אולי- ורוב הסיכויים- שהיא אפילו לא מודעת לזה..

מתרגלים.. לומדים לא להתייחס..

ואולי כדאי להגיד לה את זה שתנצל את זה לטובה

הוא זבל. זה עולה על העצבים כי מרגישים ליידה נחותים אבל אי אפשר לדבר איתה על זה כי היא די תינוקת... והיא לא מודעת לזה... וגם אם כן היא לא תרצה לשנות אתזה... קיצור, לומדים להתעלם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....