר שאם תלך לתיכון תצא עם תעודת בגרות?

ב. מי אמר שהמקצוע בו תעבוד יצריך ממך תעודת בגרות?

ג. מה הבעיה להוציא תעודת בגרות אחרי הישיבה קטנה? ממש אבל ממש לא ביג דיל כמו שנשמע (אומר לך מישהו שיש לו תעודה כזו).

ד. חובה על כל אדם ללמוד תורה. זכית שיש לך אפשרות ורצון לגדול בתורה. עם ישראל זקוק לך מאוד. נצל את המתנה. עלה והצלח!

הבגרות לא באה על חשבון התורה אם מתנהלים נכון ובעתיד אם לא תעשה בגרות תתקשה במציאת עבודה וזה יכול לבוא על חשבון לימוד התורה. אנשים רבים שלא עשו בגרות מתקשים מאוד בפרנסה ולפעמים הם מגיעים לעניות.

ההורי שלי שמחים שאני רוצה ללמוד תורה אבל רוצים שאסיים י"ב עם בגרות

(אורי8 זה ההורים שלי שכששאלתי את השאלה המחשב היה פתוח על זה)  

ב"ה אני לומד בישיבה קטנה, ושמח מכל רגע. ארבעת השנים הללו נותנות מטען אישיותי ותורני לכל החיים!!  בגרויות עושים בשיעור ד', וכמעט כולם זכאים לתעודה מלאה! בהצלחה!

-אני לא ממש קראתי את התגובות עד עכשיו-

ראשית כל אני אישית לא חושב שלימוד בישיבה קטנה 

שבה לומדים כל היום או אפילו בישיבה קטנה תיכונית

שבה לומדים רוב היום למעט 3 שעות קודש,

זו מסגרת שאינה שמתאימה להרבה אנשים.

אבל למי שהיא כן מתאימה היא לא חוסמת דבר,

בצבא דיברתי עם חיילים חרדים והם אמרו שאת הכל הם מצליחים להשלים

בכשנה עד שנתיים חוץ מאנגלית שאת זה הם לא מצליחים להשלים.

אישית עשיתי שלוש יחידות מתמטיקה ואני לומד כרגע שנה

שנייה באוניברסיטה מקצוע מדעי שדורש ידע במתמטיקה בלי

להשלים בכלל ל-5 יחידות אני התקשתי כמו כולם ולא יותר מהאחרים.

הסגנון של הלימודים בתיכון בכלל לא קשור לאוניברסיטה.

העיצוב של המחשבה והאמונה והיכולת לפתוח גמרא וללמוד לבד

בגיל צעיר אלא דברים שקשה להפנים בצורה חזקה בגיל מאוחר יותר.

לעומת בגרות שניתנת להשלמה ושיפור בקלות יחיסת.

אני לומד בישיבה קטנה- דרך חיים. אני בשמינית ועושה בגרויות בלי הרבה בעיה. התחלנו ללמוד רק השנה, ולמרות זאת לא עובדים כל כך קשה. אני עושה חמש יחידות במתמטיקה וארבע באנגלית. יש לי גם חבר שעושה חמש מתמטיקה, חמש אנגלית וחמש מחשבים. זה נשמע מסובך,אבל זה באמת לא כל כך קשה. הרווח שמרוויחים משלוש שנים של לימוד תורה בלי דאגות שווה מאמץ קטן בשמינית.

שווה לבדוק...

אני גדלתי שם מ-בחור חסר חיים לבחור שב"ה יושב לומד וחי חיי תורה !!!!

http://yshomriya.co.il/

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...