שמעתי ניסים ונפלאות על יועצות שינה , אבל גם המחירים הם פלאי פלאים . (2000 שקלים בערך) אז בינתים קראתי ספרים כמו "לישון בלי לבכות". עזר לי מצויין , ואכן ישנתי בלי לבכות.

אני לא הצלחתי לתת לילדה שלי לבכות עד שהיא תרדם . ראיתי הורים שעשו את זה . לשכנים שלי היתה ילדה , שבגיל שנתיים היתה רגילה לישון איתם . האמא החליטה שמספיק , וכמה לילות היו צרחות עד לב שמיים. בהתחלה ממש נבהלתי ואפילו דפקתי בדלת בסביבות 1-2 לוודא שזה לא פריצה או משהו . בסוף הם הרגילו אותה . היו עליות וירידות , אבל בסוף היא התרגלה . אני לא הייתי מסוגלת , שהילדה שלי תצרח כל כך הרבה ,ואני לא שופטת את האנשים האלו -כי שניהם אנשים עובדים והעבודה מאד חשובה להם . 

לצערי מעבר לזה אין לי עצות. אולי לאמהות יותר מנוסות...

ושוב בסביבות 3-4 הם מתחילים לישון לילה שלם , ובא לציון הגואל . הבת שלי בת 4 עדיין מעירה אותי מדי פעם לכוס מים בלילה , אבל זהו זה . 

זה לא כ"כ מעודד לחשוב שרק עוד שנתיים "הכל יסתדר"... אני גם מקווה שעוד שנתיים כבר יהיה תורן חדש ללילות

עצות?

תודה.

אבל אני לא חושב שה"פיתרון"  זה לא לתת לילד בן שנה כדי שילמד ש"לא שווה"..

ילד בן שנה שאוכל ארוחת ערב מלאה (מוצקים) לא צריך לאכול באמצע הלילה. ייתכן שהוא צמא, ולכן מתאים לתת לו בקבוק מים, אבל לא בקבוק חלב או הנקה, בדיוק כמו שאנחנו לא קמים בשלש לפנות בוקר והולכים לאכול. 

ואם מתמידים עם זה שבאמצע הלילה יש רק בקבוק מים ואבא (ללא אמא, אמא היא מקור האוכל...), הקימות בסוף נעלמות. אולי אפילו אחרי פעם פעמיים. 

בקבוקי חלב או הנקות לילה בגיל הזה גם עלולים לגרום לעששת רצינית בשיניים כיוון שהילד נרדם עם הבקבוק, והחלב נשאר לו בפה והחיידקים חוגגים שעות נוספות. 

יהיו לכם כמה לילות איומות ששניהם יצרחו כשיבינו שאין יותר בקבוקים בלילה, אבל אני די בטוחה שאחרי זה יהיה שקט ושלווה. 

לגבי מה לעשות אם הם צורחים, אני לא כתובת טובה במיוחד, אבל היו בפורום כל מיני עצות על להרים ולהוריד, ללטף, וכו' וכו'. העיקר לא להישבר ולתת את הבקבוק כדי שיהיה שקט, מהסיבה הפשוטה שזה בעצם לא בריא לילד. 

וכבר ציטטתי כאן בעבר את רפא השיניים, הד"ר יואל וייסברג ז"ל, שאמר: מוטב יהיו שיניים עקומות מנפש עקומה (כמובן, זה לא בהכרח ה"ברירה" הזו..)

בעלות זולה יחסית קונים כמה דברים שמתנים (מלשון תנאי) שינה -למשל פנס לילה , טייפ עם מוזיקה מרגיעה  ואפילו קצת ריח של לבנדר עם מבער או בלי (מחמת הזהירות). ככה משכיבים לישון .

אח"כ אם הוא קם בלילה -מגייסים את כל מה שתיארתי , והילד חוזר לישון דיי מהר . זה עבד לי בשלב מסויים . אפשר לחשוב על עוד אביזרים , שעוזרים לילד לישון ולגייס אותם . 

 כי אני ממש זלזלתי ברעיון ,ולבסוף דווקא מנורת לילה מושקעת היתה אטרקציה , שגרמה לילדה לרצות לישון כמה לילות -רק כדי לחוות את החוויה הנפלאה של ללחוץ על המתג ולראות את הציור (הדבילי) מאיר . שינוי חיצוני מוביל לפעמים לשינוי פנימי . 

אין לי נסיון רב, אחד בן שנתיים וחצי, אבל כשרציתי להתחיל לישון לילות שלמים כשהיה בן שנה, אמא מנוסה הסבירה לי שכמו שאנחנו לא אוכלים באמצע הלילה ככה גם הוא לא צריך, ולעניין הבקבוק מים- כך היא אמרה לי- ואז תצטרכי לגמול אותו מבקבוק מים- אז מה הקטע? תגמלי מהנקה וזהו בלי תחליף. אם הוא בוכה בלילה אז לקום לחבק להראות שאמא איתו ופה זה נגמר, ואם הוא לוקח מוצץ אז אפשר להיעזר בזה, וכך היה, לילות ראשונים קם ראה שאין, לקח מוצץ,  וחזר לישון. כמובן שעדיין לפעמים הוא קם באמצע הלילה אבל הרבה פחות, בערך כשהיה בגיל שנתיים, החלטתי שמספיק לקום באמצע הלילה ושאין לזה באמת סיבה- אולי זה ישמע מוזר אבל- ניסיתי להסביר לו שקמים רק כשרואים אור בחוץ, וכל עוד מתעוררים ויש עדיין חושך אז ממשיכים לישון, אני יודעת שזה נשמע הזוי קצת אבל זה עבד. הוא פשוט הפסיק ולבכות בלילה. (כמובן שדיברתי איתו על זה יותר מפעם אחת) בהתחלה כשהיה קורא לי בלילה הייתי ניגשת לאיו ומסבירה לו שעדיין חושך וקמים רק כשיש אור, לאחר כמה לילות התחיל לישון לילות שלמים. אני באמת חושבת ששווה לנסות להסביר ולדבר איתם, חשוב שזה יהיה בקול החלטי שלא מראה פשרות, זה מה שאמא אמרה וזה מה שעושים. לא בכעס ותקיפות אלא החלטיות וסמכותיות, זה גם משרה עליהם ביטחון שאמא יודעת מה טוב.

לא בלילה ולא ביום. רק בקבוק.

מכירה אישית ילדה שינקה המון בלילה והיתה לה עששת נוראית ברמה שהיו צריכים לעקור לה שיניים.

אבל זה נדיר, כנראה.

כמו שאם הכרתי מישהי שיש לה מדיח כלים והיא חטפה דלקת ראות זו לא הוכחה שמדיח כלים גורם לדלקת ראות.

לגבי אותה ילדה, למשל, כדי להסיק מסקנות צריך לדעת אם היו ממתקים או חטיפים בתזונה שלה, אם צחצחו לה שיניים היטב לפני השינה, אם המברשת איכותית ועוד - וגם אז זה לא מספיק נתונים, אלא צריך לקחת מאה ילדות כאלה, ולחלק באופן אקראי שחלק יינקו בלילה וחלק לא - ורק אז לראות אם לאלה שינקו יש יותר עששת ברמה שנחשבת מובהקת מבחינה סטטיסטית.

רק ילדה אחת בלי הקשר זה אנקדוטלי לגמרי, וממש לא מלמד שום דבר על קשר בין הנקת לילה לעששת.

אולי הרופא טעה? יכול להיות.

מי שמתעניינת בנושא ההנקה תוכל למצוא בקלות.

היה לי לי חשוב לציין, כי ההנקה כל כך חשובה, ומצד שני כל כך קשה, וחבל שתהיה אמא שהמחשבה שאולי ההנקה גורמת לעששת תרפה (ולו במעט) את ידיה.

מהרגע שתינוק אוכל גם מוצקים, יכולה להתפתח עששת גם מההנקה

חלב אם שמתלבש על שאריות אוכל בפה זה על הפנים מבחינת בריאות השיניים. אבל חלב אם על שיניים נקיות לרוב לא מהווה בעיה. יש בחלב חומרים אנטי חיידקיים.

שבפה ואז כבר זה לא משנה אם זה הנקה או בקבוק. קראתי על זה לא מזמן, אנסה למצוא את המאמר.

מתחילים לאכול מוצקים בגיל שישה חודשים

אז שם אמורים להפסיק עם הנקות לילה? איך זה יכול להיות?

וכמובן מדובר על תינוק שיש לו כבר שיניים, לא לכולם יש בגיל חצי שנה...

זה משנה מאוד אם זה הנקה או בקבוק, כי בקבוק מציף את השיניים ובהנקה החלב מגיע עמוק מאוד בפה. והחלב גם לא יכול סתם לזרום אלא לצאת רק כשהילד מוצץ בצורה פעילה (ואז גם הרוק עוד פעיל בפה, ויש לזה הרבה משמעות). ויש הבדל גם מבחינת רמת הסוכר, וגם החומרים נוגדי חיידקים שיש בחלב.

אז מה שאת קראת זו לא דעה יחידה, יש כנראה חילוקי דעות.

לבקבוק, אם תסתכלי בהמלצות הגורפות של רופאי שיניים, רובם ככולם ממליצים שלא להניק בלילה מהרגע שצומחות שיניים...

הדעה שכתבתי היא המקלה בעניין..

שכל אחת תעשה כפי רצונה ודעתה, אך להתעלם מההמלצות המקובלות נראה לי לטמון את הראש בחול..

היא רופאת שיניים ויועצת הנקה, וכנראה יודעת מספיק טוב בשני התחומים האלה...

לא כל מה שהיה פעם הוא בהכרח בריא יותר וטוב יותר.

כתבתי שהדעה המקלה טוענת שמהרגע שתינוקות מתחילים לאכול מוצקים אז ההנקה בלילה גורמת לנזק לשיניים.

נשמע לי מאד הגיוני שה' ברא כך את העולם. תינוק שכבר אוכל מוצקים לא זקוק להאכלת לילה קבועה...הוא אמור לשבוע מתזונתו ביום כמו אדם מבוגר.

אמנם ניתן לתת לו האכלת לילה אחרונה מאוחרת יותר, כי הוא בהחלט לא מבוגר עדיין- אבל אחריה לצחצח את שיניו כמו שעושים מבוגרים וילדים לפני שהולכים לישון.

ההנקה כמוצץ בלילה לא חייבת מכורח ההגיון או המציאות התזונתית  להיות אקט בריא! 

וזה שרוב הרופאים לא מומחים בהנקה, לא סותר את המומחיות שלהם בעניין, מכיוון שהם רואים את התינוקות הללו מגיעים כילדים צעירים עם עששת כבדה.. וחלק מהתשאול זה ההאם הם ינקו בלילה. זה עניין סטטיסטי.

אבל המשוגעים לדבר בהנקה לא יוכלו לקבל כל הסתייגות שקשורה אליה.. זה מזכיר יותר דת מאשר רעיון תזונתי.

וזה מזכיר גם את המשוגעים לדבר בטבעונות/צמחונות/תזונת פליאו... כל הרעיונות הללו שמתיימרים להיות רעינוות תזונתיים, והופכים לדת בליבם של האנשים.

גודל הקיבה שלו עוד רחוק מלהיות גודל הקיבה של מבוגר, שיכול להחזיק מספיק מזון ללילה שלם. ובניגוד למבוגר הוא גם עדיין צריך לגדול מאוד מהר! מגיל חצי שנה עד גיל שנה הסטנדרט הוא שתינוק מגדיל את המשקל שלו פי אחד וחצי. זה המון! רוב התינוקות לא יכולים לעמוד במשימה הזאת בלי לאכול בלילה.

עוד הבדל בין תינוק למבוגר הוא שאצל מבוגרים קצב גדילת המוח אטי מאוד, ואצל תינוקות המוח גדל בקצב מסחרר, וזו עוד אחת מהסיבות שתינוקות זקוקים להנקות תכופות ביום ובלילה - בשביל החומרים שבונים את המוח. ועוד סיבה היא שמערכת החיסון שלהם עדיין ממש ממש לא בשלה בניגוד למערכת החיסון של מבוגר, והם צריכים זרם קבוע של תאי דם לבנים. בקיצור ממש אי אפשר להשוות תינוקות למבוגרים. מבוגרים בנויים ומסוגלים להסתדר מצוין בלי לאכול בלילה - תינוקות רובם ממש לא (אם כי יש יוצאי דופן, לשני הכיוונים).

זה אכן תלוי גנטיקה, וגם סביבה (אם להורים יש חיידקים לא מטופלים בחלל הפה הסיכון גדול הרבה יותר.. כי יש מגע יומיומי בין פיהם לפיו של התינוק)

אבל יש דברים שיש להם מחיר, וזה אחד מהם.

(אני אגב  חושבת שרוב התינוקות לא זקוקים להנקה בלילה, רפואית לפחות,  מהרגע שהם מגיעים למשקל של ששה שבעה קילוגרם.. ולרוב זה קורה בגיל חצי שנה...)

ולענ"ד גם אם כן, זו כנראה הסיבה שהקב"ה ברא שיני חלב שנושרות ומאפשרות הזדמנות שניה .

ובאמת אם לשפוט בין שתי הגישות, יותר משוגע ולא סביר להפסיק את ההנקה בגיל חצי שנה בגלל החשש מעששת.

אנונימית, אני לגמרי איתך, וגם אני הגבתי פה לאורך השרשור באנונימיות והראיתי דברי רופאי שיניים שאין לחשוש לעששת מהנקת לילה, אבל בכל זאת יש לי תיקון חשוב אחד לדברייך: לא לסמוך על התחלפות השיניים!! עששת בשיני חלב מובילה לצרות צרורות בשיני הקבע! לא מדובר בהזדמנות שנייה, יש רק הזדמנות אחת וחשוב לשמור היטב על היגיינת הפה החל מבקיעת השן הראשונה (כאמור, לא סותר הנקות לילה. אבל כן הקפדה על צחצוח לפני השינה, הימנעות מחטיפים וכדו').

סליחה על החריפות, זה נושא שרבות בו הטעויות והמחיר כבד. היה חשוב לי להזהיר את מי שקוראת.

זה לא נכלל בתוכנית הלימודים שלהם, כך שרק מי שלמד בכוחות עצמו יודע.

רופא שאומר שחלב אם בהנקה זה כמו מיץ בבקבוק (הבדל משמעותי גם בסוג החומר וגם במיקום בפה) מעיד על עצמו שהוא לא למד את הנושא (כמו הרוב).

זה נכון שיש בחלב סוכר, אבל יש עוד עשרה משתנים שהוא לא נתן עליהם את דעתו. 

למשל על ד"ר ג'ינה וייסמן שציטטתי לעיל. או על הרופא הזה - הוא מומחה לשיניים לא פחות מהרופא שאתה פגשת, אבל להנקה הוא מומחה יותר ממנו.

לגבי מקרים של ילדים כאלה - מקרים שמה? שילד שלילד ינק הייתה עששת? ברור שיש מקרים כאלה. עם כל ההשפעה ההגנתית של הנקה, היא לא יכולה לבטל את ההשפעות של ממתקים, חטיפים, סתם אוכל דביק, צחצוח שיניים לא מיטבי... לא אמרתי שאיםן מצב שילד יונק עם עששת.

בשביל להוכיח שהנקה גורמת עששת אתה צריך לקחת לפחות מאה ילדים שמקבלים תזונה אידיאלית (בלי שום חטיפים וכו') ומצחצחים להם שיניים היטב לפני השינה במברשת איכותית - ומתוכם לחלק באקראי, שחלקם יינקו בלילה וחלקם לא (אי אפשר בנושאים כאלה לעשות ממש דאבל בליינד, אבל לפחות שתהיה אקראיות, זה קצת מקרב את זה לסטנדרטים של סטטיסטיקה), ואז לבדוק אם יש מובהקות סטטיסטית של יותר עששת אצל אלה שיונקים.

סתם להכיר ילדים שינקו והייתה להם עששת זה ממש לא אומר כלום. כמו להכיר ילד שמצץ אצבע והיה לו אבעבועות. מה אפשר להסיק מזה על הקשר בין מציצת אצבע לאבעבועות? כלום.

http://www.brianpalmerdds.com/bfeed_caries.htm

ותמיד התייסרתי במחשבה שזה אולי גורם להם עששת (לא הייתי מוותרת על ההנקה למרות זאת).

ההסברים שנתתן והקישור שהבאת הגיוניים ומניחים את הדעת.

ועששת? יש לי ילדים שסבלו יותר וכאלה שלא סבלו מעששת בכלל.

אני תולה את זה בגנטיקה (יש במשפחה מבוגרים עם שיניים בריאות ויש עם נטיה לבעיות רבות). וגם בעובדה שבתקופות שהם מצמיחים שיניים - אצלנו תקופות ארוכות ומייסרות - הם לא נותנים לצחצח להם שיניים - נרתעים מכל מגע בחלל הפה, לרבות סכו"ם מכל סוג שהוא, אבל מסוגלים לאכול מוצקים בצורת מחית.

טיפולי שיניים מאשר אח שלה שינק הרבה פחות.

ולמרות שהיא ינקה המון בלילה.

תינוקת יונקת, ואחת מרטיבה ומתעוררת בבכי, ועוד אחת חולמת חלום לא טוב. קורה.

לא בטוח שמה שאכתוב יעזור לך- אבל לי, בתקופות כאלה, ובמיוחד עם השנים עזר פשוט לקבל את המצב כמו שהוא. זה המצב, זו המציאות. הקטן צריך לינוק (אגב זה נורמלי לינוק בלילה בגיל שנה. כל עוד הוא יונק וחוזר לישון כנראה שזה מה שהוא היה צריך. לאו דווקא כי היה רעב, אולי היה צריך להרגיש קצת אמא  ולחזור לישון.), הגדולה גם צריכה בקבוק. ככה זה. הם שניהם עדיין קטנים. זה לא שהם בני 3-4. מותר להם לקום בלילה...

זה מאוד קשה לקום בבוקר רעננה, זה נכון, אבל האם יש לך אפשרות למצוא זמן אחר לישון?

אולי בבוקר

אולי ללכת לישון איתם ב7-8 בערב (ואם רוצים זמן עם הבעל אז לקום אחרי שעתיים שלוש)- עשיתי את זה תקופה וזה היה מצוין

אולי זמן אחר.

ולגבי הקטן- אולי לא לישון ממש איתו, אבל לידו? כך שמתוך שינה תוכלי לנדנד קצת את המיטה או ללטף אותו. ואז גם לא יעיר את הגדולה כשהוא מתעורר. (זה באמת קורה? כי אצלי מרגע שהן ישנות לילה שלם הן לא יתעוררו גם מרעש של עדר פילים)

זה נשמע שיש פה שתי דעות עיקריות- האחת, לקבל את המצב, הם קטנים וככה זה. השניה- "ללמד" אותם שלא קמים בלילה (על כל המשתמע מכך).

טוב, לקבל את המצב- זה קשה כשצריך לתפקד בעבודה יום אח"כ... העייפות הכרונית מאד משפיעה- על מידת הסבלנות שלי לילדים, על הכוחות שלי לעשות דברים בבית... ולגבי העצה ללכת איתם לישון- ככה לא יהיה לי זמן לשום דבר מעבר ל-עבודה\ילדים...מה עם ארוחת ערב עם הבעל למשל? 

מצד שני אולי זה עדיף על פני נוקשות יתר שלא מתאימה לגיל. דרך אגב, הקטנצ'יק לא אוכל כ"כ טוב מוצקים ולא אוהב דייסות, והמטרנה לא משביעה להרבה זמן, כך שאני אף פעם לא יכולה להיות משוכנעת שהוא באמת "לא צריך לאכול בלילה" כמו שחלק טענו כאן.

בקיצור, נשארתי עם אותן דילמות אבל החכמתי מהשרשור. אולי הם פשוט ילמדו לישון רצוף מעצמם (ולא רק בגיל 4 )

לישון עם התינוק זה יכול להיות כיף גדול וגם לפתור חלק מהבעיה.

לא מתאים לכל אחת אבל אני מבינה שאין לך התנגדות עקרונית,אלא זה לא נוח לך.

אם כך,זה דבר שאפשר לנסות לשנות. לדוגמא- להכניס מיטה אמריקאית(מיטה וחצי-רוחב 1.20) ואם היא צמודה לקיר יש מקום בנחת גם לתינוק בלי שהוא צמוד ממש. 

ואם אין לך כח לכל התפקידים ביחד,אולי זה איתות להוריד משהו מסדר היום..להכניס בייביסיטר בצהרים שתוציא לגינה ואת נחה..להפחית שעות בעבודה..להכניס עוזרת..

הרבה נחת!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות