אחים שלי מתוקים.
גם אמא שלי מתוקה.
גם אבא שלי מתוק.
גם אני מתוקה.
|אוכ, נחמד לדמיין ככה, סתם באמצע לילה שיגרתי ולא רגיל.|
|אני רוצה לאהוב, כ"כ רוצה. אבל את מי שבאמת צריך לאהוב, אני לא מצליחה|
|אני רעה וכפויית טובה.|
|אני אוהבת אותם, באמת שאני אוהבת אותם. אבל אני לא מצליחה לבטא את זה.|
|השווצתי ולכן קרה מה שקרה.|
|עצוב שקרה מה שקרה.|
|אני לא אוהבת שבתות. בבית. גם באולפנה לא. אני לא אוהבת בכלל.|
|אני אוהבת את אחשלי|
|אני לא מצליחה למצוא שיח משותף איתו. קשה לו, אני רואה.|
|אני מאבחנת מהר מידי. זה לא כיף. אני פוסלת אנשים בשניות.|
|בדר"כ אני אוהבת שקט.לבד.כאב. עכשיו זה כבר חצה גבולות.|
|אני לא יודעת כלוםכלוםכלוםכלוםכלוםכלוםכלום.|
|הוא הגיע|
|נפגעתי|
|.שָקט לי פה מידי. שקט עצוב. שקט מרטיט.|
|אין לי כח אליה.|
|אני סתם מגזימה. טוב לי פה. אני בנאדם רע.|
|הלוואי שבאמת הייתי מרגישה שטוב פה.|
|אני לא רוצה ללכת לאולפנה.|
|אחותי צדקה. חבל שלא תפסתי את עצמי לפני.|
|מאוחר מידי.|
|מה הוא רוצה ממני?|
|למה אני לא מצליחה לאהוב אותו בכל ליבי?|
|למה אני לא פונה אליו כשאני צריכה?|
|מעניין מי ירצה אותי. חבל לו.|
|בעצם לא. הם חושבים שלא.הם בכלל לא מכירים אותי. הם סתם בטוחים שכדאי להם. הם חיים בסרט.|
|חודש אדר. כפיים. לא מצליחה להוציא שמחה אמיתית.|
|די.נמאס לי. הפסקתי.|
|היו שלום.|
|אני פורשת|
- לקראת נישואין וזוגיות