למה כשמציעים לכם מישהי,
ממישהו שמכיר אתכם טוב מאוד,
ואומרים לכם שבאמת באמת יש דברים טובים, ונתונים משותפים.
והכל נשמע מתאים. ממש!
למה לא לנסות? למה לשלול?
(חצי תיאורטי)
בתוך עמי אני חי
את פניך אבקש
אני אכן אנסה, אפילו כמעט בלי לברר.
הבעיה שרוב ההצעות אינם כאלה,
וזה נובע בעיקר מעצם זה שגדלתי בחברה נפרדת.
הללישאם לך זה נראה מתאים- זה לא אומר שלבחור גם.
יכוליות, שיש דברים עקרוניים לבחור, ולכן ההצעה הזו נשמעת לו לא מתאימה..
למה את חושבת שאנחנו פוסלים הצעות כאלה?..
למה?
את פניך אבקש
משיח בן דוד
משיח בן דודכשיש עוד כמה הצעות במקביל - בד"כ לא מבררים על כולם...
הרבה פעמים זאת הסיבה, וב"ה מציעים לך בחורים טובים ומבוקשים
ולא הבנתי, אותם אנשים לא נפגשים? לא יוצאים?
הם לא בוחרים דווקא בהצעות שנשמעו להם טוב מאנשים החפצים בטובתם?!
קיצור, לא הבנתי מה את רוצה...
[אף פעם לא ביקשתי תמונה, ומקוה שלא אבקש אף פעם]
כשהייתי צריך לסיים על מראה, או חוסר קשר טוטלי אמרתי 'סגנון', כדי לא להעליב.
באותה מידה זה היה יכול להיות מידות, יראת שמים, או דרך חיים.
לא יודע איך את נראית / מתלבשת / וכו',
[גם לו הייתי ידוע - לא היה צנוע להביע דעה בפורום]
אבל לגיטימי לא להתחיל קשר בגלל תמונה [אחרת למה מבקשים אותה...?].
ונאורות?! לדעתי אבותינו לא בקשו תמונות...
ברור שאבותינו לא ביקשו תמונה..לא היו תמונות .
תצא מקו מהמחשבה הזאת שתמונה זה דבר פסול זה דבר שעוזר לך להחליט אם מישהי מוצאת חן בעיניך
א.אתה מונע עוגמת נפש מהבחורה שבאה לפגוש אותך ובסוף אתה פוסל על מראה ..
ב.זה לא משנה אם אתה פוסל לפני או אחרי ..אז נכון לפני היא יכולה לדעת למה ..אבל יש מצב שהיא תעדיף
פסילה מראש מאשר לבוא ולפתח ציפיות עם בחור שהיא פשוט לא מוצאת חן בעיניו,חוץ מזה גם לפני אתה יכול
להגיד דברים אחרים שבגללם פסלת ..או משהו כללי כמו "זה לא הסגנון " או משהו דומה
תצאו מהסרט שלבקש תמונה זה פסול
בנות חופשי מבקשות תמונה !
וגם לא הגדרות פחות קשות מרשע...
אישית, אני לא רוצה להפוך את המראה לנושא.
נפגשתי עם יותר מבחורה אחת שלא הייתי נפגש איתה אחרי תמונה,
אבל תוך כדי הפגישות, כשנחשפתי יותר לאישית שלהן,
הן פתאום נראו לי טוב, ונוצרו קשרים משמעותיים שהוסיפו לי המון.
עם אחת בלבד סיימתי רק על מראה, כשהשאר היה טוב.
[אני לא נוגע בדבר, ככל הידוע לי מעולם לא ביקשו תמונה שלי,
ולא איכפת לי שיבקשו תמונה שלי,
לא חושב שאני נראה רע בשום מדד שהוא,
ובתמונות עם זקן צמוד אני מתאים לרוב הבקשות בנושא...]
תראה , ליצור קשרים ולהכיר בנות זה יפה אבל לזכור שזו לא המטרה
המטרה היא חתונה , נכון יש בנות שלא הייתי יוצא איתן
אבל מבחינת ידידות הן יכולות להיות אחלה
עדין לא הבאת סיבה הגיונית למה לא לבקש תמונה..חוץ מזה
אתה מבקש תמונה מהשדכן שדכנית..לא ממנה עצמה ..
יש בכלל מצב ששדכניות לא עובדות עם תמונות? אני מכיר רק שעובדות עם תמונות !
בקיצור , לבקש בלי להתבייש זה דבר הגיוני ובנות תמיד מבקשות גם באתרי הכרויות ..זה טבעי ולא פסול
שאר הקשרים לא הסתיימו בגלל מראה,
למרות שמן הסתם לא הייתי מלהב מהתמונה...
[ואחד גם הגיע לחתונה, אבל זה כבר סיפור עצוב אחר...
רק כדי להבהיר - היא היתה מאוד יפה בעיני בזמנו]
היוצא מדברינו - אם תמונה יכולה לשלול את מה שהמציאות יכולה לאשר,
לדעתי, מניסיוני, לגבי עצמי, אין לי טעם לבקש תמונה.
[גילוי נאות: אני בן אדם, יש לי יצרים וחשוב לי יופי ואסתטיקה]
אתה אומר המציאות יכולה לאשר..
כלומר במציאות זה יהיה שונה והיא תראה אחרת נכון?
כמו שכתבתי הרבה פעמים בתמונות זה תמיד נראה שונה אבל אפשר לקבל תמונה כללית
אם יש כיוון ורצוי לראות כמה שיותר תמונות בכמה שפחות איפור
[לא כמעט, אבל עזוב..]
המציאות זה מפגש עם תכונות, אישיות ועולם פנימי.
לא שהקטע עם האיפור לא נכון, ולא שאין מי שלא יודע/ת להצטלם...
לא כל החברים שלי חתיכים אובייקטיבית,
אבל הם יפים בעיניי. כולם.
[למרות שממש לא מעניין אותי המראה שלהם...]
ברור לי שהעולם של המפגש שונה בתכלית
מסתם תמונה שלא אומרת הרבה
אתה שומע אותה , רואה את הבעות הפנים שלה , מכיר אותה לעומק
ונכון אתה צודק , לא צריך לחפש מלכת היופי
הכי חשוב שתהיה יפה בעינייך וזה מושלם אחי
את התשובה של זו שכתבה בשרשור קודם, שהיא לא התפשרה כשהתחתנה עם בעלה על דברים מסוימים כי בעיניה הוא חכם, נראה טוב, כריזמטי וכו'...וזו גם ההבחנה בין ההחלטה לבקש תמונה או לא, בעצם, כמרגישים התאמה, כשיש התאמה פנימית, זה משפיע גם על החיצונית, אנחנו לא אוביקטיבים..
איך אמר לי הרב אריאל, ואני ממש לא מדייקת בלשון, בסוף מתחתנים עם מי שמתאים בלי יותר מידי פילוסופיות.. 
הארת לי נק'
זה לא אומר שלא צריך לכתחילה מציאת חן ..
כשמכירים זה הופך להיות שולי אך חשוב בו זמנית ..
התכוונתי שגם מציאת חן היא סובייקטיבית, שהרי יש כאלה שבעיניהם נשותיהם יפות אע"פ שבעיניאחרים, הן ממש לא ...
זה לא בגלל מראה, כמו בגלל הסגנון שאפשר לראות.
(דווקא האלו שפסלתי על תמונה לא היו מכוערים בכלל. פשוט סגנון שונה.)

ושואל עוד כמה שאלות לידע כללי.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד
כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.
כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו
וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה
וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים
וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר
מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף
מה השני שמע, מה השני הבין,
וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.
כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?
פי כמה וכמה כמות יש הפוך?
לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.
אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.
מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך.